''ויהי אור'' - כל מה שרצית לדעת על תאורת אקווריום
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

''ויהי אור'' - כל מה שרצית לדעת על תאורת אקווריום 

מאת   19/09/2005 |  נצפה 17949 פעמים
"ויהי אור" (בראשית, א, ג)

כל מה שרצית לדעת על תאורת אקווריומי צמחיה

כתב : ברוך מור


הקדמה

תאורת אקווריום, בייחוד אקווריום צמחיה, צריכה להיות יפה ומחמיאה הן לדגים והן לצמחים. גם צמחים שצומחים נהדר, כשהתאורה עליהם לא נראית טוב, גם הם לא יראו טוב. ראשית, הצמחים צריכים תאורה חזקה בכדי לצמוח ולשגשג. בד"כ נחליט האם התאורה חזקה דיה ע"י בדיקת כמות הוואטים לכל ליטר מי אקווריום.


בהנחה שאנו לא מוגבלים במספר הנורות שאנו יכולים להכניס לאקווריום, אין לנו בעיה לבזבז כמה שיותר חשמל ואין לנו בעיה להוציא סכום כסף רציני על רכישת התאורה לאקווריום שלנו, פשוט נלך על הנורות הכי טובות מהחברות המובילות שמתעסקות עם תאורת אקווריום כמו דנרלי, האגן וכו' והתוצאות מובטחות (כמעט). במידה והצמחים לא מרוצים פשוט נוסיף נורה נוספת עם ספקטרום קצת שונה ואנחנו מסודרים.




מאמר זה בא להקנות לכם קצת ידע מה נמצא מאחורי התוויות של הנורות היקרות ולמה אפשר בעצם להשתמש כמעט בכל נורה בכדי לגדל צמחי מים לתפארת. מאמר זה לא בא להמליץ לכם על נורה ספציפית זו או אחרת אלא ללמד אתכם לבחור את הנורה שתתן לכם את התמורה הטובה ביותר עבור הכסף ששילמתם עליה.





לומן, לוקס, קלווין ו- PAR, מה זה בעצם?

תאורה מלאכותית בדרך כלל מדורגת ע"י כמות הלומנים שהיא מוציאה ובדרך כלל זהו הנתון היחיד המתקבל ע"י החברות שמייצרות אותה (בנוסף לכמות הוואטים שלה).


לומן (LUMEN) - מידת הפלוקס (FLUX) או הזרם, או מהי מידת אנרגיית האור שהנורה פולטת ביחידת זמן. הלומן איננו מודד את כל אנרגיית האור, אלא רק את אורכי הגל הנקלטים ע"י העין האנושית. לכן מי שבוחן את הנורה הספציפית ע"פ לומן בלבד עושה טעות, מאחר ולומן ספציפי מתייחס בעיקר לספקטרום הצר הנקלט ע"י העין האנושית בלבד. העין האנושית רגישה בעיקר לאורכי הגל הירוקים הנמצאים איפשהו בסביבת

ה- 550 ננומטר. אם ננסה ליצור גרף של התחום הרגיש לעין האנושית נקבל מעין עקומת פעמון שפסגתה מונחת ב- 550 נ"מ והיא נקראת "עקומת הראייה באור בהיר - PHOTOPIC CURVE". ככל שעוברים לאורכי הגל הכחולים והאדומים - העין האנושית מבחינה בהם פחות, בניגוד לצמחים שמעדיפים דווקא את אורכי הגל הכחולים והאדומים. כתוצאה מכך, יתכנו שתי נורות הפולטות אנרגיית אור זהה - אך יהיו שונים בכמות הלומנים, כל זאת משום שבכל אחת מהן מושקעת אנרגיה שונה בתחום הירוק ( 550 נ"מ).


לוקס (LUX) - מונח נוסף עליו מדברים בד"כ כאשר מדברים על עוצמת תאורה הוא הלוקס. לוקס מתאר את מידת ההארה (ILLUMINATION), ולא פלוקס. פלוקס מתייחס לאנרגיית האור ש"עוזבת" את מקור האור. מידת ההארה (ILLUMINATION) מתייחסת לאנרגיית האור המגיעה לפני השטח המקבל את האור (במקרה שלנו - פני המים). לוקס בעצם שווה ערך ללומן חלקי מטר בריבוע (LUMEN/M^2). לא ניתן לחשב לוקס רק כתוצאה מהנתונים של מקור אור נתון - יש להתייחס לגאומטריית מקור האור, רפלקטור, מרחק, אמצעים נוספים מעורבים (כיסוי זכוכית, מים, תנודות) ועוד, לכן שום יצרן לא יכול, גם אם ירצה לספק לכם את רמת הלוקס של נורה נתונה!


מדד תרגום צבע וקלווין (CRI & KELVIN) - מדדים נוספים הבאים להעריך מקור אור מודדים את טמפרטורת הצבע ואת מדד תרגום הצבע. טמפרטורת הצבע מוגדרת כטמפרטורה שגוף שחור צריך לפלוט בכדי להגיע לצבע נתון. טמפרטורת צבע גבוהה משמעותה צבע כחול, טמפרטורת צבע נמוכה משמעותה צבע אדום. טמפרטורת הצבע מבוטאת במעלות קלווין, ע"ש הפיזיקאי לורד קלווין מהמאה ה- 19 ומשמעותה בעצם מעלות צלזיוס. מדד תרגום הצבע (CRI) מודד עד כמה מדוייק (מבחינת הצבע ) אובייקט מסויים נראה לעומת צבעו האמיתי כאשר נפלט עליו אור מנורה נתונה. מקור תאורה מושלם יהיה בעל CRI של 100, לדוגמא אור השמש. נורות ברמה הגבוהה ביותר יהיו בעלות CRI של 90 ומעלה ונורות ברמה טובה יתנו CRI של 80-90 (כמו רוב הנורות הייעודיות הנמכרות לאקווריומים כיום). ברמות CRI שמתחת ל- 80 צבעו של האובייקט המואר יראה שונה מצבעו האמיתי. גם המדדים הנ"ל (CRI ו- KELVIN) מוטים ע"י העין האנושית ובעצם נוצרו לפני כשישים שנה ע"י מחקרים פסיכופיזיים שבוצעו על בני אדם. כאמור מדדים אלה מתבססים על מערכת חוש הראיה האנושית בלבד וכאשר אנו מדברים על צמחים אין לה הרבה מה לתרום.





תאורה ופוטוסינתזה

ניסויי מעבדות הראו כי רוב הצמחים מבצעים פוטוסינתיזה כאשר הם חשופים לתאורה חזקה ובתחומי ספקטרום שונים לגמרי מהתחומים הרגישים לעין האנושית. למעשה, פוטוסינתיזה כמעט ולא תתרחש בתחומי הגל הירוק, סביב ה- 550 ננומטר, האצת תהליך הפוטוסינתיזה יתבצע דווקא בתחומי הגל האדום או הכחול. במילים אחרות, בעוד שעלי הצמחים יקלטו את האור הכחול והאדום, כך הם יחזירו או ישקפו את האור הירוק.




העקומה שנוצרת כתוצאה מיעילות תהליך הפוטוסינתיזה בהינתן אורכי גל שונים נקראת "ספקטרום ביצוע הפוטוסינתיזה" (PHOTOSYNTHESIS ACTION SPECTRUM), זוהי בעצם העקומה המקבילה ל"עקומת הראיה באור בהיר של העין האנושית" (PHOTOPIC CURVE) ב"עיני" הצמחים. עקומת הפוטוסיניזה היא בעלת פסגה כפולה, כאשר פסגה אחת מתקבלת ברמת ה- 420 נ"מ (כחול) והשניה מתקבלת ברמת ה- 670 נ"מ (אדום), "עמק" ברמת ה- 550 נ"מ וצונחת לרמות אפסיות מתחת לרמת ה- 400 נ"מ ומעל לרמת ה- 700 נ"מ. פסגות אלה רחבות יותר מאשר פסגת עקומת הפוטופיק הצרה ולכן פוטוסינתיזה תתרחש כמעט לאורך כל העקומה החל מ- 400 נ"מ ועד לרמת ה- 700 נ"מ. במילים אחרות, פוטוסינטיזה תגיב לאורכי גל רחב יותר מאשר העין האנושית, ללא תלות באורך גל צר ספציפי. לכן, נורות שונות הנראות לנו כזהות, לצמחים הן "יראו" שונות לגמרי.





נורות יעודיות

ישנם נורות המציינות כי הן מיועדות ל"גידול צמחים", המונח "גידול צמחים" שונה מהמונח "ספקטרום ביצוע הפוטוסינטיזה". לספקטרום ביצוע הפוטוסינטיזה יש משמעות מדויקת לעומת המונח "גידול צמחים" שאותו ניתן לפרש בהרבה צורות, כמו למשל גביהת הצמח, עלייה במשקל הצמח, עליה במשקל הצמח היבש וכו' - לכן קשה להצביע על נורה מיוחדת שהיא מיועדת ל"גידול צמחים" אפילו אם היצרן מעיד על כך בעצמו (מה שלא תמיד נכון).

נורות המעודדות "פוטוסינטיזה" הן סוג אחר של נורות שיצרני הנורות הגדולים מייצרים(לאו דווקא יצרני תאורת צמחים ייעודיים או יצרני תאורה לאקווריומים). נורות אלה הן נורות הפולטות את מרבית התאורה באורכי הגל המתאימים לפוטוסינטיזה, דהיינו באורכי הגל הכחולים והאדומים של הספקטרום הנראה לעין. כמובן שנורות אלה יראו עמומות משהו לעין האנושית וכתוצאה מכך יהיו בעלות לומן נמוך יחסית לנורות ה"רגילות". בנוסף, משמעות טמפרטורת הצבע וה-CRI בנורות אלה היא לא רלוונטית משום שנורות אלה לא יוצרו בכדי לספק את העין האנושית אלא את ידידנו - הצמחים.





ולבסוף, PAR

אמת-מידה נוספת לכמת את האנרגיה הזמינה לצורך ביצוע הפוטוסינטיזה היא מדד ה- PAR. ה- PAR ( PHOTOSYNTHETIC ACTIVE/AVAIABLE RADIATION) הינו מדד "קרינת הפוטוסינתזה הזמינה". בניגוד למדד הלומן שלוקח בחשבון את תגובת העין האנושית לאור, ה-PAR הינו מדד בלתי תלוי בעין האנושית. ה- PAR לוקח בחשבון את כל הקרינה הנפלטת ממקור אור ספציפי שנמצאת בטווח 400-700 ננומטר. בנוסף, PAR שונה מלומן בעובדה שהוא איננו מדידה ישירה של אנרגיה. הוא מבוטא במספר פוטונים לשניה, ולמעשה "מתווך" בין הספק הנורה לעקומת הספקטרום שלה. הסיבה ש-PAR מבוטא במספר פוטונים לשניה היא משום שתהליך הפוטוסינתיזה מתבצע כאשר פוטונים נטמעים בצמח, ללא קשר לאורך גל הפוטון (כל עוד הוא בין 400 ל- 700 ננומטר). גם את ה- PAR כמו הלוקס לא ניתן לחשב רק כתוצאה מהנתונים של מקור אור נתון ויש להתייחס לגאומטריית מקור האור, רפלקטור, מרחק, אמצעים נוספים מעורבים (כיסוי זכוכית, מים, תנודות) ועוד, לכן שום יצרן לא יכול, גם אם ירצה לספק לכם את רמת ה- PAR של נורה נתונה!





סכום

לסיום, ניתן לראות כי בכדי להעריך נורה מסוימת ואת תרומתה לצמח, לא נוכל להסתמך רק על כמות הלומן, מאחר ונתון זה מוטה ומיוחס בעיקר לעין האנושית. לרוע המזל, בד"כ יציינו יצרני הנורות רק את הלומן ואת ההספק בוואט של נורה, ורק בחלק מן המקרים נוכל לקבל גם את גרף הספקטרום של הנורה. גם אז בד"כ יצוין גרף כללי בלבד ולא יתוארו הנתונים בפרוטרוט בכדי לערוך השוואה מדויקת בין מקורות אור נתונים.


PAR ולוקס לעולם לא יצוינו משום שהם נשענים על גיאומטריית ההארה - דבר המשתנה מאקווריום לאקווריום גם אם נשתמש בנורות זהות.

בכדי ללכת על הצד הבטוח, לכו על נורות פלורוסנט וניגזרותיהן המשופרות כמו T5 או PL (שנקראת גם FF או CF במקומות שונים) או בנורות מטל הלייד, נתרן או כספית בלבד. נורות אחרות כמו נורות ליבון או נורות הלוגן מבזבזות את מרבית האנרגיה שלהן על חום ולא על הארה ולכן לא ניתן להסתמך עליהן כשנעבוד לפי כלל האצבע הדורש מינימום של חצי וואט תאורה לכל ליטר מי אקווריום. אם תקציבכם מוגבל שימו דגש על כמות התאורה ואם התקציב לא מהווה בעיה - לכו על כמה שיותר נורות וכמה שיותר איכותיות ושימו דגש על נורות המעודדות פוטוסינתיזה. כמובן שאם התקציב לא מהווה בעיה לכו רק על נורות של חברות המייצרות נורות מיוחדות לצמחי מים כמו אמאנו, האגן וכו'. אם התקציב מוגבל והדילמה היא האם לשים שתי נורות יקרות המיועדות לצמחים או ארבעה נורות פשוטות באותו הספק - כמובן שמומלץ לקחת את האופציה השניה.



ברוך מור - בעל אתר http://WWW.FRESHREEF.COM וחנות לדגי נוי וצמחי המים המקצועית בארץ
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה