אודות הכותב:
הילדים האתיופים שאבדו בדרך לארץ הקודש / מירה שנער "מסע נשי"
הידעתם שבהלך המסע הרגלי של יהודי אתיופיה לירושלים, ילדים נעלמו ועד היום לא יודעים גורלם?
בסלון הקטן של משפחת דסה פגשתי את הוריה ובני משפחתה של מנלה .
"נאלצנו להמשיך בדרך ללא מנלה "
המשפט המצמרר הזה הדהד בחלל החדר ולא עוזב אותי.
היה שקט לרגע, ליבי נקרע והתטלטל בין כעס לרחמים כלפי האב גנטו והאם דבורה שישבו מולי מכונסים בעצמם וכואבים כאב עז.
איך חיים 30 שנה עם רגשות אשמה כה כבדים ועם חרדות ופחד לגורלה של מנלה הקטנה בת ה 4?
מה עלה בגורלה? האם נפלה לבור? האם חטפו אותה? האם חיה עד היום? האם רע לה או טוב לה. איפה היא היום?.
-"תנו תשובה" זועקת האם, -"תעזרו לי לדעת מה קרה לה" מייבב האב.
מנלה בת ה-4 נמסרה במהלך המסע הרגלי למשמרת אצל קרוב משפחה שהיה גם מורה הדרך שהציע עזרתו למשפחה שהתקשתה לנוע ברגל עם 6 ילדים קטנים. ביניהם תינוק קטן שהיה קשור לגבה של האם.
באחד הלילות בהגיע השיירה למקווה מים התארגנה השיירה למנוחה קצרה. אב המשפחה בקש לכנס את כל בני המשפחה ביחד, אך מנלה איננה.
החשכה שכסתה את כל השטח המדברי בו צעדו כבר מספר ימים לא הרתיעה את הגברים במשפחה וכל שאר הצעירים שהחלו לחפשה. קראו בשמה, חפשו בנקיקים, חפשו בשבילים הצדדים ,חפשו מאחורי סלעים גבוהים, חפשו במקווי מים שנקרו בדרך אך מנלה הקטנה איננה.
עם עלות השחר השיירה היתה מוכרחה להמשיך לנוע לעבר הגבול עם סודן. היה ברור שאם השיירה לא תעזוב עכשיו, כולם יהיו חשופים להתקפות שודדים הצפויים להגיע כל רגע .
השיירה מתחילה להתארגן להמשך הדרך ומשפחת דסה חייבת לקבל החלטה. האם חסרת אונים בוכה וכואבת האב מלא דאגה זועק לשמיים.
עליהם לקבל החלטה גורלית.
האם נשארים כאן לבד במדבר עם חמשת הילדים הקטנים ללא מזון ומים וממשיכים לחפש אחר מנלה הקטנה..... או ממשיכים עם השיירה ודוחים את החיפושים לימים "טובים יותר".
בכאב מחניק ובמילים קטועות ממלמלת אם המשפחה -- "למען שאר ילדינו אנחנו חייבים להמשיך במסע" . "נשאיר כאן את מנלה מבלי לדעת מה קרה לה, מבלי לעזור לה? איך.. איך נעזוב אותה כאן לנפשה והיא ילדה בת 4 ?" זועק האב ומנסה לשווא למצוא תשובה אחרת. "כן" אמרה האם "בוא נתפלל לאלוהים שישמור עליה ואנחנו נמשיך לשמור על שאר ילדינו."
מאז ועד היום עברו 30 שנה. בני משפחת דסה היו מספר פעמים באתיופיה וערכו חיפושים מקיפים בין הכפריים החיים בקרבת מקום העלמה של מנלה הקטנה. אך מנלה עדיין לא נמצאה.
אדם אחיה של מנלה זוכר קטעים מהמסע, חי עד היום את המאורעות ונושא את כאב ההורים. אדם יחד שאר בני המשפחה הקימו עמותה שמטרתה לחפש אחר מנלה וילדים אתיופים אחרים שאבדו במהלך המסע הרגלי לארץ הקודש. שם העמותה כשמה המלא של מנלה "
אמתייה".
אדם מחפש נשמות טובות שיסייעו לו ברעיונות, בגיוס כספים, ובארגון החיפושים אחר מנלה אחותו באמצעות העמותה "אמתייה" ע"ר 580553386.
למוכנים לסייע פנו לטלפון 050-9041190 אדם דסה.או כתבו לאתר "מסע נשי" www.masanashi.com
בחג הסיגד עמדתי בטיילת ארמון הנציב יחד עם נשות הקהילה האתיופית הנושאות עיניהן לעבר הר הבית ומקשיבות לתפילות הקייסים של העדה.
הגעתי למקום במסגרת
טיול נשים שארגנו
"מסע נשי".
לפתע ניגשה אלי נערה אתיופית יפייפיה ובקשה שאתרום לעמותה שמחפשת אחר ילדים שאבדו במהלך המסע לארץ. המחשבה שבמשך 30 שנה הורים חיים בחרדות ודאגות מבלי לדעת מה עלה בגורל ילדם זעזעה ולא הרפתה ממני. החלטתי ליזום מפגש עם אחת המשפחות.
וכך פגשתי את אדם דסה. 
