כל ילד צריך לפחות אדם אחד שיאמין ויעניק לו תחושה שהוא נשמאמי . כרמלוס חוזה , החינוך החדש 

כל ילד צריך לפחות אדם אחד שיאמין בו ויעניק לו תחושה שהוא נשמאמי .חוזה כרמלוס ,החינוך החדש .

כדי לגדל ילדה שמחה  ומאושרת ,ילדה בעלת  דימוי עצמי גבוה, ילדה  הבוטחת בעצמוה  וביכולותיוה, ילדה  עצמאית שאחראית למעשיוה. ילדה שיודעת לבחור נכון עבור עצמוה ולקחת אחריות על בחירותיוה  ועל תוצאותיהן . כדי שהילדה  יתגדל ויתתפתח  לאדם שכזה עלינו לאפשר לוה ללמוד, להתפתח, להתנסות ולהתאמן בכך, ותפקיד  נוסף שלנו  ההורים הוא : ללמדוה, להדריכוה , ולכוון וללוות אותוה  בדרכוה  ובעיקר להעניק לו תחושה שהואהיא   נשמאמ"י .

כל ילדה צריך שיאמינו בו בה ויעניקו  לו לה תחושה שהם נשמאמ"י :

נ -תחושה שהואהיא נחוץ ה : התחושה של הילד כי דרכי הפעולה שלו ( הדברים שהוא עושה ) בבית -בגן ואף מחוצה לו נחשבים למשמעותיים וחשובים בעיננו הוריו ו-או הגנן-ת ו-או מבוגרים משמעותיים , תחושה שהוא נחוץ וכי אין לו תחליף. תחושה כי למילותיו ערך רב וכי אנו רוצים לשמוע את דעתו. שהוא משמעותי, תורם ,מועיל ובעל ערך ...כאשר אנו מאפשרים לו לחוות תחושות של נחיצות ,מועילות ותרומה. תחושת הנחיצות מובילה אותו לאמונה ולתחושה שהוא חיוני למשפחתו - לגן דבר המגביר אצלו את מידת האחריות וההזדהות.

 ש- תחושה שהוא היא שייךכת :

ילד המרגיש שהוא שייך , מרגיש ש "יש לו מקום", התחושה שהוא שייך מוענקת לו משום שהוא קיים ולא משום שהוא עונה על הציפיות שלנו . תחושת השייכות, היא תחושה סובייקטיבית, לעומת השייכות למקום או לקבוצה, שהיא מושג אובייקטיבי. ילד המפתח במהלך 5 שנותיו הראשונות תחושה שהוא שייך, שיש לו חלק בלתי נפרד ממשפחתו מהגן , והוא בטוח לגבי השייכות שלו למשפחתו לגן. תחושה שאוהבים אותו גם אם הוא נכשל ולא ממש מושלם– כאשר הוא חש כי הוא שייך הוא יחוש כך תמיד , ובכל מקום בעולם . הוא יגדל להיות אדם בעל ביטחון עצמי גבוה , אדם שמקבל את עצמו כמו שהוא, ומרגיש טוב בכל זמן ומקום .הוא לא יצטרך להתעסק בלהוכיח את עצמו כל הזמן ולא יחפש כל הזמן אישורים שהוא טוב , ורק כך יוכל להפנות את האנרגיות שלו להגשמת היעוד הייחודי שלו בעולם.כשילד חש תחושה שהוא שייך הוא מרגיש נמרצות הגורם לילדים התלהבות והרגשה חזקה של "ביחד". ילד שחש שהוא שייך הוא ילד שעושה ככל יכולתו ומרוצה מכך .

 מ- תחושה שהואהיא מסוגלת :

תחושה של מסוגלות היא התחושה של הילד לגבי יכולתו לבצע פעולה שתביא לתוצאה מסוימת. המתבססת על האמונה של הילד ביכולותיו לבצע את המשימה המסוימת. ילד החש כי הוא מסוגל , מרגיש שהוא יכול להתמודד עם משימה מסוימת ולהצליח. תחושה שהוא מסוגל מניעה ומגבירה את רצונו להשקיע מאמצים להצליח בביצוע המשימה . לעומת זאת, כשילד לא חש שהוא מסוגל הוא מרגיש חלש ותחושה זו מחלישה את ההנעה של הילד להתאמץ ולהצליח בביצוע המשימה, תחושת אי מסוגלות גוררת אחריה מחשבות שליליות ומחשבות על כישלונות . כשילד רואה את המשימה המוטלת עליו כמטלה שהוא לא יצליח בה , הוא לא יתאמץ ולא רוב ישקיע מאמצים להצליח במטלה, אך כאשר הוא חש שהוא מסוגל ,ויחשוב כי הוא יכול להצליח במשימה הוא יתאמץ וישקיע מאמץ ואפילו מאמץ יתר, גם אם "קשה" לו וגם אם הוא "נופל ". לכן, התחושה שהוא מסוגל להתמודד עם המציאות משפיעה על התנהגותו של הילד בדרכים רבות : כשהילד חש תחושה מסוגלות הוא בוחר להתמודד עם המשימות מטלות החיים ,כשילד חש אי מסוגלות הוא יבחר לא להתמודד להימנע ליברוח . כשילד חש תחושת מסוגלות ההנעה שלו להשקיע מאמץ במשימה גוברת . ילדים שחשים תחושת מסוגלות מעריכים את היכולת שלהם הרבה מהיכולת האמיתית שלהם, דבר שגורם להם להתמודד עם משימות שהן מעל ומעבר לכוחות שלהם . לעומת ילדים שחשים שהם לא מסוגלים ,ומעריכים את מסוגלותם פחות מהיכולות האמיתיות שלהם ,לרוב נימנעים מביצוע משימות דבר הגורם לתחושה של אי שייכות ואף אינם יכולים ללמוד ולפתור את הקושי בביצוע המשימה . התחושה שהוא מסוגל משפיעה על דרכי החשיבה של הילד : ילד החש תחושת אי מסוגלות חושב בצורה שלילית : שהמשימה שעומדת בפניו קשה מכפי שהיא באמת, הוא מפחד וחשש זה גורם לו לתכנון פחות טוב וכישלון בביצוע המשימה . לעומת ילד החש תחושת מסוגלות חושב בצורה חיובית: שהמשימה שעומדת בפניו היא " מאתגרת " והוא הופך לממוקד ומתוכנן ולרבות יצליח בביצוע המשימה . ילד החש תחושת מסוגלות ישייך את הסיבה להצלחתו בחיים במשימה למקורות של מיקוד שליטה פנימי ויאמר : "אני מוכשר", ואת הסיבה לכשלונותיו ישייך למקורות שליטה פנימי ויאמר : לא למדתי מספיק,לא התכוננתי מספיק ... לעומת ילד שלא חש תחושת מסוגלות ישייך את הסיבה להצלחתו בחיים במשימה למקור של מיקוד שליטה חיצוני ויאמר : המבחן היה קל הפעם ,במקרה התלחתי הפעם , נכנסתי לכיתה ברגל ימין ...ואת הסיבה לכישלונותיו ישייך למקור שליטה חיצוני שאינו קשור בו ויאמר "המשימה הייתה קשה מהרגיל ואו הייתי חולה" בקיצור " הרצפה עקומה " .... ילד שלא חש תחושת מסוגלות ישייך את כישלונו למקור שליטה חיצוני ויאמר - " בגללכם אני חסר כישלון " בגלל המורה הרעה הזו .... לפיכך ילד החש תחושה של מסוגלות ,חש שליטה במציאות בחיים (וביטחונו ודימויו העצמי גבוה) והוא יודע כי דרכי הפעולה שלו והתנהלותו הן אלו שמשפיעות על חייו. לעומתם, ילדים שאינם חשים תחושת מסוגלות ,מרגישים פחות שליטה בחיים שלהם והמציאות מפחידה אותם ואינם מבינים כי דרכי הפעולה שלהם והתנהלותם הן אלו שמשפיעות על חייו .

כיצד תחושת המסוגלות נבנית מתגברת ומתעצמת ?

התמודדות בהשלמת משימות- התוצאות של התמודדויות קודמות שביצע הילד משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התמודדות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות , ואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות. צפייה באדם משמעותי (חיקוי מודל)- כאשר הילד רואה את הגנןת ואו הוריו מבצעים משימה דומה מתמודדים בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות של הילד לבצע משימה כזו להתמודד בעצמו. כל זאת בתנאי שהילד מעריך את יכולותיו של הוריו והגנןת במשימות מסוג זה, כדומות לשלו. תמיכה וחיזוק מילולי- כאשר הוריו ואו הגנןת תומכים ומחזקים את ילד ומעודדים את הילד כי יש לו את היכולת להצליח ושהוא מסוגל , תחושת המסוגלות של הילד עולה. התמיכה והחיזוק המילולי יעילים רק לאחר שישנו אמון בסיסי בן הוריו גנןת לבין הילד ואו כהילד מעריך את האדם התומך והמחזק מילולית כאדם מיוחד ומומחה בתחום של המשימה . תחושות רגשיות –תחושות רגשיות חיוביות גורמות לילד שינויים פיזיולוגיים לדוגמא :תחושת רוגע מגבירה את תחושת המסוגלות . ותחושות רגשיות שליליות לדוגמא : תחושת אי נוחות ואו תחושת לחץ מורידה את תחושת המסוגלות .

 א-תחושה שהואהיא אהוב ה :

הילד יחוש שהוא אהוב כשיאפשרו ל "להרגיש במקום הנוח שלי והבטוח שלי ",כשהוא ירגיש נכון,רגוע ושליו .שהוא ירגיש תחושה של קשר חיובי , תחושה הוא " כל יכול " שהוא מיוחד וחיוני . תחושת אהבה נובעת מקבלת הילד כמו שהוא ללא תנאי אך שימו לב מבחינת תחושת האהבה בלבד .

ברצוני לחלוק עימכם רעיונות ומחשבות בנוגע למונח המאתגר ואפילו מבלבל "קבלה הורית מלאה " ואו "קבלה ללא תנאי" אינם אהבה ללא תנאי המונח " קבלה ללא תנאי " מאוד מבלבל ... המחשבה שהמשאלת הלב של כל ילד שנקבל אותו בדיוק כפי שהוא : עם החסרונות שלו , עם אי היכולת שלו עם המגבלות שלו .שלא יבקרו אותו, לא ישפטו אותו, לא ייתבעו ממנו להשתפר ושלא ידחקו בו להתאמץ ,שישכנעו אותו לשנות דברים שקשה לו לשנות. אינה נכונה !

המחשבה הנכונה היא שמשאלת הלב של כל ילד שנאהב אותו בדיוק כמו שהוא : גם אם יש לו חסרונות אי יכולות ומגבלות . וזה בסדר שבמקרים מסוימים אנו מבקרים אותו, שלעיתים אנו שופטים אותו, במקרים מסוימים (אלימות ) תובעים ממנו להשתפר ומבקשים ממנו להתאמץ ,שאנו משכנעים אותו לשנות דברים שקשה לו לשנות...

ואני לא מדבר על שיפוטיות מוגזמת ולא על ביקורתיות חריפה כשילד מרגיש שהוא אהוב הוא מרגיש שהוא יכול לחשוף את החולשות שלו את פגמים שלו בפני עינייהם האוהדות והמקבלות של הוריו ועדיין הם ימשיכו ויאהבו אותו . שיפוטיות וביקורתיות אינה סותרת אהבה הורית מלאה, פתוחה ומחבקת. שיפוטיות וביקורתיות, על אף הרתיעה שמילים אלו יוצרות , תפקיד משפחתי וחברתי בעל חשיבות. "שיפוטיות " מטבעו עוסק באבחנה בין טוב ללא טוב , מתאים ובלתי מתאים , נכון ולא נכון. לשיפוטיות ולביקורתיות יש תפקיד של סממנים. הם מאותתים לילד לאיזה כיוון אנו רואים שהוא נכון ומתאים שהוא יגדל ויתפתח.

 הקבלה ההורית "על –תנאי" שהתחלפה ב" קבלה הורית ללא תנאי " יש להם השפעות שליליות שעוד יביעו את חותמם בעתיד . המושג "קבלה הורית " מבלבלת את כולנו .הניסיון להפריד את הערך העצמי של הילד מכל הישג מציאותי שלו. הניסיון להראות לילד שאנו מקבלים אותו כפי שהוא, ושהוא נפלא ומשמח אותנו כלכך כל הזמן ובכל מקום ... ו" לא משנה איך תתנהג ומה תעשה ...."חוץ מזה שהיא קיצונית ואבסורדית היא בעיקר מבלבלת את הילד. השימוש השגוי בהבנה וביישום של "קבלה הורית " גורמת להורים לא להבחין בהתנהגות ובהתנהלות הלא מתאימה של הילד שלהם , ולפיכך אינם מגיבים ואינם מכוונים. והם הופכים לעיוורים וחרשים להתנהגויות הלא מתאימות של ילדם ואף לרבות גם לאילמים שהרי הם לא יכולים לעשות דבר... חוץ מאשר לקבל אותם …

לכן אני מציע להחליף את "הקבלה ההורית המלאה " ל" אהבה הורית מלאה "

כדי שהילד יחוש תחושת אהבה ... חשוב לדעת ש...

  1.אי אפשר לכמת אהבה ( אני אוהב אותך עד השמיים ובחזרה ) וישנם סוגים שונים של אהבה , אהבה בן הורה לילדו הבכור אינה דומה לאהבה של הורה לילדו הצעיר ...

 2.ניתן לומר לילד אנו אוהבים אותך מאוד ,תמיד אהבנו אותך ותמיד נאהב אותך , לפעמים נראה לך שאנו אוהבים אותך המון המון ולפעמים נראה לך קצת פחות....

3.ניתן לאהוב את הילד ובו בזמן לגנות התנהגות לא מתאימה הפוגעות בו או באנשים אחרים.

 4.יש להסביר לילד כי יש הפרדה בינו לבין התנהגותו כאשר אנו מבטאים את הסתייגותנו במילים או במעשה, אין אנו מסמנים או רומזים כי אנו לא אוהבים אותו אלא את התנהגותו , ואם הוא חש שאנו שופטים או מבקרים אנו שופטים ומבקרים את התנהגותו .

 5.יש לשקף לילד את עצמו כפי שהוא באמת במציאות, לדבר על הקשיים שלו ,על המגבלות שלו ועל האתגרים שלו ולומר לו שאנו אוהבים אותך עם כל המיוחד שבך . אי התמודדות עם הקשיים בשם "הקבלה המלאה" מכשילה את הילד. קשיים שאינם מתמודדים עימם הופכים ל"בעיות קשות "

 6.שום דבר לא נצחי חוץ מאהבתנו אליך :התנהגות לא מתימה היא התנהגות שנכונה לזמן ומקום בו אנו צופים בה. התנהגות לא מתאימה זו נטייה יחס יכולים להשתנות.

 7. יש לסגל לעצמנו הרגל ולהזכיר לילד שאנו אוהבים אותו תמיד , ולומר לו זאת בכל מיני דרכים (לא רק במילים ) ולא רק כשהוא מצליח , אלא סתם כך ללא שום סיבה .

לסיכום: הילד צריך לחוש תחושה עמוקה שהוא אהוב ללא קשר למקום , לזמן ולמצב בו הוא נמצא .

לגינוי התנהגות לא מתאימה או אלימה , שיפוטיות וביקורתיות גלויה ואו סמויה תפקיד הורי חשוב. אהבה אינה קבלה ואין אנו בשם "קבלת הילד כפי שהוא " נמנע מלראות ולהתמודד עם הקשיים, החסרונות וההתנהגויות הלא מתאימות של הילד , ונימנע מלדרוש ממנו מאמץ אמיתי לשיפור התנהגותו והתמודדות עם משימות .הדרך לתחושת אהבה שמתפקידנו להעניק לילדנו דורשת עין צופיה, לב רגיש ויד מלטפת אך גם מכוונת.

הצעה לברכת תחושת האהבה : אני אהובה כפי שאני . תמיד הייתי ותמיד אהיה. אין לי צורך להרגיש חשש שעלי לחדש לשפר ואו לשמר (חש"ש ) כדי להיות ראויה לתחושת האהבה במשפחתי ואו בעולם. על כן, אני מאפשרת ופותחת את רגשותיי לתחושת האהבה הזו. אני חשה אהובה ומקבלת את עצמי, העולם נהיה טוב יותר !"

מ- תחושה שהוא היא מוערךת :

 ילד המרגיש שהוא שווה ערך , שהוא שותף שווה זכויות וחובות . התחושה שהוא מוערך במישור הרגשי – מתבטא בשיתוף בתחושות בהרגשות וברעיונות התחושה שהוא מוערך במישור המעשי – מתבטא בשיתוף בהכנה של דברים, במטלות יומיומיות .כשמשתפים את הילד מעבירים לו מסר שאנו מעריכים אותו , שהוא חשוב לנו, שהוא שותף מלא לחיינו, שהוא שווה לנו. תחושת שהוא מוערך נבנית ומתחזקת ע"י התחושה שהוא שווה ,חשוב ,שותף כשאנו מבקשים עזרה מילדנו הם חשים תחושה של מוערכות הנותנת תחושת של כוח, תחושה של חשיבות , הרגשה של נחיצות ומשמעות אישית רבה .כשאנו מאפשרים לילדנו להרגיש את תחושת המוערכות בכך שאנו מבקשים ממנו עזרה ומתייעצים איתו לגבי נושאים שונים בהתאם לגילו ויכולתו. התחושה שהוא מוערך מתחיל מכך שאנו מאפשרים לילד להיות במקום של שווה , נחוץ, שזקוקים לו, שהוא תורם, מועיל וחשוב כמונו.

 י- תחושה שהואהיא יעיל ה :

כדי שהילד יחוש כי הוא יעיל , אנו ההורים אנשי החינוך צריכים לשתף ולהתייעץ עם הילד , התקשורת צריכה להיות פתוחה תוך מתן כבוד לרעיונותיו של הילד, עידודו על ידי מתן משובים חיוביים, הענקת תשומת לב לעשייה שלו ומתן תחושה של משמעות על ידי התחשבות בדעותיו .אנו יכולים לעזור לילדנו  בשיפור תחושת היעילות שלו ע"י שנעזור לו בתרגול המיומנות, כדי שיוכל  ללמד את עצמו לעבוד ולפעול  ביעילות  ובקלות. כי תחושת היעילות של הילד מתבססת על הצלחה במיומנות שרכש , הצלחה במיומנויות תלויה בתנהלותו המסודרת והמובנית. תפקידנו  ללמוד את הילד , ללמד את עצמו לפעול ולהתנהל  בצורה מסודרת. אך דבר קשור בדבר : התנהלות מסודרת ומאורגנת נובעת  מהסדר שיש לילד  במחשבותיו כאשר הוא מתנהל ...

 כשאנו גורמים לילדנו להרגיש נשמאמי אנו מאפשרים להם להיות ...

פנויים רגשית במקום כאובים . שמחים ומאושרים במקום מרירים ועצובים . התנהגות מותאמת מקום התנהגות לא מותאמת . רגישים במקום קשוחים ואף אטומים . כנים במקום חנפנים ורכלנים . קשובים במקום פטפטנים . מוסריים במקום חסרי אופי . ישרים במקום שקרנים . מסורים במקום דו פרצופיים . נעימי הליכות ומנומסים במקום חצופים . פתוחים במקום ציניים . בעלי חוש הומור במקום רגזניים . חברותיים במקום אנטי סוציאלים . הגיוניים במקום חסרי ריכוז . סלחנים ופייסנים במקום נקמנים . צנועים במקום שחצנים . עדינים במקום גסים . מתחשבים במקום מאובנים . יזמים וחרוצים ולא חסרי מוטיבציה . סקרנים במקום אדישים . יעילים במקום מבזבזים . יסודיים במקום בלגניסטים . ערניים במקום מנומנמים . יצירתיים, במקום שטחיים . שאפתניים,במקום חסרי אמביציה . דבקים במטרה במקום ותרנים . נבונים במקום טיפשיים . יציבים במקום מתנדנדים . החלטיים ושקולים במקום קלי דעת . עקביים במקום חסרי " עמוד שדרה ". בעלי ביטחון עצמי במקום פחדנים . שאפתניים במקום עצלנים . זהירים במקום מסתכנים . תקיפים במקום חלשלושים . אחראיים במקום חסרי אחריות. אופטימיים במקום פסימים . בעלי אמונה במקום חשדניים. אוהבים במקום שונאים . נדיבים ומעניקים במקום קמצנים . ישרים ובמקום גנבים . צדיקים במקום רשעים . בעלי יכולת לראות את המטבע משני צדדיו במקום " ראש בקיר " . מאוזנים במקום מבולבלים . נקיים במקום מלוכלכים . גמישים במקום עקשניים רגועים במקום עצבניים בעלי נטיות אומנותיות , יחודיים ובעלי ערך מוסף .