מזל טוב! בשעה טובה אתה מרגיש שאפשר, נכון והגיע הזמן לעזוב רשמית את הקן, לצאת מהחממה ולמצוא איזה חדר שכור שיכיל אותך, את תיק הבגדים והלפ-טופ שלך.
מה גרם לך להרגיש שזאת השעה?
מה דחף אותך לקבל החלטה שכזאת - אולי הפיצוצים עם ההורים שלך שנשמעו למרחוק? אולי פשוט החלטת שהגיע הזמן לפרוס כנפיים ולהיות עצמאי? אולי הפנטזיה על החיים המרגשים בעיר הגדולה? אולי בת-זוג שרצית להביא הביתה וכבר לא נעים להרעיש... ?
ואולי מסיבות פרקטיות כמו מקום לימודים או מקום עבודה מרוחק שמחייבים גם מעבר דירה?
כל הסיבות טובות ונכונות. תהליך הבגרות הטבעית בעידן שלנו מכיל שלב בו אדם בוגר פורס כנפיו ובונה לעצמו קן משלו. בשלב זה עוזבים את החסות הנוחה והמגוננת של ההורים, הדואגים, המאכילים, המכבסים, מעניקי החסות והמתעניינים (בעדינות יותר או פחות, שהרי הכוונה שלהם טובה!).
השאלה הנשאלת היא: האם ארגז הכלים עימו יוצאים לדרך העצמאית מתאים ומכיל את הכלים הדרושים לבניית חיים עצמאיים?
רגע...מה זה בעצם לחיות חיים עצמאיים?
האם חיים עצמאיים זה הדאגה ללכת לסופר שיהיה מה לאכול במקרר/ לשלם בזמן חשבון חשמל כדי שיהיה מחר אור?
האם חיים עצמאיים זה היכולת למצוא תעסוקה ולהרוויח כסף?
אולי חיים עצמאיים זה היכולת לקחת אחריות על מעשיך בהווה תוך התבוננות לעבר העתיד?
ברור כי מרבית בעלי הכישורים לתעודת בגרות, ובוודאי לאחר שירות צבאי, הינם בעלי יכולת השתכרות בסיסית לפחות, על אחת כמה וכמה בעלי הכשרה מקצועית/אקדמית. בארץ, רוב הצעירים יכולים לדאוג שיהיה אוכל במקרר ושאר צרכים בסיסיים.
אבל מה לגבי אחריות? לפחות על ההווה אם לא על העתיד.
בדור האחרון גיל הנישואין הולך ועולה, אי לכך יותר ויותר אנשים עוברים למערך חיים עצמאי בגפם, ללא בן-זוג או תכנון ברור לעתיד, שנישואין לרוב מכילים בחובם (לפחות ברמת האחריות המוצהרת).
אתם הצעירים מלאי ביטחון בעצמכם וביכולתכם לממש את הפנטזיה העצמאית. יחד עם זאת, לא תמיד יש לכם את את הידע הכלכלי, מעבר לצרכי השגרה הבסיסיים, לקבל החלטות פיננסיות ארוכות טווח.
ההורים שלכם שהיו מאז ומתמיד הזרוע המכוונת והמבקרת, נשארו מאחור וייתכן שלא נתנו לכם את הכלים לקבוע מטרה לטווח הארוך, אפשרויות חיסכון, צריכה מבוקרת ונכונה ועוד.
בגיל הצעיר, כאשר פורצים לעצמאות, קיימת נטייה לצרכנות נטולת רסן כמעט, וזאת מתוך חוסר דאגות לגיל המבוגר יותר שלעיתים נראה שלעולם לא יגיע. כחלק מההתלהבות, יוצאים לטיולים ממושכים בחו"ל, בילויים רבים הכרוכים בהוצאות רבות. אין כוונה לומר פה שהדבר אסור ועליכם להפסיק, להיפך, זהו אכן הגיל שבו מותר להיות צעירים, אבל אפשר להיות צעירים חכמים ומחושבים יותר, שנהנים הן בהווה והן בעתיד.
צריכה בלתי מבוקרת מדללת את העו"ש וללא גורם שמאזן את המצב - מתחילים צעירים רבים כבר בשלב זה לצבור חובות אותם הם מתקשים להחזיר. במידה ואין עזרה מההורים, נכנסים לתהליך מעגלי שקשה מאוד לצאת ממנו, שבו החשבון נמצא בגירעון גדל והולך. בשלב מסוים בו תרצו להתמסד, להסתדר ולבנות בית (כיום זה קורה לאחר שנים רבות יותר של...), אתם עלולים למצוא את עצמכם בנקודת פתיחה גרועה. הן מצד החסכונות (השליליים) שנצברו בתקופה נטולת הרסן והן מצד ההרגלים הקלוקלים שלהם התרגלתם, ושכוללים התמכרות לצריכה אימפולסיבית וספונטנית, ותרבות חברתית המעודדת גרעון. כל אלא מקשים על השינוי הנדרש ועלולים לנבא על המשך פחות אופטימי גם בהמשך.
והבחירה בידי כל אחד ואחת מכם.
שאלו את עצמכם, האם אני רוצה להתחיל בחיים עצמאיים ואחראיים כבר עתה וליהנות מהם גם היום וגם בעתיד או שעדיף "לא לדאוג", להמשיך בהנאות עכשוויות נטולות כל רסן ואולי גם נטולי עתיד ראוי?!
צור קשר עכשיו לקביעת פגישת יעוץ חינם כדי ליהנות מהווה ולהצליח בעתיד!!!
* המאמר נרשם בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ומיועד לנשים ולגברים כאחד.
גלית נבון
יועצת לכלכלת המשפחה,
מאמנת אישית ,
יועצת משכנתאות
