מבחני בית משפט לקבוע בעלות ברכב שעוקל בהוצאה לפועל מאת עוה"ד רום קובי
מה צריך להוכיח בבית משפט בכדי למנוע מכירת רכב מעוקל של חייב? מתי רכב המשמש חייב והרשום בבעלות חברה בע"מ, יהיה מוגן מפני מכירה?
חוק ההוצאה לפועל קובע כי מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותו כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת - דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו. עוד קובע החוק כי מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל לעיקול מיטלטלין, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
ככל הנוגע אל עיקול רכב ומכירתו בהוצאה לפועל, בטרם יעביר את מי מהצדדים לבית המשפט - על ראש ההוצאה לפועל לקבוע האם הרכב שייך לחייב, אם לאו. אין לפסוח על שלב חשוב זה. בהתאם להוראות החוק, על הצד שביקש את העיקול להוכיח, להנחת דעת ראש ההוצאה לפועל, האם המדובר ברכב בבעלות החייב, אם לאו.
רק לאחר החלטת ראש ההוצאה לפועל , רשאי הצד החפץ בכך, לבקש מרשם ההוצאה לפועל לעכב את ההליכים בכדי לאפשר לו לפנות לבית המשפט. כלומר, שלב הבירור בפני ראש ההוצאה לפועל הוא שלב ראשון, ובלעדיו אין להפנות את הצדדים לבית המשפט.
הגורם שמבקש לפנות לבית המשפט בכדי שייתן פסק דין בנוגע לזהות הבעלים על הרכב, חייב לצרף לתובענה פרטים מפורטים ככל האפשר בנוגע לרכב הרלוונטי. בפסיקה נקבע כי על התובע לפרט בתובענה פרטים מלאים, לרבות שנת הרכישה, מס' הדגם ושם הפירמה של הרכב. בתי המשפט, קבעו בשורה של פסקי דין, קווים מנחים, מתי יכירו ברכב כרכב של החייב ויאשרו עיקולו ומכירתו ומתי יסרבו לכך.
ב-ה"פ (ת"א) 200456/03 א.ט.א. קאר יבוא ושיווק כלי רכב 99 בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, שם דובר על רכב יוקרה אשר היה רשום על שם חברה, בבעלות כביכול, של בנו של החייב. במסגרת התובענה לא הוכח לבית המשפט כיצד מומנה רכישת הרכב. נקבע שחובת הוכחת מקור המימון, הוכחת מקור התשלומים לרכב הנה דרישה חיונית ומכרעת. בפסק הדין נקבע כי החייב ביצע מעשי נוכלות ונקבע כי אין מקום ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו צד ג הוא הבעלים של הרכב. בית המשפט קבע שכשהוכח קיומן של נסיבות, אשר מעלות תמיהה, קמה לרוכש רכב חובה יתרה להציג בפני בית המשפט את מכלול הראיות האפשריות, על מנת להוכיח כי הוא אכן רכש את הרכב בכספו. לא די, בנסיבות העניין, בהצגת צילום של שיק בנקאי לפקודת בעלת הרכב שממנה הוא נרכש. אף לא די בצירוף מסמכים לסיכומים ללא אישור בית המשפט, ואף באישור בית המשפט, לצורך הוכחות מקור המימון של הכספים בפועל.
ב-ה"פ (ת"א) 200038/04 מולי או.בי.ל. בע"מ נ' חן מנדרין בע"מ וחן מרדכי. הנסיבות היו שונות. שם טענה חברה בע"מ כי למרות שרכב מסוג מרצדס רשום על שם החייב (שהיה מנהל של החברה), מדובר ברכוש של החברה, ולא ניתן לעקלו בגין חובות החייב. פסק הדין נוקב בדרישות הקבועות בכללים [הוראות מחייבות מטעם נציבות מס הכנסה] שרק בהתקיימם יוכר רכב הרשום ע"ש אדם פרטי, כרכב אשר בבעלות חברה בע"מ, לצרכי מיסוי:
- הרכב רשום בספרי התאגיד.
- הרכב מופיע בדו"חות הכספיים של התאגיד, כאשר מצוין כי הרכב הנו בבעלות התאגיד למרות הרישום על שם היחיד.
- התאגיד התייחס בעקביות לכלי הרכב כנכס השייך לו לרבות בניכוי הוצאות ופחת.
- התאגיד דיווח על רווח הון ממכירת הרכב במידה ונמכר.
- הרכב בשימוש יחיד הפעיל בעסקי התאגיד, לשימוש בייצור ההכנסה של התאגיד.
ניתן לומר, שכיום, בתי משפט לא יאפשרו לחייב, להבריח רכב מעיקול ומכירה בלא שבית המשפט השתכנע כי המדובר ברכב של צד ג. לצורך כך, נעזר בית המשפט במכלול הראיות שבפניו כשהקו המנחה הוא שעל המבקש להוכיח את טענתו. לפיכך, על המבקש הטוען שהרכב שלו, להראות את מקורות המימון לרכב. להוכיח שימוש כמנהג בעלים ברכב וכי הרכב נרכש בתום לב ובהתאם לתקנת השוק.
• כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
