תאורת שבת וחג
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תאורת שבת וחג 

מאת    [ 23/07/2007 ]
מילים במאמר: 393   [ נצפה 4197 פעמים ]

 
 

לאחרונה הוסף לחוק המקרקעין בפרק הבתים המשותפים סעיף (59ח.5), שנועד להקל ולהיטיב עם דתיים ושומרי שבת, אשר גרים בבתים בהם רוב השכנים חילונים. סעיף חוק זה מקורו בהצעת חוק פרטית של חה"כ הרב משה גפני והוא המשך למנגנון שנקבע בשנת 2001 לענין מעלית שבת.
הפעם מדובר במנגנון להפעלה אוטומטית של תאורת הבית המשותף כדי למנוע חילול שבת וחג. לולא הסעיף המדובר היה נדרש לקבל מראש את הסכמת כל הדיירים בבית לשם התקנת מנגנון כזה. לאחר הסעיף די בדרישת דייר אחד בלבד כדי להתקינו. כמו במעלית שבת גם כאן הוצאות התקנת המנגנון ותחזוקתו נופלות על המבקש.

כאמור הסעיף החדש נועד לאפשר לאנשים דתיים, חרדים ושומרי מסורת לגור בנוחות בבתים משותפים ובשכנות עם רוב חילוני מובהק ולא לכפות על עצמם מגורים "בגטאות". השתלבות החברה החרדית והדתית בשכונות חילוניות ובבתים משותפים רבי קומות מחייבת יצירת איזון חדש והולם יותר מההסדר החקיקתי הקודם.

הסעיף קובע כך:

(א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה - המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:


    • נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;
    • ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;
    • אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.

(ב) בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף 59, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה.

עוד נקבע כי אין בהוראות הסעיף הנ"ל כדי לגרוע מהוראה מיוחדת בדבר התקנת המנגנון שהיתה קיימת בתקנון מוסכם לפני יום 1.1.2006.

הסעיף, אם כן, מכיל 3 תנאים מוקדמים ומצטברים: שני התנאים הראשונים הם טכניים במהותם וקלים לישום. האחד - הודעה מוקדמת בכתב. זה בבחינת המובן מאליו, שכן אין לבצע פעולה במתקן משותף ללא ידוע מוקדם של יתר בעלי הדירות. אין זו בקשה אלא הודעה חד צדדית, והנציגות אינה צריכה לאשר את הפעולה ואף אינה יכולה לסרב לה. התנאי השני - התחייבות להשיב את המצב לקדמותו. סיטואציה כזו עשוייה להתרחש אם למשל הדייר שיזם את התקנת המנגנון מבקש למכור את דירתו. אני ממליץ מהנציגות לבקש התחייבות כזו בכתב ולא להסתפק באמירה בע"פ.
התנאי השלישי הוא לא טכני אלא מהותי: קיום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת. הנטל להוכיח פגיעה שכזו מוטל על הטוען לקיומה, קרי על בעל הדירה הנפגע. זהו נטל לא קל שכן לכאורה מדובר במנגנון פשוט למדי אשר לא משנה בצורה דרסטית את המצב הקיים. 

 

עו"ד עפר שחל הינו שותף במשרד מ. שחל ושות' בת"א, משרד אשר נמנה עם הצמרת הבכירה של משרדי עוה"ד בישראל. לעו"ד עפר שחל ותק של כ- 15 שנה במקצוע. הוא ממונה מעת לעת כבורר ע"י לשכת עוה"ד וגופים אחרים וכמפרק או מנהל מיוחד ע"י בתי המשפט. עו"ד שחל חבר בועד המנהל של קרן תל אביב לפיתוח וכן חבר בועדת החוקה של מפלגת העבודה. עו"ד שחל הינו יו"ר חברת אחוזות החוף בע"מ.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב