מדוע העתיד כל כך מסקרן אותנו?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדוע העתיד כל כך מסקרן אותנו? 

מאת    [ 22/07/2007 ]
מילים במאמר: 2565   [ נצפה 3835 פעמים ]

 
 

הראיה קדימה, התצפית אל העתיד, הם מכליו החשובים של המנהיג. בכל התהליכים, בכל אחד מהשלבים נדרש המנהיג לצפות אל עתיד. לבצע הערכות, להניח הנחות ולבנות תוכנית פעולה עתידית. בני אדם, הן בעבר והן בהווה עסקו בחקר העתיד. חלק מאיתנו מבקרים קשות פעילות זו בטוענה כי העתיד אינו בר תצפית, ועל כן יש להתעלם ממנו ולא להתכונן אליו. חלק מאיתנו גורסים שלמרות הקושי, חייבים לעשות כל מאמץ על מנת לצמצם את סיכוני העתיד, והדרך היא באמצעות בניית הנחות על העתיד. במדע העתיד עוסקים בני האדם מזה אלפי שנים. העתיד תמיד סיקרן אותנו, והדרכים לאיתור מענה ומציאת פתרון, היו שונות ומגוונות. מהאורקלים והנביאים של ימי קדם, לרואים בכוכבים ולחוזות בקפה מימי הביניים עד לחוקרי מדע העתיד המודרניים - העתידנים/Futurists. מדע המצוי בשנים האחרונות בתהליך של קבלת לגיטימציה מהקהילייה המדעית, העסקית, הפוליטית והתקשורתית המודרניים.  

מדוע מדע העתיד מעניין את המנהיג? המנהיג חייב לעשות כל מאמץ, במסגרת תהליך בניית האסטרטגיה, לקבל תמונת מצב כמה שיותר עדכנית ומדויקת על העתיד. כל תוכנית אסטרטגית תתרחש בעתיד. על מנת לבצע תכנון יעיל יש לבנות סדרת הנחות וסדרת הערכות על מה יקרה בעתיד. בכל שלבי התכנון האסטרטגי נזקקים למידע על העתיד. במתן מענה על שאלת "האיפה?", יש להשיב על כל אחד מסעיפי המשנה, בלא רק מה קרה בעבר או מהו המצב בהווה. יש להניח סדרת הנחות מה יכול להתרחש בעתיד. בסביבת הארגון, בארגון עצמו ובסביבה המורחבת. כשמשיבים על שאלת "הלאן?" כל מהותה של התשובה עוסקת בעתיד. היעד ייכבש בעתיד. ללא מידע מספק על התרחשויות עתידיות אפשרויות לא ניתן לקבוע יעדים עתידיים. יתכן שאולי אפשר יהיה לקבוע את היעדים, אבל הסיכוי להשיגם יהא אפסי. גם במתן מענה לשאלת "המחסומים?", יש לקחת בחשבון לא רק מחסומים בהווה אלא גם מחסומים אפשריים בעתיד. אם לא יונחו הנחות כיצד יגיבו המתחרים, כיצד יגיבו השותפים, כיצד תגיב הסביבה למהלכים של הארגון, לא ניתן להתכונן ביעילות להתמודדויות הצפויות לארגון בעתיד. ולבסוף, במתן מענה על שאלת "האיך?", גם כן עוסקים אך ורק בסוגיות עתידיות. המענה על שאלת "האיך?" יבוא לידי מימוש בעתיד. ללא ידיעה או לפחות הערכות והנחות יסוד מה יקרה בסביבת המשימה, קשה מאוד לבנות תוכנית פעולה עתידית. כשצבא מתכנן מהלך קרב לילי עליו להתייחס לדברים פשוטים כמו מזג אויר צפוי – גשם, רוחות, אור ירח; ולהשפעתם על מהלך הקרב. או, לדברים מורכבים יותר כמו מהלכי האויב הצפויים לאותו לילה. כל זאת במטרה להביא לניצחון סוחף ומהיר. ללא מידע מוקדם, או הנחות מוקדמות, הסיכוי לכישלון מאוד גבוהים.  

מדע העתיד בראייה היסטורית. חקר העתיד החל בעולם העתיק. נביאי ישראל בתקופת המקרא עסקו במתן תחזיות על העתיד [1]. כמוהם גם האורקלים ביוון העתיקה [2]. מעבר לאלו שלמדו על העתיד, באמצעות השראה אלוהית, התפתח מדע שלם שעסק בחקר הכוכבים ובבחינת השפעתם על כדור הארץ ועל בני האדם – מדע האסטרולוגיה [3]. מדע האסטרולוגיה, כפי שהוא מוכר בתקופה מודרנית, הגיע לשיאי התפתחות בתקופתו של הרופא הצרפתי נוסטראדמוס, שחי במאה ה-16, שנודע בזכות תחזיותיו האסטרולוגיות [4]. מדברי הנביאים התפתח מדע שלם העוסק בחקר "אחרית הימים" [5], ובמיתולוגיה היוונית נודעו סיפורים על בני אדם שנתברכו ביכולת נבואית [6]. בנוסף, הפך ניבוי העתיד במהלך אלפי השנים גם לעיסוק עממי, וסווג תחת הכותרת של "הגדת עתידות" [7]. רוב השיטות לניבוי העתיד נפסלו על ידי העולם התרבותי במאות השנים האחרונות, בעיקר עם התפתחות המדע המודרני. כך הפך העיסוק בחקר העתיד לעיסוק נלעג.  

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחה ספרות ענפה סביב חקר העתיד. היא  סווגה תחת הגדרה חדשה - מדע בדיוני [8]. היוצרים הראשונים והבולטים בתחום היו [Jule Verne, H.G. Welles [9. במאה ה-20 הוביל את התחום הסופר [Isaac Asimov [10. מהספרות חדרה האסכולה גם לקולנוע ולטלוויזיה, לסדרות ולסרטים שניסו להשיב על סקרנותם של בני האדם להתעמק בעתיד. דוגמאות בולטות – סדרת הטלוויזיה 'מנהרת הזמן', והטרילוגיה הקולנועית 'בחזרה לעתיד'. 

ממדע בדיוני למדע לגיטימי. טכניקות אסטרטגיות לניתוח העתיד פותחו עוד לפני אלפי שנים. עם המצאת משחק השחמט בהודו במאה השישית לפנה"ס, ועל ידי הגנרל הסיני סאן טצו במאה השלישית לפנה"ס. טכניקות אלו הוכנסו לשימוש בעולם המודרני בשלהי מלחמת העולם השנייה. בעיקר הסתמכו על מתודולוגיית התרחישים [11]. מהותה? שיטה הבונה מספר תסריטים אפשריים על העתיד. ההנחה היא, כי קיימים מספר רב של עולמות עתידיים אפשריים. התהליך? מנתחים מאורעות העשויים להביא לכל אחד ואחד מהתרחישים. במטרה לייעל את מלאכת החשיבה מניחים כי קיימים שלושה מקבצי עולמות עתידיים. האחד תסריט אופטימי - "כובשים את החלל". השני תסריט פסימי - "מתרסקים". השלישי תסריט ריאלי - "חוזרים לשפיות". בהתבסס על שלושת התסריטים מתכונן הארגון לקראת העתיד. המתודולוגיה המודרנית פותחה לראשונה על ידי צבא ארה"ב. המטרה? לבחון את הקשר בין פיתוח אמצעי לחימה לאסטרטגיות צבאיות ומשמעותן על קונפליקט גרעיני.   

היסודות הפילוסופיים למדע החדש הונחו בשנות השישים על ידי המדען הצרפתי ברטראנד דה ג'ובונאל [12]. בעקבות פרסומיו יצאו לאור הספרים, המאמרים והדו"חות הראשונים שעסקו בתחום [13]. המדע החדש זכה להגדרה המקצועית - עתידנות [14] Futurology. זאת למרות התנגדותם של ג‘ובונאל ועמיתיו למקצוע.

בסוף שנות השישים אומצה מתודולוגיית התרחישים לראשונה בעולם העסקים על ידי חברת הנפט ההולנדית – Royal Dutch Shell. המטרה – ניתוח הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט בעולם בעקבות מלחמת ששת הימים. חברת הנפט Shell היתה היחידה שהתכוננה למשבר הנפט שפגע בכלכלת העולם, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ויצאה מהמשבר כשידיה על העליונה.  

במקביל חלה במחצית הראשונה של המאה ה-20 התפתחות מכיוון נוסף, שקידמה את מדע חקר העתיד. בעקבות קריסת הבורסה בוול סטריט ב-1929 והמשבר הכלכלי העולמי של שנות השלושים, הסיקו כלכלנים רבים שלא ניתן להתעלם מהעתיד. הערכות כלכלית נכונה צריכה לקחת בחשבון תרחישים עתידיים אפשריים. כך התפתח תחום שלם במדע הכלכלה העוסק בבניית תחזיות כלכליות עתידיות - [15] Economic Forecasting. התחזיות הכלכליות שפותחו התפצלו לשני תחומים. התחום הראשון – מקרו-כלכלה [16] – העיסוק בבניית תחזית כלכלית לאומית וענפית. התחום השני – מיקרו-כלכלה [17]  – העיסוק בבניית תחזית כלכלית לפירמה. התחזיות הכלכליות לא תמיד היו מדויקות. אך עם השנים עם שיפור המודלים הסטטיסטים וטכניקות החשיבה, הפכו מודלים אלו ליותר ויותר מדויקים.

חוסר הדיוק של המודלים נבעו ממספר גורמים. הראשון – השפעה של גורמים חיצונים על הכלכלה שלא ניתן לחזותם – מלחמות, אסונות טבע, שינויים פוליטיים. השני – גורמים אידיאולוגיים. מפלגת השלטון תיטה תמיד להציג תחזית אופטימית, ואילו מפלגת האופוזיציה תיטה תמיד להציג תחזית פסימית. השלישי – טעויות סטטיסטיות. רק חלק מהמידע הכלכלי המפורסם אכן מדויק והוא לרוב מתפרסם באיחור רב, לא בזמן אמת. הרביעי – גורמים תיאורטיים. קשה לומר שאנשי מקצוע יודעים להגדיר ולאפיין את כל הגורמים המשפיעים על הפעילות הכלכלית. יש נתונים הקלים לחיזוי, כדוגמת – גודל האוכלוסייה, מקורות טבעיים; ויש נתונים בעיתיים לחיזוי – שינוי בתפיסות ובאמונות של אנשים בהתייחס לחייהם, לקהילותיהם. במטרה להשיב לסקרנות הטבעית של האדם בהתייחס לעתיד ניתנו במהלך המאה ה-20, לא מעט תחזיות שנתבררו מאוחר יותר כבדיחה גרועה או כהחלטה כלכלית הרת אסון [18]. "להערכתי יש שוק עולמי לחמישה מחשבים, לכל היותר", תומאס וואטסון, יו"ר IBM, בשנת 1943. "אנחנו לא אוהבים את הקול שלהם [החיפושיות], ומוסיקת הגיטרה עומדת להעלם", חברת התקליטים Decca, כשדחתה פנייה של החיפושיות ב-1962 להפיק תקליט.  

מנתחי העתיד התפצלו לשתי אסכולות מרכזיות. הראשונה – רואי העתיד האופטימיים  Utopia. השנייה – רואי השחורות Dystopian. כדוגמת ג'ורג' אורוול בספרו הנודע '1984' על "האח הגדול" הצופה ושולט בנו. האוטופיים רואים בטבע האדם "טוב מנעוריו"; ואילו הדיס-אוטופיים רואים בטבע האדם "רע מנעוריו"

מדע העתיד בראייה מודרנית – דיון פילוסופי. כשמתמודדים עם מימד הזמן, מתמודדים עם שלושה פרדוקסים [19]. הראשון – פרדוקס העתיד. העתיד לא קיים אבל זה מה שנשאר לנו. השני – פרדוקס העבר. זהו מקור הידע. לא ניתן לעשות בו כל שינוי. השלישי – פרדוקס ההווה. זהו מימד הזמן בו ניתן לחשוב ולפועל. הגבול בין העבר לבין העתיד, ללא תקופת קיום משל עצמו. כנגד, על פי גישות אלטרנטיביות (ניו אייג‘/רוחניות) מימד הזמן היחיד שקיים הינו הווה. "האירוניה של החיים היא שחיים אותם קדימה, אבל מבינים אותם אחורה".

לדבריו של הפילוסוף הדני - Soren Kierkegaard כיצד משיגים ידע על ההווה [20]? באמצעות תצפית. על העבר? באמצעות הזיכרון. על העתיד? באמצעות הדמיה ותפיסה. באמצעות רעיונות. העבר נותן לנו ידע וניסיון. ההווה את הכוח להביא לשינוי. ביחד העבר וההווה מאפשרים לנו לחזות ולעצב את העתיד [21]. העתיד קיים אך ורק במסגרת רעיונות שיש לנו עליו. בחקר העתיד בוחנים רעיונות ולא עובדות מדעיות. רעיונות הם הכלי הבסיסי של המחשבה. מאפשרים להגדיר יעדים, לתכנן אסטרטגיות ולפתח טקטיקות פעולה. ההוכחה לכך הם הביליונרים של עמק הסיליקון, שהתעשרו בזכות רעיונותיהם. גם הכלכלה היפנית והכלכלה השוויצרית הם ראייה לכך שניתן להתעשר מרעיונות. הדרך היחידה ללמוד על העתיד, היא במסגרת פיתוח רעיונות על העתיד. ניתן להשתמש במידע מהעבר כחומר גלם לפיתוח רעיונות.   

למרות קצב השינויים ההולך וגובר בעולמנו, ולמרות מאורעות ה-11 לספטמבר (הפיגוע במגדלי התאומים), אנחנו עדיין חיים בעולם יציב למדי. ניתן על פי העבר והווה להעריך בלא מעט תחומים, מה יקרה בעתיד. קיימים ארבע עקרונות של המשכיות מהעבר לעתיד [22]. הראשון – המשכיות הקיום. העולם הפיסי ימשיך להתקיים כפי שהוא, עוד זמן רב. זאת למרות השינויים המתרחשים והפגיעה המתמשכת בכדור הארץ. השני – המשכיות השינוי. מאחר ואורך חייהם של תהליכים ושינויים אינו קצר, הם ימשיכו להתפתח עוד זמן רב. השלישי – המשכיות המתכונת. שינויים המתרחשים מתחוללים לרוב על פי מתכונת מוסדרת של שלבים (חדירה, צמיחה, בגרות, דעיכה). הרביעי – המשכיות הגורם. שינויים מתרחשים כתוצאה מגורם כלשהו. קיים קשר בין הגורם לתוצאה. באמצעות איתור גורמים ניתן לבנות תחזיות על תוצאות אפשריות. כבני אדם אנו נוטים רבות לעסוק בניתוח העבר וממעטים לעסוק בניתוח אלטרנטיבות להתמודדות עם מצבים אפשריים בעתיד. 

אנו למדים כי ניתן לחשוב באופן מובנה על העתיד, לחזות אירועים עתידיים, להגדיר יעדים ולפתח אסטרטגיות יעילות להשגת אותם יעדים. העתיד יתרחש בכל מקרה. אם רוצים שיהיה מוצלח, צריך לעבוד על זה. ממה נובע משבר? לרוב מחוסר יכולתנו להתמודד עם בעיות קטנות כשהן מתעוררות, וחוסר יכולתנו להעריך את עוצמת המשבר המתקרב. מאחר וקצב השינויים בעולמנו כה מהיר על המנהיג לחשוב קדימה.  

קיימות מספר שיטות לבחינת העתיד. הראשונה – ניתוח מגמות. איסוף שיטתי של מידע הבוחן מה קורה בעולם מסביבנו. השנייה – ניתוח תהליכים. באמצעות תצפית על תהליכים המתרחשים בעולמנו. מאחר וקיים רצף הגיוני בהתפתחות התהליך (לידה, ילדות, בגרות, מוות), ניתן להעריך מה יקרה בעתיד. השלישית – בניית תרחישים. מניחים מספר הנחות לגבי העתיד ובונים מספר תסריטים אפשריים.

בבניית חזון עתידי חיובי ניתן לא רק להיערך נכונה לקראת העתיד, אלא ניתן גם להשפיע על התרחשויות בהווה. לא תמיד חייבים לממש את החזון כדברו, אבל התוצאות בדרך יש להן את הפוטנציאל להוביל את הארגון ואת הפרט להצלחה. תמיד ניתן לבנות תיאורטית את העתיד המועדף. זאת למרות שהעתיד איננו דבר אמיתי. הוא מורכב מציפיות, תקוות, תחזיות, אמונות, הלא נודע, חזון, הנחות, אשליות ושאיפות. התחזית העתידית לא חייבת בהכרח להיות מדויקת כדי להוביל לתוצאה חיובית בהווה. חזון בעל עוצמה יוביל את הארגון לביצוע ולתחושת סיפוק עצומים.

מתוך הספר 'דרכו של לוחם האסטרטגיה', מאת רמי הסמן
פרק 11, ניתוח מגמות - כלי עבודה לבחינת העתיד
טרום עריכה, חשיפה ראשונית


[1] נבואה, נביאים. מביע הבעה אלוהית, או המשמש פה לאל [שמות פרק ז’, פסוק א’; פרק ד’, פסוק טז’]. רבים זיהו את הנבואה, שלעיתים קרובות עסקה במה שעתיד לקרות, אם לשם אזהרה או כקריאה לחזור בתשובה, עם הגדת עתידות. בדרך כלל מעבירים מסר כללי לחברה, בעיקר ביקורת על התנהגותה. האינצקלופדיה העברית/ כרך כד’, עמ 798;       Prophet.  A divinely inspired revealer, interpreter or spokesman /Encyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002

[2] Oracle. [Latin, Oracculum from Orare, to pray or to speak] Devine communication delivered in response to a  petitioner’s request. האורקל המפורסם בתרבות היוונית היה של אפולו מדלפי, במקדש למרגלות הר פרנאסוס. בדלפי המדיום היתה אישה בוגרת בשם פיתיה. מהמאה השביעית לפני הספירה. עצתו של אפולו היתה מבוקשת בנושאים מגוונים, כולל חיזוי תוצאות של מלחמות מתוכננות או פעילות פוליטית. ביוון העתיקה פעלו מגוון אורקלים, כמו גם בכל המזרח הקדום {האורקל באואזיס של סיווה בלוב של האל המצרי אמון}. Encyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002       

[3] אסטרולוגיה. חזון בכוכבים; ניחוש מאורעות או עתידות לאדם, לפי מצב הכוכבים בשמים. המילון העברי השלם/ אברהם אבן שושן/ קרית ספר, עמ’ 35

[4] Nostradamus.  [1503-1566] French Astrologer and physician, the most widely read seer of the renaissance. נבואות נוסטראדמוס נודעו בהיסטוריה, נכתבו בספרו - Centuries, שיצא לאור ב-1555. חלק מנבואותיו אכן התגשמו ושמו יצא למרחקים. הוא מונה כרופא החצר של המלך צ’רלס התשיעי בצרפת. הכנסייה הקתולית ב-1781 הטילה חרם על כתביו ונבואותיו. נבואותיו עוררו מחלקות רבות במהלך השנים.Encyclopedia  Britannica/ www.britannica.com, 2002; The Final Prophecies of Nostradamus/ Erika Cheetham/ Perigee, 1989    

[5] נבואת אחרית הימים. [ישעיהו, פרק ב', פסוק ב'] "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהווה בראש ההרים יינשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים". אחרית הימים/ Eschatology. תורת העניינים או הזמנים האחרונים. האמונות והדעות בדבר מה שיקרה בימים האחרונים של עם ישראל, של העולם ושל האנושות כולה. האינצקלופדיה העברית/ כרך ב’, עמ 438; דוקטרינת הגאולה/אחרית הימים, תחיית המתים, יום הדין, ביאת המשיח; Encyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002

[6] Cassandra. קסנדרה זכתה לאהבתו של האל היווני אפולו. הבטיח לה את יכולת הנבואה בתנאי שתתמסר לו. היא קיבלה את מתנתו, אך סירבה להתנות עימו אהבים. הוא גמל לה בכך שלא יאמינו לנבואותיה. היא חזתה את נפילתה של טרויה, אך אף אחד לא הקשיב לה.  

[7] Fortune Telling. הערכת מאורעות העתיד וניתוח אישיות על בסיס שיטות חסרות מהות רציונאלית; נמצא בשימוש בתרבויות העולם העתיק - סין, מצרים, בבל לפני למעלה מ-6,000 שנה. שיטות לראות בעתיד - אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קלפים, עלי תה, כדורי בדולח, אש, מים, מלח מפוזר, קפה, קוביות מזל. אמצעים לניתוח אישיות - גרפולוגיה, תורת כף היד.

[8] Science Fiction. תחום שהתפתח בזכות המהפכה במדעי הפיסיקה והאסטרונומיה; החל להתפתח בסוף המאה ה-19 בכתביהם של Jules Verne ו-H.G. Wells. עלה בפופולאריות עם סיומה של מלחמת העולם השנייה. כלל תחזיות חברתיות על כדור הארץ, תוצאות של מסע בין כוכבים ומחקרים על קיום חיים אינטליגנטים וחברות בעולמות רחוקים. זכה לחיזוק משמעותי עם התפתחות הרדיו, הקולנוע והטלוויזיה.                        

[9] Jule Verne 1828-1905. סופר צרפתי שהניח את היסודות למדע הבדיוני המודרני בספריו - מסע למרכז כדור הארץ, 1872; אלף מילים מתחת לפני הים, 1873; מסביב לעולם בשמונים יום, 1873; H.G. Wells 1866-1946. סופר הידוע בזכות ספרי מדע בדיוני - מכונת הזמן; מלחמת העולמות.        

[10] Isaac Asimov 1920-1992. סופר מדע בדיוני מהמובילים במאה ה-20. פרסם כ-500 ספרים.

[11] Scenario Learning: A Powerful Tool for the 21st Century Planner/ Jeff Ellis/ Journal of Financial Planning, April 2000, vol 13, is 4, pg 82

[12]  The Art of Conjecture/ Bertrand de Jouvenal/ 1967

[13] American Academy of Arts and Sciences formed its Commission on the Year 2000/ The Limits to Growth/ Dennis Meadows, MIT, 1970; ניתחו מה יקרה לעולם אם קצב גידול האוכלוסין, תהליך התיעוש, הזיהום המוגבר, המחסור במזון והפגיעה במקורות הטבעיים של כדור הארץ ימשיכו בקצב הקיים. הציעו לעצור ולבחון מחדש את החשיבה הלאומית והכלכלית העומדת מאחורי הפילוסופיה של חברה צרכנית.

[14] Futurology. במדעי החברה. לימוד מגמות עכשוויות, במטרה לחזות התפתחויות עתידיות. מומלץ לא לבלבל מושג זה עם Futurism {אסכולה באומנות מודרנית שהתפתחה בתחילת המאה ה-20 באיטליה}; Encyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002

[15] Economic Forecasting. התחזית של אלמנטים שונים בפעילות הכלכלית. התחזיות מתארות את ההתנהגות העתידית הצפויה של הכלכלה ומהוות את הבסיס לתכנון עתידי. תחזית כלכלית קלאסית מבוססת לרוב על אחת מהתיאוריות של מנועי הכלכלה {היצע של כסף; חסכון של צרכנים; השקעה בתשתיות}. התחזיות מבוססות על מודלים סטטיסטים ומודלים אקונומטריים. Encyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002; Introduction to Econometrics/ Harry H. Kelejian, Wallace E. Oats/ Harper & Row, 1981/ ISBN 0-06-043618-2        

[16] Macro-Economics/ Rudiger Dornbusch & Stanley Fischer/ McGraw-Hill, 1981/ ISBN 0-07-066857-6  

[17]  Price Theory and Applications/ Jack Hirshleifer/ Prentice-Hall, 1980/ ISBN 0-13-699744-9

[18]  Through a Glass Darkly: Predicting the Future/ Lloyal Eby/ World ET1, Jun 2000, vol 15, is 1, pg 18

[19]  Three Paradoxes of Time/ Edward Cornish/ Futurist, Aug 2001, vol 35, is 4, pg 32

[20] The Origin and Future of the Future/ Inventing the Future - Keys to the 21st Century/ Peathi Malaska/ Futurist, May-Jun 2002, vol 36, is 3, pg 61

[21]  How We Can Anticipate Future Events/ Edward Cornish/ Futurist, Jul-Aug 2001, vol 35, is 4, pg  26

[22]  The Epistemology of Future Studies: From Positivism to Critical Realism in Foundations of Future Studies/ Wendell Bell/  Transaction, 1997; Epistemology  -  The study of the nature, origin, and limits of human knowledge {Greek episteme -  knowledge; logos -  reason}. The theory of Knowledge. Epistemology has had a long history, spanning the time from the pre-Socratic Greeks to the present. Along with metaphysics, logic and ethics, it is one of the four main fields of philosophyEncyclopedia Britannica/ www.britannica.com, 2002

רמי הסמן MBA, מומחה לאסטרטגיה שיווקית. מרצה לשיווק מדיני וחברתי בבית הספר הבינלאומי למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי בהרצליה. עמית מחקר בבית הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, ומרצה אורח בפקולטה לניהול, בית הספר למוסמכים במינהל עסקים, אוניברסיטת תל אביב.

http://rommeyhassman.blogspot.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב