מה ההבדל בין מכור לאדם שנגמל? 

מה ההבדל בין מכור לאדם שנגמל? / מאת יואב ברנזון

פיקים (שיאים) חולפים

לכל אדם שהוא בעל חולשה למשהו - יש פיקים. פיק הוא שיא או דחף פנימי שגורם לאדם לרצות או להשתוקק לדבר אליו יש לו חולשה. למשל, אדם שיש לו חולשה לאוכל מסויים - עלול לחוות במהלך שבוע ממוצע מספר פיקים שבהם הוא יחוש רצון עז, תשוקה חזקה או תאווה קשה לאותו סוג מזון מסויים שאותו הוא אוהב.

כשאדם מרגיש תשוקה או תאווה למשהו מסויים - זהו שיאו של תהליך במוח שמתחיל כהתקפה גנטית, כלומר כסוג של הגברת פעילות של גן מסויים שאחראי על אותה התאווה. ההתקפה הגנטית הזאת יוצרת תחושה שנראית מאוד אמיתית ומוחשית ונחווית כהתקף התמכרות. ואולם, הדבר החשוב שצריך לזכור הוא שמדובר באירוע חולף שאורך החיים שלו נע בין מספר שניות ועד מספר שעות לכל היותר.

המכור קשוב לפיקים ומאמין שהם אינם חולפים

ההבדל בין אדם מכור לבין אדם שנגמל מהתמכרות הוא פשוט וברור: מכור הוא אדם שקשוב לפיקים שהוא מרגיש והוא מאמין שהם אינם חולפים אלא קבועים. כלומר ברגע שמכור מרגיש תאווה למשהו מסויים - הוא ינסה להשיג אותו ולא יפסיק עד שהוא יספק לעצמו את הדבר הזה, בין היתר משום שהוא מאמין שהתאווה הזאת היא קבועה ועד שהוא לא יספק אותה הוא יחווה תאווה ותשוקה לדבר בעוצמה גדולה.

במילים אחרות, מכור הוא אדם שקשוב מאוד לכל פיק שעובר לו בגוף והוא מתייחס לכל פיק כאילו מדובר במצב קבוע שהדרך היחידה להרגיע אותו הוא לספק את הצורך.  

אדם שנגמל אטום לפיקים ויודע שהם חולפים

לעומת המכור, אדם שנגמל מודע לכך שמדובר בפיק זמני, בתאווה שנעלמת בדיוק כפי שהיא מתעוררת, ולכן הוא אינו קשוב לפיק ואינו מתרגש יותר מדי מעצם קיומו.

בגרף שלמעלה, רואים בירוק את ההתייחסות של אדם שנגמל. אדם שנגמל מתעלם לחלוטין מפיקים שחולפים במוחו, וכתוצאה מכך שהוא מחזיק מעמד ולא עושה דבר, עד בסופו של דבר הפיק מתמוסס ונעלם.

זמן החיים של פיקים הוא יחסית מוגבל מאוד

אחד המאפיינים של כל האנשים המכורים הוא שכושר העמידה שלהם הוא נמוך, דחיית הסיפוקים שלהם היא חלשה, היכולת שלהם להתעלם מהסחות דעת היא מוגבלת. ולכן, כאשר הם חווים סוג של פיק - הם מגיבים אליו במקום להתעלם ממנו.

חשוב להבין שזמן החיים של פיק ממוצע הוא נמוך ביותר. תאווה כלשהי מתעוררת ונעלמת כעבור דקות עד שעות. המכורים מתאימים את עצמם לפיקים שהם חווים. אנשים שנגמלו - אינם מתאימים את עצמם לפיקים אלא נשארים אדישים לפיקים.

וטיפ לסיום: הדבר החשוב ביותר לגבי פיקים הוא לא להתרגש מהם, אלא פשוט להניח להם לחלוף.