משחק תפקידים 

נושא המשחק הדרמטי והסוציודרמטי, המכונה גם משחק נגיד ש..., משחק תפקידים, משחק סימלי, משחק כאילו או pretend play, הוא אחד הנושאים החשובים בהתפתחות הילד בגיל טרום בית הספר.

בעוד שבסוגי משחק אחרים מתמקד הילד בהפעלה גופנית או בשימוש בחפצים, הרי במשחקי כאילו יש ההתמקדות במשחק תפקידים (אמא ואבא, רופא וחולה, תינוק ואמא) ובאינטראקציות חברתיות. פעילות ייחודית זו מתרחשת באופן ספונטני וחופשי מבלי שהילדים יקבלו הנחיות מוגדרות, להבדיל מדרמה יצירתית שהיא מודרכת ולא ספונטנית. במשחק זה משמש הילד כשחקן, כצופה ומקיים יחסי גומלין בינו לבין לילדים אחרים.

משחק זה , שאופייני לגיל שנתיים עד שש בערך, מתפתח במקביל לתהליך רכישת השפה ובמקביל ליכולת הילד לייצג דברים מן המציאות בעזרת דימויים חזותיים וקוליים, כמו מילה, ציור, משחק. שלב זה כונה על ידי פיאז'ה שלב הקדם אופרציונלי (קדם מושגי) ומתאפיין ביכולת ההסמלה המתפתחת של הילד, להבדיל מהשלב הסנסומוטורי (חושי-תנועתי), שבו מבין התינוק את העולם כתוצאה מכך שהוא נע וקולט בחושיו, כשהדגש הוא חזרה על פעולה מסוימת פעמים רבות עד אשר קולט אותה ומפנים אותה.

בגיל זה מתפתחות יכולות הסמלה נוספות, כגון: החיקוי והדימיון שבא לידי ביטוי במשחקי הנפשה, כלומר: הענקת חיים לדומם. יכולות הסמלה הללו מאפשרים לילד לחקות מבוגרים או בעלי חיים, לשנות את המציאות על פי דימיונם, להשתמש באביזר כלשהו שבמציאות יש לו תפקיד מסוים, בשביל לייצג משהו אחר. למשל: להשתמש בבקבוק בשביל לייצג מערוך, להשתמש בארגז קרטון בשביל לייצג אמבטיה, להשתמש בתלת אופן הפוך ולסובב את הפדלים כדי לייצג הכנת גלידה במכונת גלידה.