חדרי ילדים הם תמיד הנקודה הבעייתית בבית, בעיניי לפחות. צריך לעצב בעצם מגורים למי שעוד לא גיבשו לעצמם דעה, על מה הם אוהבים ומה לא. אולי זה נשמע יותר דרמטי ממה שזה באמת, אבל עיצוב והתאמת חדרי ילדים ל"דיירים" שעתידים לשכון שם, זה לא משחק ילדים. המגוון הרחב, האפשרויות, הפטנטים, הצבעים, הכל מסביב לא הופך את כל הנושא הזה של עיצוב חדרי ילדים בבית.
אני חוויתי עיצוב של שלושה חדרי ילדים. כל אחד שונה מקודמו.
הראשון היה לבן הבכור שלי, נדב. מכל חדרי הילדים שיצא לי לעצב – הוא היה הכי קל. כשאשתי רוני ואני גילינו שבן עתיד להרחיב את משפחתנו, נכנסנו לחנות האביזרים לתינוקות הראשונה שמצאנו, שאלנו איפה נמצא כלים לעיצוב החדר של הבן הראשון שלנו והובילו אותנו למחלקת 'חדרי ילדים'. חצי משכורת הלכה לי על צעצועים, שמיכות, כריות, בובות ועוד. כשנדב נולד והיינו שמים אותו בחדר, הייתה הרגשה לפעמים כאילו הוא נעלם בין כל הצעצועים שלו. זו ללא ספק הייתה טעות.
החדר השני היה לבת שלנו, טל. אמרנו לעצמנו שעכשיו כשתיוולד לנו בת, כל הנושא הזה של עיצוב החדר שלה יהיה פשוט בהרבה יותר. אבל מסתבר שגם באגף הבנות במחלקת 'חדרי ילדים' בשילב, יש אלף ואחת דברים שאפשר לקנות. תוך ארבעה חודשים עשינו לה חדר שעשה בית ספר לכל חדרי הילדים בארץ. החדר של טל היה הבייבי של אשתי. לא הפסיקה עם החזיונות שלה והרעיונות המטורפים שלה. היום טל כבר יודעת להגיד שאחד הזכרונות הכי חזקים מהילדות שלה – יהיה החדר הורוד שהיה לה כשהייתה תינוקת.
ואז הגיע האתגר הגדול – תאומים בבטן של אשתי. שני התאומים החמודים והמקסימים שלנו – בן ולי. כן, נולדו לנו בן ובת. איך מעצבים חדר לבן ולבת, אין לי מושג. שוב, הגענו למחלקת 'חדרי ילדים', ונעמדנו שעות מול המדפים. לא ידענו מה לקנות. כשרוני הציעה לבנות קיר גבס באמצע החדר, ואז יהיו לנו שני חדרי ילדים שונים, הבנתי שזה כבר עבר כל גבול.
בסך הכל חדרי ילדים? על מה אנחנו שוברים את הראש? חוץ מלשכב שם ולבכות, הם לא עושים שם יותר מידי. אמרתי לרוני שתקנה שתי בובות – אחת ורודה ואחת כחולה. נקנה לול אחד ורוד ואחד כחול ושלום על ישראל. לא האמנתי איך שברנו את הראש עד אז, ועל מה? חדרי ילדים?
אין ספק שעיצוב חדרי ילדים הוא מסובך וחשוב כאחד, אבל ידידיי – אל תהיו מנותקים מהמציאות.