לאן? 

בא נתמקד בשאלה: איפה אתה רואה את עצמך מחר?

 או מה  אני אמור  לעשות כדי לקדם את עצמי?

האם בכלל אני  יודע איפה אני נמצא? מה בכלל מעניין אותי? מה באמת אמור להעניין אותי? ואולי בכלל האם אני אמור להיות מאותגר בלהתעניין?

לאן?

זו שאלה ששואלים אותה אנשים המעוננים לקדם את עצמם באמת בצורה יסודית מחשבתית ומקצועית.

לאן? היא שאלה של כל אדם שחושב על חייו ברצינות. כן ברצינות, לא קם בבוקר והולך לעבודה חוזר רואה טלויזה, הולך לקורס, או ללמוד. אותה רוטינה במשך שנים רבות.

אז מה אנחנו אמורים לעשות איך אנחנו אמורים לקדם את עצמנו לשאלה הזאת ישנם תשובות רבות ישנם אנשים שעונים בשאלות ישנם כאלו העונים תשובות שקריות כדי להרגיע את המצפון כדי שיוכלו להמשיך את אותה רוטינה בלי לקום מהכסא.

אך ישנם כאלו  שרוצים לענות תשובות אמיתיות וכנות  ודבר זה מצריך בדיקה ומחשבה מעמיקה זה לא ים דבר שבה סתם אלא רק מתוך התבוננות  מעמיקה בחיינו מאיפה אנחנו? איך איפה אנחנו רואים את עצמנו בעוד מספר חודשים שנים? ויתרה מזאת איפה אתה עידן או דקלה רואים את  עצמכם עכשיו!!! כן חברים יקרים עכשיו ממש ממש עכשיו ברגעים אלו אתם מאושרים שמחים או מתוסכלים ושבורי לב מלאים בכעסים אכזבות שברון לב ועצבות.

להצלחה הורים רבים והאכזבה יתומה.

אז מה עושים חברים איך אנחנו מביאים את עצמנו משפל העצבות שברון הלב והאכזבות לאושר הפנימי לשלמות הנפשית לאמת והאהבה איך?

זאת שאלה קשה שאנו לא מעונינים לדבר עליה ובוודאי לא לחשוב עליה זה רגע מתסכל מאוד בו מצד אחד אנו רואים את עצמנו אבל נמנעים להתעמת עם עצמנו עם הקשיים והתסכולים שלנו כי אנחנו באמת לא רוצים להוריד את שכבות האבק את שכבות ההגנה העצמית שמלאנו את עצמנו כדי שחלילה לא ניגע בעצמנו אנו מנסים להשלות את עצמנו שכל מה שאנחנו עושים הוא דבר טוב ועם יש לנו או אין לנו זה בסדר זה מה יש.

זה מה יש....

ואני מבקש לבא ולומר לך חבר או חברה יקרים אנחנו כן יכולים אנחנו כן נמצאים במקום נכון אנחנו לא אמורים להמשיך לחיות מתוך אכזבות קשיים ושברון לב או במקום שאנו לא ממצים את עצמנו הגיע הזמן שנקום ניקח את עצמנו בידיים ונתחיל לעבוד כדי לראות את עצמנו במראה ולראות את האמת ואת האושר האמיתיים שניבטים מהאישיות שלנו.

איך עושים את זה איך מגיעים לאמת הזאת?

מחשבה

פשוט יושבים וחושבים על עצמנו נעזרים בדף ועט וכותבים את כל מה שעולה בראשינו דבר שאנחנו מעוניינים בהם.

יכולים לכתוב בכלל כל מה שעולה בדעתינו אפילו חלומות אפילו קשיים כל מה שעולה במוחי תוך כדי מחשבה להעלות אותה בכתובים. ולפני השינה לקרא את אותו דף . ולמחרת בבוקר או מתי שאנו מוציאים לנו זמן של שקט שוב לשבת ולקרא להוסיף או להשמיט מאותו דף.

הדף שהוא בעצם אנחנו הוא בעצם האישיות שלנו האהבות והאכזבות השמחה והתסכול  אנחנו מעלים את הדברים מתת ההכרה להכרה אנחנו מנסים לבדוק את עצמנו ולראות בעצם מי אנחנו מי אני עידן מי אני דקלה

מי?

כשאנחנו רואים את עצמנו בדף הנייר רואים את הכל מתגמד מול החיים שלנו רואים כי הכל הוא בעצם בעיות חולפות כי לא חר התבוננות מעמיקה בנבכי נפשינו ונבכי חיינו אנו רואים פתאם כי בעצם הכל פשוט הכל מתגמד אין לנו בכלל בעיות רוב הדברים שאנו חושבים כי הם מקור הבעיה הם מקור האכזבות זה בכלל  לא נכון זו גוזמא אמיתית.

מה אנחנו באמת?                       

אנחנו אנשים רגילים החיים ברגשות ובעבודה עצמית אנחנו מנסים להיות טובים ולפעמים נופלים אנו החלטתנו פעמים אין ספור כי אנחנו מפסיקים לעשן והנה אנחנו כבר 20 שנה מעשנים ולא מבחינים בכלל.

ואז אנחנו מתוסכלים, כועסים על עצמנו, שבורים, עוברים הלקאה עצמית, ומנסים למצא משהוא להרגיע את המצפון.

אבל זה לא נכון זה לא הפתרון הפתרון הוא ההתבוננות בחיים לראות מה הביא אותנו למצב הזה מה עושה לנו העישון שהוא כ"כ חלק מתוכינו.

אולי זו ההשליה של רוגע או "אני מוציא את העצבים על הסגריה"  ואז אפשר להחליט לא בבת אחת אלא אני יוריד סגריה אחת ביום ננסה להתאפק בהנאה המידית ולחכות עוד כמה דקות לעצור קצת את הרצון לריגוש עצמי מיידי.

ונראה לי לפני הכל לפני הכתיבה בא נעשה תרגיל הרפיייה לתת לנפש שלנו קצת מקום של רוגע ושלווה ולדעת תמיד כי אנחנו הצלחה פנינו להצלחה ולתקווה ולכל אדם יש לו את הנקודה החיובית שלו רק צריך להעיז להציץ להאמין ולהחכים.