מדוע תסכול והתמכרות הם שני צדדים של אותה המטבע? 

מדוע תסכול והתמכרות הם שני צדדים של אותה המטבע? / מאת יואב ברנזון

תסכול הוא הסיבה

תסכול הוא הסיבה והמקור לכל התמכרות באשר היא. אדם שאינו מתוסכל הוא לעולם לא אדם מכור. אבל, כל המכורים הם אנשים מתוסכלים או כאלה שמאמינים שהם מתוסכלים.

התסכול, הסבל, המצוקה והלחץ - מובילים את האדם לחפש באופן כפייתי אחר פיתרון זמין ושקרי. ההתמכרות, כל סוג של התמכורת, מגלמת את אותה ציפייה שקרית שכל הבעיות ייפתרו ברגע על ידי רגע של הרפייה, רגע של מנוחה, רגע של סיפוק התאווה והיצרים.

התמכרות היא התוצאה

מצד אחד של התופעה ישנו התסכול ומן הצד השני ההתמכרות. אנשי השיווק יודעים זאת היטב, משום שאנשי השיווק והפרסום יודעים לנצל את התסכול והמצוקה של אנשים כדי למכור להם בכל פעם הבטחה שקרית חדשה.

התמכרות לצרכנות אינסופית היא עוד דרך להבטיח לאנשים "פתרון" שקרי למצוקות שלהם. לפי מה שאנשים צוברים בבתים שלהם ברור שהפיתרון הזה אינו מהווה מענה לתסכול, כי ערמות המוצרים בבתים רק עולה, אבל התסכול אינו נעלם. מדוע?

התסכול מוביל לתירוצים שמובילים להכשרה ולגיטימציה מזוייפת של ההתמכרות

בין התסכול וההתמכרות עומדים התירוצים. התירוצים נועדו כדי להכשיר את ההתמכרות. אדם אומר לעצמו "בגלל שאני כועס מותר לי לבגוד". או אדם אומר לעצמו "בגלל שדפקו אותי בילדות אז מותר לי לשתות".

חשוב להבין שאין הצדקה אמיתית לשום התמכרות. אבל תירוצים יש למכביר. והתירוצים שאנשים עושים בהם שימוש נועדו כדי להכשיר את השרץ ולאפשר להמשיך בהתמכרות.

הדרך לפתרון התסכול אינה נובעת מהתמכרות אלא ממקום אחר

לעיתים, אנשים לומדים להבין שהתסכול אינו אמיתי ושניתן להשתחרר ממנו גם ללא צורך בהתמכרות למשהו. בהחלטה פשוטה ניתן להחליט שהתסכול הוא מיותר ומזיק, אינו נדרש ונמאס.

ניתן לפתור תסכולים לא על ידי התמכרות למשהו שיפיג אותם זמנית ולמעשה לעולם לא ירפא אותם באמת, אלא על ידי בניית חיים טובים יותר ומשמעותיים יותר של ביטחון עצמי, אמון עצמי, כבוד עצמי ומשמעות. חיים של התבגרות, השתדלות והתגברות על החולשות האנושיות. 

וטיפ לסיום: אם אין תסכול אין התמכרות. אם יש תסכול - ההתמכרות תצוץ ותופיע בכל פעם מחדש כסוד של אשליה שקרית ומזוייפת להקלה של התסכול.