כל סטודנט בשנה א' של התואר שלו בפילוסופיה נדרש ללמוד לפחות קורס אחד מבואי על פילוסופיה יוונית. כמובן שזה לא נעצר רק בזה שכן הסטודנט ימשיך לפגוש את אריסטו ואת אפלטון רבות גם בקורסים אחרים שאינם בהכרח על פילוסופיה יוונית ולמעשה גם סטודנט שאינו בהכרח סטודנט לפילוסופיה פוגש את אריסטו ואת אפלטון לא מעט בעולם של מדעי הרוח.
אבל אריסטו או אפלטון וכלל הפילוסופיה היוונית כידוע הם הגות שבימינו היא כבר בת למעלה מ-2000 שנה, ומאז זרמו מעט מים מתחת לגשר הפילוסופי ונשאלת השאלה מה הערך של לימוד פילוסופיה יוונת בימינו.
אז נכון, הגותם של אריסטו ושל אפלטון כבר אינה שולטת בכיפת הפילוסופיה מזה הרבה זמן, ואחריהם נאמרו דברים רבים אחרים שגורמים לחשיבה של אריסטו ושל אפלטון להראות נאיבית במידה מסוימת. אך בכל זאת יש ערך לא מבוטל בלימוד של אריסטו ושל אפלטון והדגש שעד היום נותנים ללימודי פילוסופיה יוונית גם במסגרת אקדמית אך גם במסגרות רבות אחרות.
דומה כי הדבר החשוב והרלוונטי בימינו בכל התחום של הפילוסופיה היוונית אינו כל כך התשובות שנתנו אריסטו או אפלטון, אלא דווקא בשאלות ששאלו אריסטו או אפלטון שהן מהותיות ומכוננות בעבור כל מי שרוצה להבין מה זו פילוסופיה, מהם העיסוקים של הפילוסופיה וכיצד חושבים באופן פילוסופי.
הגותו של אפלטון במובן זה היא מכוננת. אפלטון שאל אודות המהות האחידה המסתתרת מאחורי עולם של תופעות חושים משתנות. אפלטון, במידה רבה כהמשך לפילוסופים שקדמו לו, חיפש יסוד אחד יציב, אמת אחת, שמסתתרת ועומדת בבסיסו של עולם משתנה כל העת. אפלטון חיפש את עולם האידיאות העומד מאחורי ובבסיס העולם החומרי של התופעות, וזוהי דוגמה להפשטה פילוסופית קלאסית המחפשת את האמת היציבה בעולם משתנה.
אריסטו, לעומת אפלטון, חיפש ומצא לדעתו את האמת דווקא בעולם התופעות והוא סירב בתוקף לקבל את המשנה של מורהו אפלטון המציבה את האמת בעולם שמעבר לחושים. בעבור אריסטו מה שאנחנו קולטים בחושים הוא מה שיש, והוא מכיל את האמת שלו בתוך עצמו ללא פנייה אל עולמות שמעבר. השילוב שעשה אריסטו עם תחומים כמו ביולוגיה ופיזיקה מדגיש את האג'נדה הקונקרטית שלו ובנוסף גם מדגיש את המורשת שלו שהמשיכה להשפיע על כל תחומי החקר שבמשך מאות ואלפי שנים אחרי אריסטו עדיין המשיכה להיות שרויה במידה רבה במסורת ההגותית של אריסטו.
לסיכום, מה שחשוב בלימוד פילוסופיה יוונית, בלימוד של אריסטו או אפלטון, הוא עצם השאלות שהם שאלו, הדרך שבה ניגשו אל בעיות פילוסופיות שונות, ופחות התשובות שנתנו או הפתרונות שהציעו.
