מי ישלם עבור השהיית מכולות או מכולות ריקות שלא הוחזרו?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מי ישלם עבור השהיית מכולות או מכולות ריקות שלא הוחזרו? 

מאת    [ 12/07/2007 ]
מילים במאמר: 1376   [ נצפה 2082 פעמים ]

 
 

לאחרונה נרשם בבית משפט השלום פרק נוסף בסאגה המתמשכת של תשלום עבור השהיות מכולות או עבור מכולות ריקות שלא חזרו. האם היבואן ישלם? סוכן המכס שלו? המשלח הבינלאומי? להלן נסקור מספר תרחישים. הפעם, המשלח הבינלאומי (שפעל בחוכמה) יצא מבית המשפט כשידו על העליונה.

התרחיש הפשוט
 נתחיל עם התרחיש הפשוט, אשר בו סוכן המכס נמצא מחוץ לענין: יבואן פלוני הינו הנשגר (consignee) בשטר המטען. היבואן מעוניין לקבל את פקודת המסירה מסוכן האוניה. לצורך כך הוא מורה לסוכן המכס שלו לפנות לסוכן האוניה, להציג בפניו שטר מטען מקורי ולפדות את פקודת המסירה. סוכן האוניה מנפיק את פקודת המסירה. על פי התנאים בשטר המטען (או במסמך חיצוני אחר), סוכן האוניה מעניק ליבואן מספר ימי השהיות-מכולה חופשיים. במידה והמכולה אינה חוזרת בזמן, מחייב סוכן האוניה את היבואן בתשלום דמי השהייה. 

ובאמת, המכולה אינה חוזרת בזמן או שלא חוזרת בכלל. סוכן האוניה (בשם המוביל) דורש את התשלום מהיבואן, אלא שהיבואן אינו נענה לדרישה, ולא ניתן לגבות ממנו את הכסף. אולי הוא בקשיים כלכליים, אולי הוא נכנס לפשיטת רגל/פירוק, ואולי הוא נמצא ברשות הפלשתינית ולא ניתן לגבות ממנו את הכספים.

בצר לו, סוכן האוניה פונה לסוכן המכס, שפדה את פקודת המסירה, ודורש ממנו את התשלום: "אתה טיפלת בשחרור המכולה - אתה אחראי", מודיע סוכן האוניה בסוכן המכס. 

אלא שלסוכן המכס תשובה ניצחת לסוכן האוניה. הרי סוכן המכס פועל אך ורק כשלוחו של היבואן, ואין הוא מקבל על עצמו התחייבות עצמאיות שלו. סעיף 2 לחוק השליחות קובע יפה-יפה ש - "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח" - את השולח (היבואן), אך לא את השלוח (סוכן המכס) (פרט ליוצאי דופן של פעולה של סוכן המכס ללא הרשאה).

התרחיש המתקדם 

התרחיש המתקדם - סוכן האוניה מתעשת: סוכן האוניה מבין שעליו לנקוט בפתרון מניעתי, כדי לקדם את פני הרעה. הואיל ומכח הוראות החוק לא ניתן להכניס את סוכן המכס לתמונה כגורם עצמאי, מחליט סוכן האוניה לדרוש מסוכן המכס, כתנאי למתן פקודת המסירה, לחתום על התחייבות עצמית שלו לשלם את דמי ההשהייה. ההתחייבות יכולה להיות מפורשת, ובה יצויין שסוכן המכס אחראי לתשלום דמי ההשהייה. ההתחייבות יכולה להיות משתמעת - סוכן המכס יחתום על טופס "הזמנת מכולות" מסוכן האוניה, תוך שטופס זה ישמש אינדיקציה לכך שסוכן המכס ממלא תפקיד עצמאי, ואינו רק שלוחו של היבואן.

מסלול עוקף זה נתקל בתגובה תקיפה של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, שראו בכך, ובצדק, נסיון להכניס אותם בכל כורחם לתוך העניין. לעיתים סוכני המכס נמנעים מלחתום על מסמכים מסוג זה, ולעיתים הם חותמים. המלצתנו בענין זה ברורה: לא לחתום, או לחתום ולהוסיף שהחתימה נעשית בשם היבואן. אם סוכן האוניה מתעקש, והלקוח לוחץ לקבל את הסחורה, יפה יעשה סוכן המכס אם יעמוד על קבלת פקדונות כספיים מהיבואן לצורך תשלום השהיות עתידיות.

התרחיש המסתבך

התרחיש המסתבך- המשלח הבינלאומי נכנס לתמונה: עכשיו נניח שמדובר בכלל בהובלה משולבת. המשלח הבינלאומי מנפיק ליבואן שטר מטען משולב, כאשר לצורך ביצוע המקטע הימי הוא משתמש בקבלן משנה - המוביל הימי. המוביל הימי מנפיק שטר מטען ימי למשלח הבינלאומי, ובו המשלח הבינלאומי מופיע כנשגר (consignee). המוביל הימי וסוכן האוניה מרוצים מהעניין. הם דאגו מבעוד מועד להכניס הוראה בשטר המטען לפיה הנשגר אחראי לתשלום השהיות. את סוכן האוניה לא מעניין מיהו המשתמש הסופי במכולה. מבחינתם, ובהתאם לחוזה ההובלה, המשלח הבינלאומי יהיה אחראי לכל ההשהיות. כעת המשלח הבינלאומי נכנס למלכוד: הוא יודע שאם המכולה לא תוחזר - סוכן האוניה יראה בו אחראי לתשלום ההשהיות. לכן המשלח הבינלאומי חייב לדאוג לעצמו - או לדרוש מהיבואן (הנשגר בשטר המטען המשולב) להעביר לידיו פקדונות של דמי השהייה, או לנקוט באותה דרך שבה נקט סוכן האוניה בתרחיש המתקדם - להכניס  את סוכן המכס, הפודה ממנו עבור היבואן את פקודת המסירה, כתור חייב עצמאי.

התרחיש המפתיע

התרחיש המפתיע - האינתיפאדה החדשה: המשלח הבינלאומי הצליח להחתים את סוכן המכס על התחייבות עצמית של סוכן המכס, לפיה סוכן המכס אחראי לתשלום דמי ההשהייה. המכולה לא חזרה. סוכן האוניה, בשם המוביל הימי, חייב את המשלח הבינלאומי (ששימש כנשגר על פי שטר המטען הימי), בתשלום מחיר המכולה. המשלח הבינלאומי, מצידו, ביקש לחייב את סוכן המכס בתשלום מחיר המכולה. לכאורה, מה יכול להיות יותר פשוט מזה? ואולם העניין יכול להסתבך באופן מפתיע.

ההסתבכות נדונה בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בתיק אזרחי 23897/03 אלדן מטעני 2000 בע"מ נ` יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי בע"מ, מיום 31.12.03.

חברת אלדן (המשלח הבינלאומי) הוביל ביום 15.3.2002 ארבע מכולות עבור יבואן עזתי. היבואן השתמש בשירותיה של יוניטרייד ליין (סוכן המכס) לפדיית פקודת המסירה ולשחרור הטובין מפיקוח רשות המכס. ביום 21.3.2002 חתמה יוניטרייד ליין על התחייבות לתשלום דמי השהייה והוצאות טיפול במכולות, לפיה היא נושאת -

"בתשלום דמי ההשהייה עבור המכולות שנמסרו לנו, וזאת לפי התעריף המקובל בחברתכם ואשר תוכנו ידוע לנו... על אחריותנו וחשבוננו נשלום את מחירה של המכולה/ות וכן דמי השהייה, וזאת אם המכולה/ות הנ"ל לא תוחזר/נה בתוך 90 ימים"

בנוסף, יוניטרייד ליין חתמה על שטר בטחון, להבטחת תשלומי ההשהיות.

המכולות שוחררו ונמסרו ליבואן בעזה.

בעקבות מבצע חומת מגן שהתרחש בסוף חודש מרץ 2002, המכולות נתקעו בעזה ולא ניתן היה להחזיר את המכולות. תגובת השרשרת התחילה: סוכן האוניה חייב את אלדן בתשלום מחיר המכולה, ואלדן מצידה חייבה את יוניטרייד ליין באותם סכומים.

יוניטרייד ליין סירבה לשלם לאלדן את תשלומי המכולה, ואלדן נאלצה להגיש את צ`ק הביטחון לביצוע בהוצאה לפועל. יוניטרייד ליין התנגדה לביצוע הצ`ק מאותו טעם שהתנגדה לביצוע התשלום: לטענת יוניטרייד ליין, ההתחייבות שלה נוגעת אך ורק לתשלום דמי השהייה רגילים, ולא לתשלום דמי השהייה חריגים. דמי השהייה חריגים, לשיטת יוניטרייד, הינם אלו שנגרמו עקב מבצע חומת מגן. הללו היו בלתי צפויים ומפתיעים. יוניטרייד גייסה גם את פניית ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ללשכת הספנות בחיפה שלא לחייב את היבואנים הפלסטינאיים במלוא דמי ההשהיה. עמדת יוניטרייד היתה, אם כן, שהתחייבותה לא נגעה כלל לדמי השהייה חריגים.

אלדן טענה, מנגד, באמצעות עד מומחה מטעמה, כי המונח דמי השהייה חריגים אינו מקובל בתחום הספנות, וכל כולו יציר כפיה של יוניטרייד. אלדן הדגישה את לשונה הברורה והגורפת של ההתחייבות של יוניטרייד. אלדן גם הדגישה, שההתחייבות נעשתה בעיצומה של האינתיפאדה (ביום 21.3.02), באופן שאם יוניטרייד היתה רוצה להגן על עצמה כנגד מצב של תקיעת מכולות בעזה - היה עליה לציין זאת במפורש. אלדן אף הוכיחה כי היו בעבר אירועים שעיכבו החזרת מכולות.

בית המשפט קיבל את עמדתה של אלדן וקבע כי התחייבותה של יוניטרייד כוללת דמי השהייה מכל סוג שהוא.

בית המשפט דן בלשונה הגורפת של ההתחייבות ובנסיבות עשייתה וקבע כי אין היא כוללת חריג של דמי השהייה מיוחדים.

בית המשפט נדרש למועד שבו סוכן המכס חתם על ההתחייבות (ביום 21.3.2002, בעיצומה של האינתיפאדה), וקבע כי חזקה על הצדדים שיכלו לצפות מצב של עיכוב ממושך בהחזרת המכולות. "אם סוכן המכס חפץ להגן על עצמו מפני מצב כזה" - כותב בית המשפט - "היה צריך לכלול בהסכם תניות מתאימות".


בהתאם לכך קבע בית המשפט שאירועי מבצע "חומת מגן" לא היו אירוע מסכל במובנו של סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970. "עסקינן בחוזה שנערך בעצם ימי האינתיפאדה, כאשר המצב הבטחוני המעורער ידוע היטב לכל בר בי רב. לפיכך, גם אם הצדדים לא צפו בפועל את ההפרה, הרי שהיה עליהם לצפותה, קרי, לצפות מצב שבו יחול עיכוב משמעותי בהחזרת המכולות עקב התערערות המצב הבטחוני".

מספר הערות פרשנות:

1. הניסוח הגורף של ההתחייבות  של יוניטרייד (ראה ציטוט לעיל)  תפס משקל רב בהחלטת בית המשפט. נכון שניתן עקרונית לפרש טקסט בדרכים שונות, אך לא ניתן לברוח לגמרי מלשון הטקסט.

2. לתשומת לבכם: מדובר כאן בחוזים ובהתחייבויות רצוניות בין צדדים מסחריים. העקרון המרכזי במצבים אלו הינו חופש החוזים, כלומר צדדים רשאים להתקשר בחוזים כאוות נפשם ובית המשפט לא יתערב בחוזים אלו, אלא אם כן הדבר, למשל, נוגד את תקנת הציבור. בתי המשפט לא אוהבים לאפשר לצד שהתקשר בחוזה להימלט ממנו.

3. כל אחד מהצדדים - המשלחים הבינלאומיים וסוכני המכס - יפיק לקחים מפסק הדין: המשלחים הבינלאומיים ינסו לנקוט בלשון רחבה ככל האפשר. סוכני המכס ינסו להכניס חריגים. לסוכן המכס מומלץ שלא לחתום על התחייבות כנ"ל, או לחתום ולהוסיף שהחתימה נעשית בשם היבואן. אם המשלח הבינלאומי (או סוכן האוניה) מתעקש, והלקוח לוחץ לקבל את הסחורה, יפה יעשה סוכן המכס אם יעמוד על קבלת פקדונות כספיים מהיבואן לצורך תשלום השהיות עתידיות.

4. ונשאיר שאלה אחת פתוחה, להזדמנות אחרת - האם בכלל רשאי סוכן האוניה להתנות את מתן פקודת המסירה בהתחייבות של גוף שאינו הנשגר (consignee) בשטר המטען לשלם דמי השהייה? האם הדבר עולה בקנה אחד עם התחייבותו של המוביל הימי למסור את המטען למי שיציג בפניו שטר מטען מקורי? האם סעיפי שטר המטען כוללים התייחסות לענין זה? כאמור, נדון בכך בהזדמנות אחרת.


ת. א. 23897/03 אלדן מטעני 2000 בע"מ נ` יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 31.12.03.

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב