מנקודת המבט של הרשויות השונות, העוסקות במתן אישורים לאולמי השמחה וגני האירועים לצורך קבלת רישיון עסק, נמנים עסקים אלה על העסקים ההומים באדם, שיש להבטיח את שלומם ובריאותם של הנכנסים הרבים בשעריהם באופן המיטבי והמרבי. על הצורך שבהשגת יעד חשוב זה, אין כל חולק. הטרוניות והתלונות של מירב העוסקים בענף כנגד הרשויות השונות, מתמקדות, בעיקרן, בהיעדרן של הנחיות ברורות ואחידות ובדרך השגת היעד.
כל יזם שהקים וניהל עסק בענף השמחות והאירועים, יוכל לספר, בוודאי, על כמות האישורים האין סופית שנדרש להציג, בין השאר, מכיבוי אש, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והרשות המקומית, וכל זאת בכדי לזכות לקבל את האישור הנכסף להפעלת עסקו. עם השנים ובעקבות מספר אסונות שהתרחשו בארץ, בעיקר "אסון ורסאי" והשריפה שפרצה בקניון "חביב" בפתח-תקווה וגבתה חיי אדם, הרשויות השונות הקצינו את עמדותיהן והרחיבו את כמות דרישותיהם כתנאי למתן האישורים. בעקבות כך, הקושי בהשגת רישיון העסק רק הלך וגבר.
מלבד המשאבים הרבים (הממוניים והאחרים), שנדרש כיום היזם להשקיע בדרך הארוכה לקבלת רישיון העסק, הרי שלרוב הוא נדרש גם להתמודד עם הליכים בירוקרטים ממושכים, מורכבים ומתישים במיוחד, אשר סופם לא תמיד ידוע מראש ולא תמיד מצוי בשליטתו. כל זמן שנושא רישיון העסק לא מוסדר, מרחפת מעל בית העסק סכנת סגירה מוחשית, ומונעת ממפעיליו את האפשרות להתמקד בניהולו וצמיחתו.
הרשות המקומית, במסגרת תפקידה למנוע הפעלת עסקים שאין בידיהם רישיון עסק כדין ובכדי למגר תופעות של הפרת חוק, פועלת, בדרך כלל, להגשת כתבי אישום כנגד עסקים שלא הצליחו ו/או לא הספיקו להשלים את הליכי הרישוי. הליכים אלה מתנהלים בבית המשפט לעניינים מקומיים, כאשר לרוב בתי המשפט נוטים להטיל קנסות אישיים כבדים על בעלי העסקים הפועלים שלא כדין ומוציאים צווי סגירה, שמועד כניסתם אל הפועל תלוי בסוג בית העסק וגודלו, סוג האישורים שכבר מצויים בידו וסוג האישורים שהוא עוד נדרש להציג בכדי להשלים את המהלך שבו התחיל.
אין דינו של בית עסק, שיש בידו את אישורי הבטיחות הנדרשים על-ידי הרשויות השונות ורק הליכים בירוקרטים שונים מונעים ממנו את קבלת רישיון העסק, שווה לדין בית עסק, שאין בידו את אישורים אלה. בית המשפט יטה, בדרך כלל, להתחשב בבית עסק שאינו מסכן את לקוחותיו ואת קהל היעד שלו, ויאפשר לו, תוך קציבת פרק זמן מוגבל ומוגדר, להשלים את ההליכים הנדרשים. לעומת זאת, בית המשפט לא צפוי לגלות שום התחשבות ואורך רוח כלפי בית עסק שאינו אוחז באישורי הבטיחות, הפועל באופן לא מוסדר והגובל בהפקרת חיי ובריאות הציבור הרחב.
אחת הבעיות המרכזיות, המונעת ממפעילי גני האירועים ברחבי הארץ לקבל רישיון עסק, נוגעת לסוג הקרקע עליה הוקם בית העסק. כתוצאה מדרישת השוק הגואה, כפועל יוצא של התרבות הישראלית העכשוויות ולאור הנהירה של הציבור לעריכת אירועים בחיק הטבע ומחוץ למרכזי הערים, הוקמו בשנים האחרונות עשרות רבות של גני אירועים בכל רחבי הארץ. אולם, יעוד הקרקע עליה הוקמו מרבית גני האירועים, כפי שהוגדר בתוכניות התכנון והבניה הארציות ו/או המקומיות, אינו תואם את הקמתם של עסקים מסוג זה ואינו מאפשר את הפעלתם. מכאן שיכולת בתי עסק אלה לקבל רישיון עסק כמעט ואינה ממשית, גם אם הם אוחזים בידם את כל האישורים הנדרשים מצד יתר הגופים האמונים על הנושא.
כיום ישנה נטייה של רשויות האכיפה והחוק במישור הארצי לבחון את האפשרות של הכשרת מקומות ייעודיים להפעלת גני אירועים בשולי הערים, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים ובאיכות הסביבה ותוך מתן אפשרות לבתי העסק להשלים את הליכי הרישוי השונים שבהם התחילו. יחד עם זאת, כל בית עסק שלא יעמוד בקריטריונים השונים ו/או לא יפעל לקבל את הרישיונות וההיתרים המתאימים, יינקטו כנגדו כל האמצעים המשפטיים לסגירתו המהירה. בכך מבקשים גורמי אכיפת החוק, גם לאור ממצאיו החמורים של דו"ח מבקר המדינה לשנת 05', להוביל לשינוי חד ומקיף בכל הנוגע להקמת והפעלת גני האירועים ברחבי הארץ, עד כי רק אלה המצויים על קרקע מתאימה והעומדים בדרישות החוק השונות ימשיכו לפעול.
חשוב לדעת, כי עד לחודש אוגוסט בשנת 2002 רישיון העסק, שניתן בענף השמחות והאירועים, היה תקף למשך שנה אחת בודדת. לא פעם ההליכים הבירוקרטים שהיזם נאלץ לעבור בדרך לקבלת רישיון העסק היו כה רבים וכה ממושכים, עד כי סמוך למועד קבלת רישיון העסק המיוחל היה צריך היזם להתחיל את כל התהליך מבראשית. כיום, בעקבות שינוי שבוצע בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000, רישיון העסק, הניתן בענף השמחות והאירועים, תקף למשך שלוש שנים ממועד הוצאתו.
על כל יזם, החפץ לשמור על כספו ולמנוע את קיום האפשרות של סגירת עסקו באופן כפוי, לפנות לכל הרשויות הרלוונטיות עוד בשלבי התכנון הראשוניים ועוד בטרם החל בשלב ההקמה בפועל. רצוי לוודא עם הרשויות השונות שאין התנגדות מבחינתן להקמת בית העסק, ולהיות מודע לדרישותיהן השונות. אומנם בירור מסוג זה אינו מבטיח שלא יופיעו דרישות אחרות או נוספות בהמשך, אולם יש בכך, בדרך כלל, בכדי להבהיר את התמונה העסקית הכוללת מבעוד מועד, באופן המקל מאוד על תהליך קבלת ההחלטות.
כל יזם שהקים וניהל עסק בענף השמחות והאירועים, יוכל לספר, בוודאי, על כמות האישורים האין סופית שנדרש להציג, בין השאר, מכיבוי אש, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והרשות המקומית, וכל זאת בכדי לזכות לקבל את האישור הנכסף להפעלת עסקו. עם השנים ובעקבות מספר אסונות שהתרחשו בארץ, בעיקר "אסון ורסאי" והשריפה שפרצה בקניון "חביב" בפתח-תקווה וגבתה חיי אדם, הרשויות השונות הקצינו את עמדותיהן והרחיבו את כמות דרישותיהם כתנאי למתן האישורים. בעקבות כך, הקושי בהשגת רישיון העסק רק הלך וגבר.
מלבד המשאבים הרבים (הממוניים והאחרים), שנדרש כיום היזם להשקיע בדרך הארוכה לקבלת רישיון העסק, הרי שלרוב הוא נדרש גם להתמודד עם הליכים בירוקרטים ממושכים, מורכבים ומתישים במיוחד, אשר סופם לא תמיד ידוע מראש ולא תמיד מצוי בשליטתו. כל זמן שנושא רישיון העסק לא מוסדר, מרחפת מעל בית העסק סכנת סגירה מוחשית, ומונעת ממפעיליו את האפשרות להתמקד בניהולו וצמיחתו.
הרשות המקומית, במסגרת תפקידה למנוע הפעלת עסקים שאין בידיהם רישיון עסק כדין ובכדי למגר תופעות של הפרת חוק, פועלת, בדרך כלל, להגשת כתבי אישום כנגד עסקים שלא הצליחו ו/או לא הספיקו להשלים את הליכי הרישוי. הליכים אלה מתנהלים בבית המשפט לעניינים מקומיים, כאשר לרוב בתי המשפט נוטים להטיל קנסות אישיים כבדים על בעלי העסקים הפועלים שלא כדין ומוציאים צווי סגירה, שמועד כניסתם אל הפועל תלוי בסוג בית העסק וגודלו, סוג האישורים שכבר מצויים בידו וסוג האישורים שהוא עוד נדרש להציג בכדי להשלים את המהלך שבו התחיל.
אין דינו של בית עסק, שיש בידו את אישורי הבטיחות הנדרשים על-ידי הרשויות השונות ורק הליכים בירוקרטים שונים מונעים ממנו את קבלת רישיון העסק, שווה לדין בית עסק, שאין בידו את אישורים אלה. בית המשפט יטה, בדרך כלל, להתחשב בבית עסק שאינו מסכן את לקוחותיו ואת קהל היעד שלו, ויאפשר לו, תוך קציבת פרק זמן מוגבל ומוגדר, להשלים את ההליכים הנדרשים. לעומת זאת, בית המשפט לא צפוי לגלות שום התחשבות ואורך רוח כלפי בית עסק שאינו אוחז באישורי הבטיחות, הפועל באופן לא מוסדר והגובל בהפקרת חיי ובריאות הציבור הרחב.
אחת הבעיות המרכזיות, המונעת ממפעילי גני האירועים ברחבי הארץ לקבל רישיון עסק, נוגעת לסוג הקרקע עליה הוקם בית העסק. כתוצאה מדרישת השוק הגואה, כפועל יוצא של התרבות הישראלית העכשוויות ולאור הנהירה של הציבור לעריכת אירועים בחיק הטבע ומחוץ למרכזי הערים, הוקמו בשנים האחרונות עשרות רבות של גני אירועים בכל רחבי הארץ. אולם, יעוד הקרקע עליה הוקמו מרבית גני האירועים, כפי שהוגדר בתוכניות התכנון והבניה הארציות ו/או המקומיות, אינו תואם את הקמתם של עסקים מסוג זה ואינו מאפשר את הפעלתם. מכאן שיכולת בתי עסק אלה לקבל רישיון עסק כמעט ואינה ממשית, גם אם הם אוחזים בידם את כל האישורים הנדרשים מצד יתר הגופים האמונים על הנושא.
כיום ישנה נטייה של רשויות האכיפה והחוק במישור הארצי לבחון את האפשרות של הכשרת מקומות ייעודיים להפעלת גני אירועים בשולי הערים, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים ובאיכות הסביבה ותוך מתן אפשרות לבתי העסק להשלים את הליכי הרישוי השונים שבהם התחילו. יחד עם זאת, כל בית עסק שלא יעמוד בקריטריונים השונים ו/או לא יפעל לקבל את הרישיונות וההיתרים המתאימים, יינקטו כנגדו כל האמצעים המשפטיים לסגירתו המהירה. בכך מבקשים גורמי אכיפת החוק, גם לאור ממצאיו החמורים של דו"ח מבקר המדינה לשנת 05', להוביל לשינוי חד ומקיף בכל הנוגע להקמת והפעלת גני האירועים ברחבי הארץ, עד כי רק אלה המצויים על קרקע מתאימה והעומדים בדרישות החוק השונות ימשיכו לפעול.
חשוב לדעת, כי עד לחודש אוגוסט בשנת 2002 רישיון העסק, שניתן בענף השמחות והאירועים, היה תקף למשך שנה אחת בודדת. לא פעם ההליכים הבירוקרטים שהיזם נאלץ לעבור בדרך לקבלת רישיון העסק היו כה רבים וכה ממושכים, עד כי סמוך למועד קבלת רישיון העסק המיוחל היה צריך היזם להתחיל את כל התהליך מבראשית. כיום, בעקבות שינוי שבוצע בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000, רישיון העסק, הניתן בענף השמחות והאירועים, תקף למשך שלוש שנים ממועד הוצאתו.
על כל יזם, החפץ לשמור על כספו ולמנוע את קיום האפשרות של סגירת עסקו באופן כפוי, לפנות לכל הרשויות הרלוונטיות עוד בשלבי התכנון הראשוניים ועוד בטרם החל בשלב ההקמה בפועל. רצוי לוודא עם הרשויות השונות שאין התנגדות מבחינתן להקמת בית העסק, ולהיות מודע לדרישותיהן השונות. אומנם בירור מסוג זה אינו מבטיח שלא יופיעו דרישות אחרות או נוספות בהמשך, אולם יש בכך, בדרך כלל, בכדי להבהיר את התמונה העסקית הכוללת מבעוד מועד, באופן המקל מאוד על תהליך קבלת ההחלטות.
עו"ד ליאור חלימי ייצג את התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בועדה לביקורת המדינה בכנסת, שדנה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2005 בעניין הקמה והפעלת גני אירועים. כמו-כן, עו"ד ליאור חלימי ייצג בעלי אולמי שמחה במסגרת הליכי רישוי עסקים, המתנהלים בפני הרשויות השונות ובבתי המשפט.
אתר המשרד: http://www.halimi-law.co.il
אתר המשרד: http://www.halimi-law.co.il