הערכות למצבי חירום והמענה לרעידת אדמה- תמ''א 38
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הערכות למצבי חירום והמענה לרעידת אדמה- תמ''א 38 

מאת    [ 09/01/2011 ]
מילים במאמר: 1129   [ נצפה 3510 פעמים ]

 
 

הערכות למצבי חירום והמענה לרעידת אדמה- תמ"א 38 - ד"ר חיליק סופר

 

אירוע השריפה בכרמל חשף את מוכנותה הלקויה של מדינת ישראל לתרחיש של שריפות יער. תוך כדי האירוע ולאחריו נשמעו "מומחים" ופרשנים רבים המטילים את האשמה לאי כיבוי השריפה בפרק זמן קצר, על העובדה שמדינת ישראל אינה נערכה כהלכה לאירוע, ולא החזיקה ברשותה טייסת מטוסים לכיבוי שריפות. האומנם יש צורך בטייסת מטוסים לכיבוי שריפות ענק במדינת ישראל? וכיצד תתמודד מדינת ישראל עם אירוע רעידת אדמה?

 

מצבי חירום ואסונות עלולים לפקוד אותנו ללא התרעה וללא זמן מספיק להתכוננות. חלק מהאסונות ניתנים למניעה וחלקם אינן ניתנים למניעה מוחלטת. לאסונות שאינם ניתנים למניעה מוחלטת, נדרשת מערכת של הכנות שתצמצם את מידת הנזק ותאפשר תגובה מיידית והתמודדות אפקטיבית עם האסון.

 הפרט לעולם ישאף למניעה מוחלטת של כל אסון, אבל מניעה מוחלטת של כל האיומים והאסונות הפוטנציאלים דורשים השקעה של הון עתק מהמדינה, שספק אם קיימת מדינה בעולם שיש ברשותה את המשאבים להשקעה במניעת כל האיומים הפוטנציאלים האורבים לפתחה.

 מדינה צריכה להיערך לכל האיומים הפוטנציאלים, באופן שיקטין ככל האפשר את הסיכוי להתממשותם, ומרגע התממשות האיום או האסון, להגיב בצורה מיטבית ע"מ להציל חיים ולמזער נזקים, ולשוב ולתפקד תוך פרק זמן קצר ככל האפשר.

כל ארגון, ובודאי מדינה צריכים לבצע ניתוח סיכונים ולחשב את עלות ההשקעה במניעתם ובהערכות להתמודדות איתם. קיימים 3 פרמטרים מרכזיים שמשפיעים על מידת הנכונות להשקיע במניעה ובצמצום של איום:

           א.         מידת שכיחות האסון

           ב.         גודל האוכלוסייה המושפעת

            ג.          פוטנציאל הנזק

 

כאשר מדינה מחליטה להשקיע משאבים במניעה של איום פוטנציאלי, חשוב לזכור שההשקעה באה ע"ח השקעות אחרות, כגון: חינוך, בריאות, תשתיות ועוד.

גם חלקן של השקעות אלו קשור להצלת חיים. לדוגמא: השקעות בתשתיות תחבורה, עשויות לצמצם בצורה משמעותית את מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים. גם במקרה זה, המדינה מחליטה על רמה מסוימת, שהיא "רמה נסבלת" של מספר הנפגעים בתאונות דרכים.

 אופטימיזציה של רמת השקעה במניעה- בכל השקעה במניעה של איומים וסכנות, יש נקודה שבה תוספת ההשקעה במניעה תשפר ברמה שולית ולא משמעותית את המצב הקיים, יחד עם זאת יצטרכו הרבה מאוד משאבים להשיג תוספת קטנה במניעה, ולכן התוספת השולית בעלות המניעה לעומת התוספת השולית המתקבלת במניעת האיום, היא יקרה ואינה כדאית.

 

כאשר ההשקעה במניעה מוחלטת של איום היא יקרה והתוספת השולית להקטנת האיום היא נמוכה, קיימת השקעה בשכבה השנייה שהיא המענה לאירוע. כאשר האסון כבר מתממש, נדרשים כוחות המענה והאוכלוסייה להגיב במהירות ולצמצם את כמות הנפגעים ומידת הנזק. השקעה בגופי המענה, היא ברורה ומתקיימת, גם אם לא כולם מרוצים מנתח התקציב שהם מקבלים. ברם, האם המדינה משקיעה בהכנת האוכלוסייה די הצורך? האוכלוסייה מחד, היא מושא ההצלה והטיפול באסונות ובמצבי חירום, ומאידך היא הופכת לחלק מכוחות החירום וההצלה, ע"י שהיא מצילה את עצמה ומסייעת לכוחות החירום. לכן נדרשת הכנה מקיפה של האוכלוסייה, כחלק מהחוסן החברתי והיכולת להתמודד עם אסונות.

 האמירות להשקיע מיליארדים במניעה של אסונות פוטנציאלים, הן חסרות אחריות ודמגוגיות הנובעות מחוסר הבנה של הערכות למצבי חירום וניהול אסונות.

לדוגמא, אם למדינת ישראל היה הסכם מוכן (חוזה נצור), עם מדינות סמוכות להגעת מטוסי כיבוי וצוותי כיבוי, אזי תוצאות האירוע היו שונות לגמרי.

 

המענה לרעידת אדמה בישראל- תמ"א 38:

כפי שלמדנו, רעידת אדמה אינה אסון, אלא תופעת טבע שכיחה על פני כדור הארץ, שמה שהופך אותה לאסון, זה אנחנו, בני האדם, בדרך שבה אנו בונים את הבתים, הגשרים, ושאר התשתיות.

נזקיה של רעידת אדמה, מעבר לפגיעה בחיי אדם רבים, ניכרים לאורך שנים רבות בכלכלה, בתשתיות, בחינוך, בבריאות ועוד.

האם יש צורך להשקיע משאבים רבים, מבחינת המדינה בהערכות לאירוע רעידת אדמה? התשובה כמה מפתיע, לא!

השקעה בציוד ואמצעים כגון: הקמת יחידות חילוץ רבות וציודן, רכישת אוהלים וציוד רפואי רב, הינה השקעה בחזקת "ברכה לבטלה". אירוע רעידת אדמה, למרות תוחלת הנזק הגבוהה שלו, הסתברותו נמוכה. ולכן, הערכות מיוחדת לרעידת אדמה גוזלת משאבים רבים שלא לצורך. חשוב לזכור שמה שבונים היום דורש תחזוק יקר, ושימור היכולת הנרכשת עולה במשאבים רבים (שבד"כ באים ע"ח נושאים אחרים).

בכל העולם נהוג להישען על משאבים קיימים בהערכות לאירוע רעידת אדמה, ואת הפערים הקיימים להבטיח בחוזים נצורים עם מדינות סמוכות.

 

אז מה המענה ברמה הלאומית? יש מענה מצוין לרעידת אדמה- תמ"א 38.

מהי תמ"א 38? תוכנית מתאר ארצית 38. בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את תוכנית תמ"א 38, שעיקרה הוא חיזוק מבנים לרעידת אדמה.

מה קרה משנת 2005 ועד היום עם תוכנית תמ"א 38? ואם היא תוכנית כ"כ טובה מדוע בוצעו רק פרויקטים מעטים.

התוכנית מושתת על אלמנטים כלכליים. הדיירים (שגרים בבניינים שנבנו לפני 1980) מוותרים על זכויות הבנייה שלהם בבניין לקבלן, ובתמורה הוא אמור לחזק את הבניין ולשפר את חזותו.

הקבלנים מעוניינים למקסם את רווחיהם מהפרויקט ולכן, מציעים בעיקר השבחת הנכס. כלומר, משקיעים במרפסות שמש, לובי, גינה וצביעת המבנה. ברם, חיזוק המבנה, הוספת ממדי"ם שמגדילה את שטח הדירה ואף מחזקת את הבניין, אינה עומדת בראש מעייניהם של הקבלנים. ברור שהוספת מרפסת שמש עדיפה לקבלן מאשר הוספת ממ"ד, שעלותו גבוהה בעשרות מונים ממרפסת שמש. ניתן לומר שהקבלנים הפכו את תמ"א 38 לעסקת נדל"ן. יתרה מזאת, הקבלנים מנצלים את חוסר בקיאותם של הדיירים בזכויות תמ"א 38, ולמעשה מעניקים לדיירים רק את הזכויות "הזולות" מתמ"א 38.

 

חיזוק מבנים גם בפריפריה:

הפריפריה ובעיקר האזורים הסמוכים לבקע ים המלח (השבר הסורי-אפריקאי), הם הפגיעים ביותר באירוע רעידת אדמה, בשל קרבתם לשבר. נכון שתמ"א 38 אינה ישימה כ"כ בפריפריה בגלל עלות הקרקע הנמוכה, אבל קיימים בעולם פתרונות רבים לחיזוק מבנים כגון: רפידות מתחת למבנים, בולמי זעזועים,ועוד, שעלותם אינה גבוהה.

 

מי מרוויח מתמ"א 38? כולם.

הדיירים- מקבלים מבנה עמיד בפני רעידת אדמה, ממ"ד נגד טילים, שיפור חזות המבנה והעלאת ערך הנכס בעשרות אחוזים.

הקבלן- מרוויח ממכירת הדירות החדשות, אשר מכסות את כל השקעתו בבניין ומשאירות אותו עם סכום מכובד בסוף הפרויקט.

הרשויות המקומיות- לא יצטרכו להתמודד עם הרבה נפגעים באירוע רעידת אדמה. בזמן מלחמה, חלק קטן מהאוכלוסייה יזדקק לשימוש במקלטים הציבוריים, שיפור חזות העיר, גידול באוכלוסייה ועוד.

המדינה- תחסוך בחיי אדם, תחסוך בתקציבי עתק לפצות אוכלוסייה שבתיהם נפגעו, לא תצטרך להתמודד עם כמות גדולה של אוכלוסייה שהפכה לחסרת קורת גג ועוד.

 

לסיכום:

רעידת אדמה הרסנית בישראל, היא רק שאלה של זמן. השאלה אינה, האם היא תתרחש והיכן, אלא מתי היא תתרחש. ההיסטוריה של אזורנו לימדה אותנו, שאנו חיים באזור המועד לפורענות מבחינה סיסמית. המענה הטוב ביותר לרעידת אדמה, הוא במניעה. כלומר, בחיזוק המבנים והתשתיות. אין ספק שתמ"א 38 היא תוכנית מצוינת, שאינה דורשת השקעת משאבים מצידה של המדינה, אלא מאפשרת לכוחות השוק לפעול ולממש אותה. חבל שהתוכנית (תמ"א 38), הפכה לעסקת נדל"ן מבחינתם של רבים מהקבלנים, המנצלים את תמימותם של דיירים רבים.

 

 

ד"ר חיליק סופר, מומחה לרעידות אדמה ולתמ"א 38. שימש בעבר כראש מחלקת התגוננות אוכלוסייה בפיקוד העורף בדרגת אלוף משנה. מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנושא התנהגות אוכלוסייה והיערכות למצבי חירום, ומשמש כיועץ מומחה לוועדי בתים שמעוניינים ליישם את תמ"א 38 href="mailto:soffery@014.net.ilsoffery@014.net.il">">soffery@014.net.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב