מהו כעס, בשביל מה הוא נוצר, מהי תכליתו ולמה הוא משרת? 

מהו כעס, בשביל מה הוא נוצר, מהי תכליתו ולמה הוא משרת? / מאת יואב ברנזון

הכעס הקדמון

הכעס הוא תופעה קדומה. משחר האנושות אנשים כעסו. הכעס שירת בזמנים הקדומים את כושר ההפחדה, האיום, ההגנה והיכולת להשיג או לטרוף את הצד השני.

כפי שחיות חושפות ניבים, נוהמות, מיללות ומנסות להפחיד או להרתיע את האויבים שלהם - כך גם בני האדם עושים באותה הרמה בדיוק, רק במקום ניבים הם חושפים כעסים.

תכלית הכעס

תכלית הכעס הקדמון היא להוביל אנשים בדרך מסויימת, לגרום להם לבצע משהו או להימנע מביצוע פעולה מסויימת, הכעס משרת גם תכלית של הגנה עצמית והוא מאפשר לגרום לצד השני להתרחק מאיתנו או לחשוש להתעסק איתנו.

באמצעות הכעס הקדמון ניתן לגרום לדברים לקרות בלי תקשורת, בלי מילים, בלי הסברים, בלי תרבות או שפה. הכעס הוא תופעה קדומה שהתאימה מאוד לעידן הקדמון, ואילו היום הכעס הרבה פחות נדרש כי ישנם כלים אפקטיביים יותר באמצעותם ניתן להשיג את אותן המטרות. 

המוח הקדום מבין את הכעס ככלי חיובי

המוח הקדום של האדם מבין ורואה את הכעס ככלי לגיטימי ואפקטיבי. אבל בעידן המודרני, הכעס הופך יותר ויותר לכלי בלתי לגיטימי ואף לא חוקי, בדיוק כמו אלימות פיזית ומילולית, אגרסיביות, איומים וכיו"ב.

בעידן של פוליטקלי קורקט ושפה והתנהגות "תקינים" - הכלים הישנים והקדומים אינם עוד כלים לגיטימיים כפי שהיו לפני כמה מאות שנים. כך יוצא, שאנשים צריכים ללמוד לבטא את עצמם בצורות מודרניות ונכונות יותר ולהיגמל מצורות ביטוי מיושנות ואף בלתי חוקיות.

מה קורה כשמתמכרים לכעס?

כעס אינו כלי אפקטיבי במציאות המודרנית משתי סיבות: אחד, כעס הוא כלי פחות ופחות לגיטימי בשיח המודרני ולכן הרבה פעמים הוא משיג דווקא את המטרה ההפוכה. שתיים, כיוון שהכעס אינו כלי לגיטימי, הוא גם פחות אפקטיבי והוא גם פחות נתפס כמשפיע על אחרים. 

אנשים רבים מתמכרים לכעס הקדמון. הם כועסים על מישהו כדי לגרום לו לשנות את דרכיו. אבל כאשר המישהו הזה אינו מאויים מהכעס ואינו נענה לכעס או מגיב לו - הכעס הופך להתמכרות חסרת תוצאה שאינה מובילה לשום הישג אלא לסבל פנימי ולהרעלה עצמית.

וטיפ לסיום: מה הטעם לכעוס על אדם מסויים במשך 20 שנים אם לכעס הזה אין כל השפעה עליו, הכעס אינו משנה את דרכיו והוא אינו מביא לשום שינוי של המציאות? כשאדם כועס ללא תכלית - סימן שהוא מכור לכעס. הכעס הפך אצלו מצורך ביטוי קדמוני ואינסטנקטיבי לצורך יומיומי, אוטומטי וקבוע ללא שום תכלית מעבר לסיפוק ההתמכרות לכעס.