זכות המעביד לפקח על הדואר האלקטרוני של העובד מול זכות העובד לפרטיות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

זכות המעביד לפקח על הדואר האלקטרוני של העובד מול זכות העובד לפרטיות 

מאת    [ 08/01/2011 ]
מילים במאמר: 791   [ נצפה 2479 פעמים ]

 
 

האם התקנת מצלמות אינטרנט במקום העבודה המאפשרות למנהל העבודה לפקח (שמא "לבלוש"?) אחר הנעשה במקום העבודה 24 שעות ברציפות - הינה חוקית? האם מותר למעסיק להיכנס ללא ידיעת העובד לדואר האלקטרוני של העובד, אף שהמעסיק, הוא זה שהקצה לעובדו את תא הדואר לשימוש?

מטרתה של רשימה זו הינה מתן קוים מנחים בלבד בסוגיות אלה, ואגב כך להביא בפני שני הצדדים, הן המעסיקים והן העובדים, את מכלול הזכויות המתנגשות בהקשר האמור.

המחשב, האינטרנט, והדואר האלקטרוני בפרט, הפכו בשנים אחרונות כלי עבודה מרכזי במקומות עבודה רבים. הם משמשים את הנהלות הארגונים ועובדיהם לשם תקשורת פנים-ארגונית וחוץ-ארגונית, ומצטרפים לאמצעי התקשורת האחרים שהיו קיימים קודם לכן: הטלפון, הפקס והדואר. כמו יתר אמצעי התקשורת הקיימים בארגון, גם הדואר האלקטרוני לא תמיד משרת את העובד רק למטרות עבודה גרידא, ולא פעם נעשה בו שימוש גם לצרכים פרטיים. כאשר מעביד מעוניין לפקח על התקשורת, שמקיים העובד במהלך שעות העבודה, מתעוררת שאלת גבולות סמכותו של המעביד לעשות כן מול זכות העובד לצנעת פרטיותו, גם במקום העבודה, לדוגמא בהקשר של דברי הדואר שהוא מקבל ושולח בזמן שהותו במקום העבודה.

בעקרון, יש למעביד זכות לפקח על הנעשה במקום העבודה, וזכות זו כוללת גם את הזכות לפקח על התקשורת שמקיימים העובדים במהלך שעות העבודה. זאת מכוח זכות הקניין של המעביד במקום העבודה, המקנה לו את החופש לנהל את מקום העבודה, כפי שימצא לנכון ("הפררוגטיבה הניהולית של המעביד"). למעביד גם זכות קניינית באמצעי התקשורת הפיזיים (החומרה), שהוא מספק לעובדים, וזה כולל גם את המחשבים שבאמצעותם נשלח הדואר האלקטרוני והשרתים, שבהם נשמר הדואר. למעביד זכות קניינית גם בתוכנה שמשמשת לשליחת דואר אלקטרוני, וככל הנראה גם בקבצים ובמלל, שיוצרים העובדים תוך כדי עבודתם (לרבות תוכן הודעות הדואר האלקטרוני).

זכות הקניין היא זכות יסוד המעוגנת, בין השאר, בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם". זכות הקניין מאפשרת למעביד לנהוג בקניינו כרצונו, הכוללת גם את הזכות לגשת למידע שבמערכת הממוחשבת, שהרי הן המערכת והן המידע הם בבעלות המעביד. זכות הקניין של המעביד כוללת אף את זכותו לנקוט צעדים, כדי למנוע נזק לרכושו, לרבות פגיעה בסודות מסחריים של הארגון. זאת ועוד. המעביד נחשב לבעלים הראשון של זכות היוצרים בכל יצירה שיוצרים עובדיו תוך כדי עבודתם, וטקסט שנוצר ע"י עובד בזמן העבודה תוך שימוש בכלי עבודה שסיפק המעביד, יכול בנסיבות מסוימות להיחשב כיצירה כזו, שהבעלות הראשונה בה היא של המעביד.

ואולם, זכות הקניין איננה זכות מוחלטת, ואף זכות הקניין של המעביד אינה בלתי מוגבלת. מול זכות הקניין של המעביד עומדת זכות העובד לפרטיות – זכות יסוד המעוגנת אף היא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 7 כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

בתי המשפט הכירו בזכותו העקרונית של העובד למידה של פרטיות גם במקום עבודתו, והטילו חובת סודיות על המעביד בנוגע למידע אישי של העובד, המצוי בידי המעביד. בנוסף, קובע סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". לפיכך, בכל עניין ועניין יש למצוא את האיזון בין האינטרסים המתנגשים - זכויות המעביד בקניינו מול זכויותיהם של העובדים לפרטיותם, עפ"י נסיבותיו של כל מקרה, כאשר השאלה החשובה היא עד כמה הפיקוח היה באמת נחוץ להגנה על זכויותיו או על קניינו של המעביד. לכך יש להוסיף כי בין עובד ומעביד  מתקיימים יחסים חוזיים, המחייבים את הצדדים לנהוג זה בזה בדרך מקובלת ובתום לב. חוק הגנת הפרטיות מונה מספר נסיבות, בהתקיימן, תקום למעביד אשר - למשל - קרא דוא"ל ששלח או קיבל עובד, הגנה טובה כנגד אחריות עפ"י חוק הגנת הפרטיות, ובלבד שמתקיים עקרון תום הלב. למשל, אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן "היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה" או אם "הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים".

אכן, יידוע עובדים אודות קיום הפיקוח מצד המעסיק, עשוי ללמד על תום ליבו של המעביד. בין הדברים שיש להתחשב בהם נכללים גם החשש לפגיעה בצד תם, קיומה של דרך אחרת להבטחת עניינו של המעביד ועוד.

מלבד הפגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בנסיבות מסוימות יכול מעקב של המעביד ללא הסכמת העובד על הדואר האלקטרוני של העובד לעלות כדי ביצוע עבירות פליליות, כגון: "האזנת סתר", כמשמעותו המונח בחוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979, אף שבהתקיים מספר תנאים יכול שיקומו למעביד הגנות טובות בעניין. בנוסף, עשויים להתמלא תנאיה של עבירת החדירה לחומר מחשב שלא כדין עפ"י סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995.

לסיכום: מומלץ לכל מעסיק באשר הוא להיוועץ בעורך דין בטרם יתקין מנגנוני פיקוח ומעקב העושים שימוש באמצעות רשתות מחשבים ו/או אינטרנט על מנת שלא ימצא עצמו חשוף לתביעות נזיקין מצד עובדיו, לרבות הגשת כתב אישום פלילי על ידי המדינה.

אשר לעובדים - בכל מקרה של חשש למעקב ופיקוח בלתי חוקיים מצד המעסיק, מומלץ גם כן להיוועץ בעורך דין על מנת לעמוד על מלוא הזכויות המגיעות לעובדים, בין אם המדובר בנזקים ממוניים ובין אם לאו.

 

ברשימה נוספת נסקור את פסיקת בתי הדין לעבודה בהתייחס לסוגיות נשוא המאמר.

______________________________________________.

המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד שירלי גדניר. הכותבים מתמחים בדיני עבודה, משפט אזרחי/מסחרי, נדל"ן, וליטיגאציה מסחרית.

 

 

** המידע לעיל הינו כללי בלבד ואינו מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי.


tal@3slaw.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב