עובדות המקרה:
מכון התקנים הינו תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק התקנים, ובמסגרת תפקידו מרכז באופן בלעדי מתן אישורי תקן לעניין עמידתם של טובין מיובאים בתקן ישראלי רשמי. לשכת המסחר ומעבדה מוסמכת בתחומי הבניה והסלילה עתרו לבית המשפט העליון, וביקשו לאפשר למעבדות מוסמכות ומאושרות על פי חוק התקנים לערוך את בדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים, בנוסף על מכון התקנים הישראלי. לטענתם, העתירה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בשנים האחרונות, להקל על יבוא טובין לישראל. יתרה מכך, בעבר התקבלו החלטות ממשלה אשר הורו לשר התעשייה והמסחר לשנות את צו יבוא חופשי ולאשר למעבדות נוספות לערוך את הבדיקות.
פסק הדין:
בית המשפט העליון דחה את טענת העותרים, כי בעבר הורתה הממשלה לשר התעשייה והמסחר לתקן את צו יבוא חופשי באופן שיתיר למעבדות אחרות לבצע את הבדיקות בנוסף על מכון התקנים. בית המשפט קבע כי טענה זאת אינה רלוונטית שכן הממשלה קיבלה במועד מאוחר יותר את המלצות הוועדה שמונתה על ידה (ועדת דויטש) ובמסגרתן נקבע כי יש להותיר בידי מכון התקנים בלבד את הסמכות לבצע את הבדיקות. במסגרת ההמלצות אף הומלץ לבטל את החלטת הממשלה שהורתה לשר להתיר למכוני בדיקה אחרים לבצע את הבדיקות.
בית המשפט דחה את טענת העותרים, כי פתיחת השוק למעבדות נוספות יביא לתחרות, להוזלת מחירים ויקל עם היבואנים והצרכנים.
בית המשפט סבור, כי אם ייפתח השוק הדבר יצריך השקעה גבוה ביותר מצד המעבדות בציוד בדיקה ובאנשי מקצוע לביצוע הבדיקות ולכן לא יביא להוזלה בתחום. בנוסף קבע בית המשפט, כי יש חשש שעם פתיחת התחום, ינסו יבואנים לאתר מעבדות "מחמירות פחות", וכתוצאה מכך תהייה ירידה באיכות הבדיקות. מעבדות יבקשו להחמיר פחות ולהוזיל מחירים, על מנת למשוך אליהן יבואנים. מכאן שיש אינטרס להקפיד על איכות הבדיקות על מנת להגן על הציבור, ויש חשיבות לכך שהבדיקות ייעשו על ידי גורם ממלכתי המגן על אינטרס הציבור.
בית המשפט הסתמך על כך שמכון התקנים הינו תאגיד סטטוטורי הפועל ללא מטרות רווח ופועל לטובת הציבור ובטיחותו. מנגד, מעבדות פרטיות מטרתן מקסום רווחים דבר העלול ליצור ניגוד אינטרסים ופגיעה במקצועיות ובבטיחות.
גם בתחום הפיקוח קבע בית המשפט כי קיים יתרון למכון התקנים, שכן פיקוח על תאגיד סטטוטורי, אחד, הנתון לפיקוח מבקר המדינה, פשוט הרבה יותר.
פרשנות:
א. וועדת דויטש קבעה כי היא אינה ממליצה לאפשר ל"מעבדות מאושרות" בצע בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים, אלא להשאיר בדיקות אלה בידי גוף אחד, שניתן לפקח עליו, שירכז בידיו את כל המידע, שהוא מכון התקנים. קשה היה לצפות מבית המשפט העליון שיתערב בממצאים אלו.
ב. בשורה התחתונה, המפסידים העיקריים הם היבואנים, שכן בהיעדר תחרות, מחירי הבדיקות יישארו גבוהים. יחד עם זאת אין להתעלם ממסקנות אחרות של וועדת דויטש שקראו לחלוקה הטובין המיובאים לקבוצות, בהתאם לרמת הסיכון הנשקפת מהטובין ויצירת "מסלולים ירוקים", ובכך להביא להקלה משמעותית בכמות הבדיקות הנדרשות כיום מיבואן המבקש לייבא טובין לישראל (ראו סקירה נפרדת בגליון זה).
בית המשפט העליון, בג"צ 7428/01 איגוד לשכות המסחר נ` שר התעשייה והמסחר, פסק דין מיום 9.6.05
