סגנון כתיבה ''נגד'' עריכה לשונית 

קרה לך פעם בחיים שעשית דבר מה מוצלח למרות שהצלחתו לא הייתה מורכבת מכל המרכיבים ה"נכונים"? קרה שהצלחת במשהו שלא על פי "כללי הספר"? מי לא מכיר את אותם אנשים יפים שתווי פניהם לא מכילים את האף הכי יפה בעולם, הפה הכי מוצלח בעיר והעיניים הכי זוהרות ביקום, אך בכל זאת הם יפי תואר? זו פחות או יותר מערכת היחסים הסבוכה בין סגנון כתיבה יצירתי לעריכה לשונית. בזמן שהכותב משתמש בסגנון, מילים וביטויים, שמביאים לכתיבתו את תבלין ההצלחה, עריכה לשונית יכולה להשביח את העברית אך לחרב את הסגנון. קרב סמוי אך מוכר לכל כותב שעבר עריכה לשונית, מתחולל בין הכותב לעורך/ת הלשונית. דרך ביטויו של הכותב לא תמיד תואמת את כללי הברזל של העריכה הלשונית הנשענת על כללים של האקדמיה לעברית. אפילו שם, באקדמיה, יש נטייה בשנים האחרונות לשכלל את השפה בהתאם להתרחשויות בנות זמננו, אך הצלחתה לא מובטחת. ה"קרב" הזה בין סגנון הכתיבה לכללי העברית מזכיר במשהו את הקרב המתחולל במשרדי פרסום בין הקופירייטר לאחראים על מימושם של רעיונות טובים מבחינה תקציבית/מעשית (ארט דירקטור, תקציבאי, סופרווייזר). הקופירייטר יעשה ככל יכולתו להיות קריאטיבי אך הממונים עליו לעיתים מקצצים את "כנפיו" הקריאטיביות בשל שיקולי תקציב ויכולת. אין בדברים אלה לפגוע ולו במעט בחשיבות תפקידם שכן הכרחי לא פחות להיות מעשי.

ככותבי ספרי ביוגרפיה וטקסטים שיווקיים עבור לקוחותינו היינו בסיטואציה הזאת. כתבנו ספרים נהדרים באמצעות סגנון כתיבה קריאטיבי על מנת להוציא את "הקוץ הבנאלי" מסיפור ביוגראפי של לקוח, אך כאשר הגיע הטקסט לעורך לשוני, לעיתים הוא חירב חלקים נפלאים בתוכו בשל שיקולים מתמטיים של שפה ודקדוק. כמו בכל דבר בחיים, המינון קובע איך לעשות זאת נכון. ללקוחותינו המתעניינים אנו מודיעים מראש כי עבודתנו הביוגראפית כוללת עריכה ספרותית, הגהה ועריכה לשונית על ידי עורכת לשונית מוסמכת, כי זה כבר מקצוע בפני עצמו. סגנון הכתיבה שלנו נתקל לעיתים בהתנגדויותיו המלומדות של העורך הלשוני. למרות זאת ובגלל זאת תמיד אנו ממליצים להעביר את קובץ הספר, לאחר סיום עבודת הכתיבה והעריכה, לעורך לשוני. מנגד חשוב לבחור עורך לשוני שיודע ומבין מתי התערבותו מיותרת.