המהפכה האסלאמית כמחסום אחרון לשפיות העולם
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המהפכה האסלאמית כמחסום אחרון לשפיות העולם 

מאת    [ 05/01/2011 ]
מילים במאמר: 1112   [ נצפה 2701 פעמים ]

 
 

אנשים רבים בעולם, יש לשער ירימו גבה הן על הכותרת ואף עשויים להזדעזע על עצם הרעיון של הצגת המונחים "שפיות" ו"אסלאם" בכפיפה אחת. הרושם הראשוני שלנו על האסלאם הוא דווקא מתייחס לפנאטיות, לקיצוניות ואפילו מתחבר לנו היטב עם מונחים שליליים אחרים. במיוחד בעולם המערבי הנראה לכאורה "סובל"   מאיזה חדירה של "אנשים זרים" אליהם תוך "השתלטות" על המדינה וכפיית "מנהגים" זרים ובלתי מתפשרים ההולמות לכל הפחות תקופות עבר קצת פחות "מודרניות מהיום. יתרה מזאת, הגישה של "הציבור" הרחב קרובה יותר לאטימות שמקורה ב"סלידה" מאחר מנסה להבין מה קורה.

הגישה שלי תמיד הייתה קצת שונה מ"המקובל". במקום לשאול בדרך "הרגילה", מה הבעיה של אותם אנשים, אני אשאל מה עשיתי שהם כאלה. לא, זהו לא האופי "הגלותי" שלי. אולם זוהי שיטת חקירה שונה בה נבחן את האינטראקציה ולא נשפוט את האדם. לפיכך, עצם החקירה שהתחלתי מבקשת בראש וראשונה לבדוק מה הבעיה של "העולם המערבי" שהעולם "האסלאמי" רוצה לתקן. זאת במקום לבקש לבדוק היכן טמונה "חוסר השפיות של המנסה לתקן "הרפורמאטור"  לתפיסתו.

מבדיקה "שטחית" נדמה כי המהפכה האסלאמית, שמאופיינת כמו כל אלמנט חברתי אחר- כתהליך מתגלגל (הינו, עם עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות), החל היכן שהוא בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת. כאשר להערכתי, נקודת המפנה האל-חזור החלה בשנת 1977. אכן, מי שבוחר את הספרות דאז מוצא כבר רמזים על הכיוון. בתקופה ההיא החל להתגלגל ספר בשם "ספר החלומות". זהו מעין "ספר מיסטיקה" אשר מבטא מספר רעיונות כלליים ייחודיים למהפכנים. ראשית הספר פותח בנבואה. הוא מספר סיפור על כך שבשלהי האלף הראשונה היה ליקוי חמה. האנשים של אז, יש לזכור  מדובר על  ימי הביניים, הגיבו בפאניקה מוחלטת - סוף העולם הגיע מבחינתם. אז נזכרים מספר חכמי שריעה בפסוק הסתום מהחד'יד (התורה שבעל פה המוסלמית המספרת על הנביא וממנה נדלית ההלכה המוסלמית), האומר "יואלף ומה יואלפון" הפרשנות של הפסוק הפכה להיות יעברו את שנת האלף (יואלף) ולא יעברו את שנת האלפים (ומה יואלפון - הסיומת המכונה תנווין שפרושה הכפלה   מהמילה תנין = שניים). ספר זה, שהחלה הפצתו כ-23 שנים לפני תום האלף השנייה, עשה רושם רציני על הקוראים. עוד עובדה שעשתה "טוב" לספר, הוא  נמכר בעיקר במחתרת - "מעין מים גנובים ימתקו". הספר מנבא כאמור שהעולם המערבי לא יגיע לשנות ה-2000. לפיכך, צא וראה  מה  תרם "באג 2000" להצטרפות למהפכה הזו. יתרה מזה, כשבאג 2000 לא מצליח ל"הרוס" את המערב, מנסים בסוף המאה ה-20 לפוצץ את בניין הסחר העולמי (מגדלי התאומים) כשלא מצליחים מנסים שוב בתחילת המאה ה-21  לפוצץ אותו ומצליחים. 

כמו כל מהפכה, יש גם במהפכה זו שלושה סוגי משתתפים. המהפכנים, אלו הם האנשים האידיאליסטים המוכנים להקריב הכול עבור הרעיון. אלו הם החולמים המבקשים לשנות את הסדר הקיים כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם הדרישות שלהם מהחיים. אלו הם האנשים המוכנים כמו שאומר המהפכן המקסיקני זאפטה, "למות על הרגליים במקום לחיות על הברכיים". המהפכנים, לא מספקים בתחליפים הם רוצים את ה"אידיאל" (על פי הגדרתם בלבד) ושואפים ל"אידיאלי".

הקבוצה השנייה תהיה תמיד הפרגמאטית. אלו הם "המתרגמים" של "האידיאלים"  המהפכנים לשפת היום יום. הם "מורידים" את הרעיון הנשגב ל"שפת העם" וגורמים למהפכנים אחרים להצטרף לקבוצה. בלעדי הקבוצה הנ"ל, אף מהפכה לא יכולה לצאת אל הפועל. ישנם מהפכנים הרבה, אבל אנשים פרגמנטים, ישנם הרבה פחות. החוכמה של כל מהפכה היא הקשר הראשון שנוצר בין המהפכן הראשי. זה אותו אדם היוצר את הרעיונות, מכתיב את האידיאל ומחדד את המסרים הדיכוטומיים בין "אנחנו" ו"הם". לעיתים יש המהפכן יכולת הביטוי בכתב בלבד. לעיתים אחרות קורה, שאיזה שהוא אדם פרגמאטי, קולט את הרעיונות של איזה שהוא מהפכן. ובלא כל קשר אליו עושה את התרגום ומתחיל בעצמו מהפכה. אותו אדם פרגמאטי, יכול כדי לבסס את המהפכה, להעמיד  את אותו מהפכן "בראש" פירמידת המהפכה כדי לקדם את העניין.    

הקבוצה השלישית אלו האופורטוניסטים- אלו הם המצטרפים החדשים תמיד המבקשים להתאים את המהפכה לצורכיהם. הם מבקשים לנצל את המנוף הזה כדי לקדם את עניינם. ביניהם נמצא גם את השרלטנים - המתחזים והלא יוצלחים.

לאחר שהובהר במקצת הרקע   הרלוונטי לנו, בוא נסתכל ונחלק את העולם ל"טובים" מול ה"רעים", בהתאם לתפיסת "המהפכנית" הזו.

מי "הרעים" שלנו בסיפור הזה? רבות התלבטתי בשאלה זו חשבתי תמיד לפחות לאור המידע שסופק לי על ידי אמצעי התקשורת, כי ה"רעים" שלנו בסיפור הם דווקא "המהפכנים" (אלו הם הבסיס האידיאלי ומקרבם מגיעים גם מחבלים מתאבדים) המונהגים ע"י אנשים "פרגמנטים" אשר הוחלפו בערוב השנים ע"י "אופורטוניסטים". עם הזמן ומתוך רצון להבין את התהליך, ראיתי  פתאום  "רעים" אחרים. ה"רעים" ה"אמיתיים" בסיפור שלנו הם דווקא "רעים" אחרים אשר נגדם יוצאת "המהפכה האסלאמית".  עבור ה"רעים" הלו לא עומדת לזכותם העובדה שהם מוסלמים בעצמם. ה"רעים" ה"נכונים" הם אותם בעלי הון "טייקונים" בלשון העכשווית אשר רכשו ורוכשים את העולם ומכתיבים לנו את החיים. וסוף העולם על פי תפיסתם של "המהפכנים" הללו היא כאשר כל העולם, יירכש ע"י קבוצה מצומצמת של בעלי הון והם עשויים לפחו על פי הגדרתם, להחליף אפילו את "האלוהות".

מי שזוכר את סרטי המדע הבדיוני  השונים, עשוי לחוש כבר עכשיו פחד ומורא בדיוק כפי שחשים אותם מהפכנים המצטרפים ל"מהפכה האסלאמית". בסרטי המדע הבדיוני מוצג לנו עולם קר בדרך כלל, נשלט על ידי תאגידים כלכליים חסרי לב, אשר עשויים להחיש כל מיני מנגנוני קץ (כמו למשל לבנות "רובוט אנושי", להאכיל את האנושות ב"מתיה" להשכיר לנו "אברים מלאכותיים" ועוד כיד הדמיון הטובה על תסריטאי הוליווד).

עכשיו צא ולמד, מדוע יכולים אנשים לקום בבוקר ולהחליט להלחם נגד התאגידים הללו. התאגידים הללו, יצרו עולם "מעוות" עבורם. עולם בו רק חסר שהתאגידים "השתלטו" על האוויר שאנו נושמים. כי הם השתלטו כבר על מכלול החיים שלנו. על הממשלות שלנו, על המים, החשמל, ושר הטכנולוגיה. הם יקבעו לנו את אורחות חיינו ואפילו החדשות הם כבר לא חדשות אלא "דברי יחצנים", מאחר והתאגידים השתלטו גם עליהם.

כך, כל מי שעשוי לאיים עלינו כאנשים בלא הבדל של דת, גזע ומין הם דווקא אותם תאגידים "מחרחרי המלחמות" (ע"י יצור נשק), יוצרים את "הרעב" (ע"י עליית מחירי המזון) והם יגרמו לנו בסופו של דבר גם "לעבוד אותם כאלים" ועל כך קשה מאד להתגבר - ומאידך קל מאד לגייס אנשים כנגד התאגידים הללו. כי כולנו, בלא כל הבדל נפגענו, נפגעים וניפגע מהם. גם אזורי הלחימה של המהפכה הם בתפר שבין טווח הפעולה של התאגידים המתחכך עם "אזורי המחיה" של המהפכה.

מלבד ה"מהפכה האסלאמית", אין אף קבוצה אחרת בעולם, אשר "נלחמת" בתאגידים הללו. האלטרנטיבה האחרת, היהדות אינה יכולה להעמיד מאמינים במהירות כמו האסלאם. היהדות, הקטנה מבחינת מאמינים, גם מפורדת מבחינה התאגדות, היא כבר עשויה להיות "נגועה" באותם תאגידים שעשויים לשלוט עליה. גם הנצרות, אינה יכולה לשמש בשלב זה אלטרנטיבה, כי היא נמצאת בעצמה בפרשת דרכים עקרונית האם היא סיבה או מסובב פוליטי-כלכלי.

נשאלת השאלה מדוע רק דתות יכולות להוות אלטרנטיבה? התשובה לכך מתחלקת לשלושה גורמים- ראשית לדת קל יותר לגייס אנשים תוך שימוש באמונה. דבר אחר, התאגידים יכולים לשלוט על הכול מלבד מוצא פה- לכן הדת על זרמיה הלא ראשיים לא ניתנת לשליטה על ידי התאגידים. לבסוף, התאגידים למעשה עשויים ל"איים" ישירות על מעמד הדת בחיי האנשים (ע"י כך שיהפכו בעצמן לאלים).

מכאן ראוי לערוך רוויזיה כללית ולבחון להערכתי מחדש את נושא ה"רעים" מול ה"טובים" אולי, דווקא הרעים הם "התאגידים" השולטים על חיינו בכוח של בריונות כלכלית?

 

 

 

כלכלן התנהגותי  מתמחה בתחום של התנהגות כלכלית של פרטים ואגונים. משמש כיועץ לארגון וניהול יעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב