התמקדות עם לחץ 

"בכל מצב לחץ קיים סיכון להתמוטטות אך טמון בו גם אתגר להתמודדות…"(הנס סלייה)

לחץ הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. אין מי שלא התנסה בו. המושג לחץ משמש מילה נרדפת לתיאור מצבים קיצוניים. לעתים הוא מופיע במנות קטנות ולעתים הוא נוחת כמהלומה קשה, יש שהוא רגעי ויש שהוא מתמשך. הלחץ מוגדר על ידי לזרוס ופולקמן (1984) כמצב בו האדם חש שהדרישות ממנו גבוהות מהמשאבים העומדים לרשותו כדי להתמודד עם דרישות אלו. משמע, הגדרת הלחץ שמה את הדגש על התחושה הסובייקטיבית ופרשנותו של האדם לחוויה והיכולת שלו להתמודד עמה. מצבי העוררות הפיזיולוגיים, מתיחות ושינויים ביוכימיים כשלעצמם אינם יוצרים את חווית הלחץ והשתמעויותיה השליליות אלא האדם במחשבתו ובפרשנותו הוא היוצר את חווית הלחץ.

מה קורה לגוף במצבי לחץ?

מצב לחץ הוא מצב חירום בו מתגייסות כל המערכות הגופניות והנפשיות למאמץ עליון במטרה להתגבר על סכנה העומדת להתרחש. הוא פועל כאזעקה לגיוס כללי של כל המערכות האחראיות לשמירה על הקיום. למרות ההבדלים במקור הלחץ, בסיבותיו ובנסיבותיו מתרחשת תגובת הלחץ באותו מסלול בגוף. הגוף מכין עצמו למצב של FIGHT OR FLIGHTבריחה או תקיפה לעתים אנו נכנסים למצב של FREEZ - קיפאון.

תגובות ללחץ:

באירועים בהם חווה הגוף לחץ אנו עדים למגוון שינויים ותגובות:
שינויים גופניים: לחץ דם, הולם לב, נשימה מואצת, התחממות הגוף, הסמקה או חיוורון, התכווצות בקיבה, התייבשות הרוק, הזעה מוגברת.
תגובות התנהגותיות: מתח שרירים, רעדה, תוקפנות, בריחה, גמגום.
תגובות רגשיות: פחד חרדה, כעס, אשמה.
שינויים בחשיבה: בלבול, עיוותים בתפיסה,
שיפוט לקוי, קושי לקבל החלטות, קושי בפתרון בעיות, אובדן זיכרון.
מצבי העוררות הפיזיולוגיים, מתיחות ושינויים ביוכימיים כשלעצמם אינם יוצרים את חווית הלחץ והשתמעויותיה השליליות אלא האדם במחשבתו ובפרשנותו הוא היוצר את חווית הלחץ.
התמודדות יעילה עם לחץ תהיה כאשר נוכל לראות בקושי אתגר והזדמנות לצמיחה.

"אין טוב ואין רע אלא בדעתנו ובמחשבתנו בלבד" (שיקספיר)

התמקדות והתמודדות עם לחץ:

לחץ הוא סממן של הגוף המאותת לנו שמשהו יצא מאיזון, משהו שקשה למערכת החיסונית הפיזיולוגית והרגשית לטפל בו לבד. זוהי קריאה של "מצפן הגוף נפש" למודעות שלנו שנצטרף אליה ונשתף איתה פעולה בניסיונות להחזיר את מערכת הגופנפש לאיזון.

כשאנו "נכנסים ללחץ מהלחץ", יש סיכוי שנכנס להצפה רגשית. בזמן לחץ הנשימות נעשות שטחיות, רדודות ומהחלק העליון של החזה. חשוב לזכור לנשום נשימות עמוקות יותר (נשימה סרעפתית).

אם נתמקד על "הלחץ" נוכל להביא לתזוזה מהפנים – תחושת shift = רווחה פיזית. כשלב ראשון עלינו לקבל את הלחץ כמות שהוא מופיע, ללא שיפוט וביקורת עצמית. זה מעין שלב של "התיידדות" הבאת נוכחות מקבלת שמובילה להמשך התמודדות יעילה עימו. בזמן הצפה נשתמש בדימויים שעוזרים לנו להסתכל על הלחץ ממרחק שהוא נוח ובטוח לנו ולא לשקוע בתוכו. שקיעה פנימה תביא את הגוף לסחרור גדול יותר. למשל- נדמיין את כל הלחץ מולנו על מסך מרחוק וניקח כמה נשימות במרחב הפנימי שידגישו את המרחק ביני לבין הלחץ.
חשוב לעשות "פינוי מרחב".
נתבונן בלחץ וננסה לזהות את המרכיבים שיצרו אותו. בדרך כלל לחץ נגרם בשל מספר מרכיבים (נושאים/חוויות/אירועים) הנערמים זה על זה בלי סדר. ההפרדה בין המרכיבים תאפשר מרווח ביניהם ובעקבותיה רווחה פיזית. נוכל גם לשאול איזה מבין כל מרכיבי הלחץ תופס את תשומת לבנו יותר מכולם? ...
נפריד חלק זה מתוך חווית הלחץ וננשום בפנים.... נחזור על הפעולה שנית .... כל פעם נפריד עוד חלק מהלחץ עד שנחוש תחושה של רווחה גופנית. את הפעולה הזו של פינוי מרחב אפשר לעשות בתהליך התמקדות אישי וגם בתהליך בינאישי. ככל שהלחץ בחווית הגוף אינטנסיבי יותר מומלץ לעשות תהליך בינאישי. חשוב ללוות את כל התהליך בדיבור עצמי אמפתי ויציב אל מקום הלחץ.

לחיות עם הלחץ: כרטיס אישי

שמי ---------------------

הסימנים הגופניים שלי בשעת לחץ הם:

1 .______________ 2

 .______________

3 .______________

"מבער הלחץ" שלי הוא: (משהו שמדליק אצלי את הלחץ) _______________

התנהגויות של אחרים שמלחיצות אותי הן:

1.______________________

2.______________________

3.______________________

כשאני לחוץ , אני מבטא זאת בדרך כלל על ידי:

1._____________________

2._____________________

3._____________________

תחושות הגוף הן המצפן לנורות אדומות-הגוף מאותת לנו, הגיע הזמן להקשיב לו

רמת הלחץ שלי ב "לחצומטר" היא:

30 20 10 70 60 50 40 100 90 80
נמוך ביותר יכולת הכלה בעוצמה גבוהה מאוד

דרכים לשליטה בלחץ שהחלטתי לנסות:

• זיהוי מוקדם לתחושות לחץ
• מודעות לסממנים גופניים
• תהליך התמקדות
• דיבור פנימי
• חשיבה חיובית
• הרגעה
• פסק זמן
• נשימות
• אחר