הספריה הסגולה 

הספריה הסגולה נמצאת בארץ אן בתוך הר הקריסטל.אלה שחיים שם נקראים אניאנים. הם אלה ששומרים על הספריה הסגולה.כשהגעתי לארץ אן, פגשתי את דינו, מינקה, ומו?רה. דינו סיפר לי שהוא ומשפחתו יודעים להחליף צורה, אך לא אסטה מסיפורי  ולא אספר עכשיו על דינו אלא על הדרך אל הספריה הסגולה.מ?ינ?קה היא המדריכה לספריה הסגולה. אנחנו הולכות  לשם ביחד. למינקה יש מפתח תלוי בשרשרת על צווארה. שניהם כסופים, המפתח והשרשרת. מינקה אמרה לי שאחרי שאכתוב שנים עשר סיפורים מהספריה הסגולה, גם לי יהיה מפתח כזה, תלוי בשרשרת סביב צווארי.הספריה הסגולה היא מערת אמטיסט ענקית.כשהדלת נפתחת, אני רואה מסדרון ארוך מואר בצבע סגול. אין שם פנסים או לפידים או מנורות. פשוט אור סגול נעים שממלא את המסדרון.כשאני מתחילה להתקדם במסדרון, מינקה נשארת בכניסה ליד הבריכה עם דגי הזהב. אני ממשיכה לבדי והיא ממתינה לי כאן.אני הולכת במסדרון הסגול. המסדרון ארוך מאוד. מתקדמת צעד אחר צעד והמסדרון נעשה חשוך, הוא כבר לא מואר באור סגול אבל יש נצנוצים של אור שמראים לי את הדרך, כמו נרות קטנטנים או גחליליות.חשוך,חשוך לגמרי. אני ממתינה עד שאני רואה נוצה זוהרת בצבע איזמרגד יפיפה. הנוצה תלויה באוויר ומרחפת.אני יודעת שאני צריכה רק לגעת בנוצה. רק מגע קל מרפרף של אצבעותי.כשאני עושה זאת, מתחילה נוצת האיזמרגד לנוע לאט והיא מציירת במרחב החשוך שלפני, דלת- הדלת נפתחת ואני עוברת דרכה.עכשו אני בספריה הסגולה.הספריה מוארת על ידי גבישי קריסטל רבים בכל מקום.יש כאן מדפים עם ספרים רבים, מאות ספרים, ואולי אלפים. בשקט ובסבלנות עלי לנוע בין המדפים עד שברגע מסויים אחוש שקוראים לי. זהו אחד הספרים. אגיע אל המדף שם מונח הספר, אפתח אותו בדיוק במקום המתאים וזהו, הסיפור כבר שמור בתוכי. אחר כך בבית, אשב ואכתוב אותו עבורכם.להתראותאמונה עופרה