מספר הספורים הקטן 

האיש סיפר סיפור וכולם הקשיבו לו.היה שם ילד אחד שאהב להקשיב לסיפורים. אחר כך הואהיה הולך ליער ומספר לעצים את הסיפורים ששמע מהאיש מספר הסיפורים. הילד היה יושב ביער, נשען בגבו אל עץ האלון הקשישואז היה מספר את הסיפורים ששמע לעצים שסביבו.יום אחד אמר לו עץ האלון הקשיש: עכשו, אתה תתחיללספר סיפורים משלך. לא את הסיפורים שאתה שומע מאחרים.איך אני יכול לספר סיפורים? שאל הילד, אין לי סיפורים, מאיפה הם יבואו?יש לך סיפריה בלב, אמר עץ האלון הקשיש, אבל היא שרויה בחשכה, אתה צריך להדליק שם את האור ואז תוכל לראות ולספר את הסיפורים.ואיך אדליק את האור? שאל הילד.אני אלמד אותך. אמר עץ האלון הקשיש.קודם כל, תלך לחדר שלך ותראה איך הוא נראה. תתבונן בחדר, מה שיש שם- יש אצלך בלב. הלך הילד לחדרו, פתח את הדלת ונכנס, הדליק נר והתבונן סביבו. החדר היה קטן אבל עמוס בכל מיני ארגזים וקופסאות. הילד לא זכר בכלל מאיפה כלהארגזים ומה יש בהם. יושב הילד במרכז החדר ופותח את הארגזים ואת הקופסאות והוא מגלה שהם בכלל לא שלו. כשבא לגור בחדר, הארגזים היו שם והוא הישאר אותם במקומם והתרגל לקבל אותם כחלק מחייו. עכשיו הוא פותח את הארגזים ומגלה שכל מה שנימצא בפנים לא שייך לו. הילד טורח כל היום. גורר, מתאמץ, מזיע ומושך את כל הארגזים והקופסאות החוצה. והוא ממשיך במשימה.הוא שומע את קולו של עץ האלון הקשיש: קח את כל מה שאתה לא זקוק לו למקום פתוח, הכן לידך כלי עם מים. הבער מדורה מכל החפצים שפינית ושחרר את הכל עם העשן ועל הגחלים הלוחשות שנשארו, שפוך את מי החיים. עכשיו החדר נקי ומלא אור. הילד יכול לפתוח את החלון הגדול שהיה חסום קודם על ידי הארגזים.וכשהחלון ניפתח, כמו היער כולו, כמו עולם של קסם מופלא ניכנס לתוך החדר והילד חש בליבו את חיוכו של עץ האלון הקשיש, שמחייך אליו. עכשיו יושב הילד על שטיח קטן במרכז החדר הריק והמואר. הוא כותב את הסיפור הראשון שלו.