כואב, כואב מאוד שאבדנו את אחד מגדולי הכדורגלנים שקמו בישראל אי פעם. לנו, הציבור הרחב שמבין ולו מעט בכדורגל הכאב הוא עז, אבל בוודאי שכאבה של המשפחה חזק ועצום אף יותר.
כל אותם ימים בהם שכב אבי כהן בבית החולים היו הדאגות של כולן גדולות מאד, ואז אתמול בבוקר הוכרז שהאיש הנערץ הזה הגיע למצב של מוות מוחי. האם אין זה הזמן לתמוך במשפחה הכואבת, ומי שלא מסוגל לתמוך שיניח להם? כנראה שיש רבנים שלא כך חושבים ...
יש גם רבנים אחרים, וכבר מזמן יצא פסק הלכה שתרומת איברים לא רק שאיננה אסורה, אלא היא גם מצווה. ברור שאם המשפחה מרצונה החופשי הייתה מחליטה שלא לתרום את איבריו של אבי כהן הייתה זו זכותם המלאה ואין על כך עוררין. אם מכאן הייתה מגיעה ההחלטה ראויה הייתה לכבוד מלא. אבל לא, הופעל על המשפחה לחץ מצד רבנים חשוכים, לחץ ברגעים הקשים ביותר שלהם. באיזו זכות?
כולי תקווה שלא יגיע יום ובני המשפחה יצטערו על החלטתם שהגיעה ללא שיקול דעת אמיתי, ולאותם רבנים אני מאחלת שלא הם ולא איש בסביבתם יזדקק לתרומת איבר חיוני, מאחלת להם שלעולם לא יבינו איזה נזק גרמו ...
ולמשפחת כהן, הרבה ניחומים, ותחזרו בהקדם לחייך - ללא ספק זה מה שאבי היה רוצה ...
כאוהדת מכבי נתניה, מודה לו על שעשה בקבוצה ...
נוכחות אינטרנטית בראש גדול בשבילכם תמיד
