מה בין כוסמת לכוסמין, איך ומדוע לא נפגעה במכת הברד? ואיך אוכלים את זה? 

   והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה (שמות ט פסוק לא) 

במכת הברד ששילבה שני כוחות מנוגדים של אש ושל מים, השעורה והפשתה נפגעו אך החיטה והכסמת לא נפגעו. רש"י מסביר: שהשעורה והפשתה מקדימות להבשיל ועמדו זקופות ולכן נשברו מהברד והיבול נפגע. אך החיטה והכוסמת שהיו עוד רכות לא הבשילו  ולא התקשו ולכן לא נשברו. אבן עזרא מסביר את המילים  "אפילות הנה" כי החיטה והכסמת  עדיין  לא נבטו שהיו באפילה כלומר עדיין באדמה ולכן לא נשברו. מדרש תנחומא המובא אצל רש"י כותב כי נעשה נס ולכן לא נשברו. אור החיים מוסיף מדוע היה צריך כאן נס? הסיבה לכך היא שהנס  נעשה בכדי לחזק את לב פרעה, שמאחר וראה שהחיטה והכוסמת לא נהרסו מהברד חשב פרעה שהקב"ה לא שולט בכל הטבע ולכן הוא לא חייב לשחרר את עם ישראל וליבו התקשה. ספורנו כתב כי הנס נעשה  בכדי שפרעה יראו את הנס שהחיטה לא נשברה ויאמינו כי הקב"ה כן יכול לשלוט על הטבע ולהבדיל בין מה שהוא רוצה שיישאר ומה הוא רוצה שייהרס ובשל זאת יאמין בכוחו של  הקב"ה וישלח את בני ישראל. חטאם של פרעה ועבדיו היה שלמרות כל המכות והניסים שהיו מעבר לטבע לא השתכנעו.          

הכסמת המופיעה כאן בפסוקים היא אחת מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון. הכוסמין היא סוג של חיטה המכונה החיטה הדו גרעינית התרבותית ושמשה כתחליף לחיטה באפיית הלחם. על הכוסמין חלים אותם דינים שחלים על חמשת המינים האחרים כגון: הפרשת חלה. ברכת המוציא וברכת המזון. וכך לעניין חמץ בפסח. בין החוקרים קיימת מחלוקת האם הזיהוי הבוטני שנעשה בתקופת המשנה והתלמוד לכוסמת היא אותה הכוסמין שבמקרא. מה שברור שהצמח שהיום מכונה כוסמת הוא בוודאות אינו הכוסמין שבמקרא,אלא הוא צמח עשבוני. צמח זה מקורו במזרח אסיה, שם אוכלים את זרעיו. זרעי הצמח  מכונים גם גריסי כוסמת. לכוסמת יש תכונות תזונתיות רבות ומכילה חלבון, ויטמינים וברזל ועוד יש בה סיבים תזונתיים.

את זרעי הכוסמת ניתן לאכול חיים, להנביט אותם ולהוסיף לסלט, ניתן לאכול אותם מטוגנים או מבושלים וכן להוסיף את הגרעינים ללחם לעיטור ולטעם. ניתן לייבש את הגרעינים ולטחון לקמח, ביפן מכינים מקמח זה אטריות. בצרפת נוהגים להכין מהקמח של הגרעינים חביתיות. בספרד קמח זה מכונה "קמח שחור", במזרח אירופה מכינים ממנו דייסה מלוחה ובפולין מכינים ממנה תבשיל בשם "קאשה" וברוסיה מקמח זה עושים  את הפנקייק הרוסי "הבליני".

 קרוקטים מכוסמת

חומרים: 

400 גרם כוסמת

2 כפיות שמן

בצל קטן חתוך לרצועות

2 כפות גבינה לבנה

4 ביצים

פירורי לחם

כפית מלח

קורט פלפל שחור

3 כוסות מים

אופן הכנה:

 שמים בסיר שלוש כוסות מים, כפית מלח, שתי כפיות שמן ואת הכוסמת ומבשלים עד שהכוסמת מתרככת. מסננים ומקררים היטב. מטגנים את הבצל עם מעט שמן עד להזהבה ומקררים. מערבבים את הכוסמת עם הבצל, הגבינה, 2 ביצים ו2 כפות פירורי לחם. יוצרים גלילים בקוטר של 2 ס"מ ובאורך 4 ס"מ. בצלחת טורפים את הביצים עם מלח ופלפל טובלים את הקרוקטים בביצה ולאחר מכן בפירורי הלחם. מטגנים בשמן עמוק. ניתן להגיש עם שמנת חמוצה. אם רוצים  קרוקטים פרווה ניתן להוריד את הגבינה.