קוסמטיקה ואלרגיה 

היום אשמח להרחיב את הידע הדרוש בכל הקשור ברגישויות ובתגובות אלרגיות לחומרים עימם כמעט כולנו באים במגע יומיומי. כוונתי היא לקבוצות שונות של כימיקלים, בחלקם מאד מסוכנים, המצויים כמעט בכל הדטרגנטים-חומרי הניקוי וכמעט בכל מוצרי

הקוסמטיקה בהם אנו משתמשים. כל אחד ואחת מאיתנו הוא צרכן של חומרי ניקוי וקוסמטיקה. כולנו רוצים לחיות בסביבה נקייה, ריחנית ומטופחת וכמעט מתבקש כאן המשפט "וכל המרבה הרי זה משובח".  יודעת אני כי אינני הולכת לשמח היום את התעשייה העשירה והגדולה הזו, תעשייה המציפה את כולנו בחומרים ובתכשירים חדשים לבקרים.

אני מקווה כי בהמשך הדרך נוכל לקדם בכוחות משותפים פיתוח מוצרים ידידותיים יותר, גם לסביבה וגם לנו כמשתמשים.

באופן כללי ניתן לתאר את מוצרי הטיפוח למיניהם כעשויים משלשה מרכיבים עיקריים:

חומרי הבסיס, החומרים הפעילים וחומרי השימור. בני האדם בגילאים שונים עלולים להיות רגישים לכל אחד מהרכיבים בפני עצמו, לעיתים לתרכובת כולה או לשילוב בין תכשירים שונים.

מגוון החומרים הקוסמטיים חומרי הניקוי והדטרגנטים הולך ומתרחב עם השנים, איתם לצערי, מתרבים גם מקרי הרגישות והתגובה האלרגית. בין התכשירים ה"מובילים" בגרימת רגישויות ניתן למצוא: סוגי בשמים, שמפו לשער, צבעי שער, לק לציפורניים, המדללים ומסירי הלק, חומרי בניית ציפורניים מלאכותיות, קצף גילוח, חומרי חמצון שונים, חומרי איפור לעיניים.

בנוסף קיימות רגישויות רבות לחומרי ניקוי וכביסה רבים ובעיקר למרככי הכביסה. 

אז מה יש בהם בחומרים האלה?

כמעט אף אחד מאיתנו לא יכול לקרוא ולבטא את הכתוב למשל על גב בקבוק השמפו שלו.

הסיבה לכך משתנה ממוצר למוצר אך שלוש הסיבות העיקריות הן הכמות העצומה של הכימיקלים המצויה בכל תכשיר, הרצון של היצרן שלא נתעסק ברכיבים והסיבה השלישית היא בטכניקת הרישום והשימוש בשמות חליפיים על מנת להסתיר רעלנים שונים. בנוסף סובלים אנו כישראלים מכך שהתקנים הבינלאומיים, לגבי איסורי השימוש והגבלות על ריכוזי חומרים מסוימים, אינם אחידים. התקן האמריקני שונה מהתקן האירופי ושניהם גם יחד שונים מהתקן הישראלי. כך יתכן שבזמן שיש איסור שימוש בריכוז של חומר מסוים בארצות הברית עדין הוא מותר לשימוש בארץ.  

בין יתר החומרים המסוכנים אותם ניתן למצוא כמעט בכל מוצר יהיו:

א.     פורמלין ותוצרי פורמלין- אשר הינם רעלים בכל קנה מידה ואלרגנים ידועים.

ב.     ברונופיל- אשר ככל שמתארך זמן המדף של המוצר הופך לפורמלין.

ג.       טולואן- תוצר נפט רעיל ומסוכן המשמש להכנת בשמים, מדללי צבע, טיפקס.

ד.      ערבוב בין חומרים אשר מביא לתוצרים רעילים, כמו אמינים משניים הנפוצים בתעשיית הקוסמטיקה (כמו למשלMEA,TEA,DEA) ההופכים לרעלנים ולמסרטנים לאחר חיבורם לתוצרי חנקן.

     ה.  חומרי ריח קוסמטיים-כ- 14% מהמשתמשים מפתחים רגישות אלרגית לחומר.

ברצוני לציין כי קיימת סכנת רגישות  גם כאשר הרישום על גבי תכשיר מסוים אומר כי החומר הוא טבעי או היפואלרגני. ברוב החומרים ההיפואלרגיים ישנה הפחתה של חומרים מסוימים ובעיקר של חומרי ריח. אנשים רגישים מאד יפתחו תגובה אלרגית גם לחומרים אלה.   

ברוב המקרים תגובת רגישות לחומרי הניקוי ולמוצרים הקוסמטיים תתבטא בראש ובראשונה באזור המגע העורי. מגוון התופעות האלרגיות הבאות לביטוי עורי הוא רחב מאד. החל מאדמומיות ויובש מקומי באזור המגע, כאשר אזורי העור העדין והפגיע ביותר הוא עור הפנים ובעיקר אזור העפעפיים. במקרים רבים אנו רואים במעורבות של כפות הידיים והאצבעות. אלו הם איזורי המגע הראשון והעיקרי עם החומרים השונים אצל כל משתמש, אך במיוחד אצל כאלה שזה מקצועם. כדוגמא לאלה ניתן למנות ספרים ועובדי מספרות, קוסמטיקאיות, בונות ציפורניים, אנשי צוות רפואי ופרא-רפואי.

במקרים אחרים נראה גם מצבים המזכירים כוויות ברמות שונות, לעיתים שלפוחיות אך גם מצבי עור יבש, סדוק ומקומט ועד למצבים בהם העור קשה עבה ויבלתי. חלקן של התופעות העוריות למיניהן יופיע מיד עם המגע או בזמן הקרוב שלאחריו, אך מוכרים מצבים בהם גברים ונשים מגיבים גם בתגובה אלרגית מאוחרת לרגישויות לכימיקלים האלה. דבר זה מקשה במיוחד על זיהוי הגורם מאחר ורוב האנשים אינם מייחסים קשר בין חשיפה ישנה ותופעה אלרגית עכשווית. לעיתים אני נתקל במצבי תגובה אלגית חריפה הקיימת בגלל רגישות לחומרים אשר החשיפה אליהם הופסקה שבועות וחודשים קודם לבדיקה.

בנוסף למגוון התופעות העוריות, לעיתים קרובות אנו מוצאים  מקרים, בדרגות חומרה שונות, של תגובה אלרגית לחומרי ניקוי וקוסמטיקה המתבטאת גם במערכות גוף אחרות כמו למשל מערכת הנשימה, מערכת העיכול ואפילו תגובות אלרגיות הפוגעות בפעילויות המוח ומערכת העצבים המרכזית.

צורת הביטוי של הרגישות לחומרים כימיים אלה הינה תגובה אלרגית על כל רכיביה וגם כאן ישנן רמות סיכון שונות. ישנם המצבים הקלים של גרד, פריחה או דמעת החולפים תוך זמן קצר אך ישנם גם מצבי   -stressדחק  בהם בעקבות החשיפה לקבוצת חומרים אליה אדם רגיש מאד עלולה להתפתח גם למצב הלם- שוק אנאפילאקטי וללא טיפול דחוף אפילו למוות.

 ישנם אלה אשר יודעים למה הם רגישים ומהי תגובתם לרגישות. ברוב המקרים הם יעשו כל מאמץ כדי לא לבוא במגע עם החומר. אך קשה הדבר עד מאד בימים בהם אנו מסתובבים בין אנשים אשר משתמשים בחומרים אלה או בחומרים דומים מבחינה כימית.

לפעמים ההפרעה הקשה יכולה להיות ברמה האישית ואפילו האינטימית (חבר-חברה וכו'),

אך לא אחת אני שומעת ממטופלים כי אין הם יכולים להיכנס למקום סגור עם קהל רב, כמו אולם קונצרטים למשל, מאחר ומייד מתחילים לפתח תופעות קשות של דמעת, שיעול

ואפילו תחושת חנק בגלל כמות הבשמים שבחלל האולם. כך שבעצם מעבר ובנוסף לבעיה האישית פיסית של האדם הרגיש הוא מפתח גם בעיה חברתית.

תוך שימוש ברפואה הקונוונציונאלית ניתן היום לאתר חלק מהחומרים והכימיקלים הגורמים לתגובה האלרגית אצל אדם מסוים. לאחר סדרת בדיקות אבחון כאלה ניתן יהיה לתת לאותו אדם רשימה ארוכה ומרשימה של חומרים מהם עליו להימנע לצמיתות.

הבעיה הקשה היא שכמעט ולא ניתן לבצע מהלך כזה של מניעה מאחר והחומרים מקיפים אותנו ואת יקירינו כולם. גם כאשר ניתן להימנע מאכילת רשימת המזונות אליהם נמצא האדם רגיש, כרוך הדבר בפגיעה באיכות חייו.

תוך שימוש בשיטת NAET, (Nambudripad Allergy Elimination Techniques )

ניתן לאבחן, בקלות ללא כאב או סכנה, מהם גורמי הרגישות. השיטה משתמשת בבדיקת

שינוי בהתנגדות שריר (MRT) תוך כדי חשיפת הגוף לחומר החשוד על ידי אחיזתו ביד.

כאשר במהלך הטיפול משתמשים בטכניקות מהרפואה האוריינטלית, כמו אקופרסורה.

במהלך הטיפול מבצעים לחיצות על נקודות לחיצה שהן נקודות דיקור משני צידי עמוד השדרה. זאת במטרה לפזר הפרעות וחסימות בזרימת האנרגיה לאורך המרידיאנים.

המשך הטיפול כרוך בהימנעות מחומר הטיפול למשך כ-25 שעות בדרך כלל.

הטיפול כולל סידרת טיפולים המבוצעים על פי מצב המטופל ובהתאם לרגישויות שלו.

לאחר מספר טיפולים רוב המטופלים חשים בשיפור ניכר בהרגשתם הכללית,

התחזקות ביכולתם להתמודד עם מזהמים ומגרים סביבתיים יחד עם הקלה והטבה בתלונות וברגישויות בגללן הגיעו לטיפול.