האם חל על ידועים בציבור עקרון התא המשפחתי לעניין פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה ? 

לעניין הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים קבע המחוקק בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, עיקרון ייחודי הידוע בשם עיקרון "התא המשפחתי".
בהוראה זו נקבע כי לעניין פרק חמישי 1 לחוק ("פטור לדירת מגורים מזכה") יראו "מוכר ובן-זוגו, למעט בן-זוג הגר דרך קבע בנפרד וילדים שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים נשואים-כמוכר אחד".
בהתאם לכך, אם לכ"א מבני הזוג יש דירת מגורים הרשומה על שמו בלבד רואה החוק אותם כאילו מדובר באדם אחד שבבעלותו שתי דירות ולכן אם אחד מבני הזוג מכר את דירתו יאלץ בן זוגו להמתין במשך ארבע שנים עד שיוכל למכור בפטור את הדירה הרשומה על שמו בהתאם להוראת הפטור הקבועה בסעיף 49 ב (1) לחוק.

נשאלת השאלה האם לעניין זה נחשבים גם ידועים בציבור כ"בני זוג" ?
לדעתי, התשובה לשאלה זו צריכה להיות חיובית ואפרט:
חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה).
למרות זאת, לפני כארבע שנים פסק בית המשפט העליון כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור. (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון).
השוואת מעמדם של ידועים בציבור לבני זוג נשואים נעשתה בפסק דין לבנון הנ"ל לצורך מתן פטורים והקלות ממס.
לדעתי, לא קיימת כל הצדקה לפרש את פסק דין עליזה לבנון כמעניק לידועים בציבור רק את אותן זכויות המוקנות לני זוג נשואים מבלי להחיל עליהם את החובות והמגבלות המוטלות על בני זוג.
לעניין זה ראוי לציין את דבריה של כבוד השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן (שהיתה בדעת מיעוט) בפסק דין עליזה לבנון:
"בני זוג נשואים נהנים לא רק מהקלות במס, אלא הם כפופים להוראות מס אחרות המחמירות איתם (לדוגמא, כאשר בן זוג נשוי מוכר דירה, נלקחים בחשבון לצורך חיובו במס, גם דירותיו של בן זוגו והפטורים אותם ניצל). החלת הטבות מסוימות על ידועים בציבור ללא חיובם בכל החיובים החלים על בני זוג נשואים, תהיה בעלת השפעה רוחב לא חיובית."

לדעתי, אין כל מניעה לפרש את המונח "בן-זוג" בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ככולל גם את הידועים בציבור כבני זוג.
פרשנות כזאת תהא הגיונית וצודקת.
כל עוד לא קיים בישראל מרשם של זוגיות אלטרנטיבית (כגון בהצעות המועלות חדשות לבקרים לגבי "ברית זוגיות" וכדומה), יהיה לא קל לרשויות המס לאכוף הוראה כזו.
יחד עם זאת, באם תוצא הוראה המחייבת מוכרי דירות לציין בטופס המש"ח ובבקשה לפטור ממס שבח, גם את הידוע או הידועה בציבור שלהם, סביר להניח שהרוב הנורמטיבי של הציבור יבחר להגיש הצהרת אמת ולא להסתכן בהגשת תצהיר שיקרי לרשויות המס.