בטיחות בדרכים - בין תיירות לתאונות דרכים בישראל, ירדן ומצרים - תקנות תעבורה, תשתיות ורכבי תיירות בסטנדרטים שונים 

בטיחות בדרכים בישראל ובמדינות שכנות

לאחרונה עלו לכותרות מקרים מצערים בהם איבדו את חייהם תיירים בתאונות דרכים במצרים, בירדן ובארץ. למשל: תאונת אוטובוס הגמלאים בירדן בנובמבר 2010 בה נהרג ישראלי ונפצעו נוספים, תאונה בה נהרגו 3 נזירות איטלקיות בכביש הבקעה בדרכן למיסת חג המולד בבית לחם בערב חג המולד האחרון והתאונה במצרים ב 26 לצדמבר 2010 בה נהרגו 8 אמריקאים

חוקי התעבורה מחמירים במיוחד וסטנדרטים של רכבי התיירות והיסעים גבוהים במיוחד כחלק מתקינה מערבית מבדילות את ישראל משכנותיה מצרים וירדן. במצרים לא אחת נתקלתי בנהג אוטובוס המדבר בטלפון סלולרי בזמן נהיגה במהירות מסחררת, בירדן ע"פ רוב אין הקפדה על חגירת חגורות בטיחות ברכבים אם כי הן קיימות...

במצרים ע"פ מחקר משנת 2009 נהרגים כ-42 איש בשנה על כל 10,000 תושבים, בירדן ע"פ אותו מחקר נהרגים בתאונות דרכים 34 איש מכל 10,000 איש בשנה מתאונות דרכים בעוד בישראל נהרגים 5 איש בשנה על כל 10,000 תושבים.

הנתונים המדהימים שצוינו מובנים ביותר לאלו המגיעים למצרים ולירדן ונתקלים בנהיגה אלימה, פזיזה ומהירה מבלי להתחשב בתנאי הכביש או הרחוב... מעבר לכך, רמת תחזוקת הכבישים (כלומר התשתית) במצרים ובירדן רחוקים מהרמה בישראל, הכבישים אינם סלולים כהלכה, עקומות חדות לא תמיד משולטות, סימון נתיבי הנסיעה דהוי, חסרות גדרות בטחון העשויות למנוע הידרדרות למדרונות תלולים וכיו"ב.

גם מבחינת תקנות רכבי התיירות קיימת אנדרלמוסיה כלשהיא במדינות השכנות. בארץ מורה דרך במסגרת טיול פרטי אינו יכול לנהוג ברכבו הפרטי או ברכב שכור, חובה עליו לשכור רכב אשכול (לרוב לתיירות עסקית)  שהינו רכב בעל תקינה מחמירה הנבדק אחת לחודש ע"י קצין בטיחות בתעבורה, רכב אשכול אף מצויד בערכת עזרה ראשונה, אלונקה וחייב בדרישות סף ע"מ להירשם ככזה. מורה דרך המבקש לעבוד כמורה דרך בטיול פרטי על רכבי אשכול מחויב ברישיון נהיגה של רכב ציבורי כשחלק מהליך קבלת הרישיון המדובר כולל השתלמות בעזרה ראשונה כך שגם במקרה תאונה יוכל מורה הדרך להגיש עזרה ראשונה לתייר. בירדן לשם השוואה רכבים שכורים הם אלו שבהם נעשה שימוש לטיולים פרטיים.

כמפעיל מוביל לטיולי תיירות נכנסת במדינת ישראל, ירדן ומצרים המודע היטב לסכנה הטמונה בכבישים אני מודע היטב לאחריות ועל כן בוחר בקפידה רבה את הספקים האמינים ביותר בכל הקשור בהיסעים ביעדים אותם אני מפעיל. כמובן שלא ניתן להבטיח אפס תאונות, אך יחד עם זאת בחירת ספקים אמינים המקפידים על שעות שינה של נהגיהם, המחזירים צי אוטובוסים, מיניבוסים ורכבי תיירות חדישים והמקפידים על הדרכה סדירה של הנהגים, יש בה בבחירה זו מכדי לצמצם את הסיכון של מעורבות בתאונות דרכים.

תחום התחבורה – ההיסעים וההעברות רווי לצערנו גם בארץ בחאפרים – נהגים בלתי מורשים, בפורעי חוק ובמיוחד בנהגים שאינם מקפידים על שעות מנוחה ונהיגה ובכך מסכנים את התיירים אותם הם מסיעים ויותר מכך את הסביבה כולה. גם קבוצת צליינים דלת תקציב ראוי שתקבל נהג מיומן, מתודרך, לא עייף ורכב תקין ע"מ שישובו לארצם בשלום בתום הטיול באזורינו

 כללי ברזל בבחירת חברת היסעים בארץ הינם:

1. מחיר זול מדי - חשוד ושווה בדיקה

2. האם החברה הינה חברת היסעים או סיור מורשית?

3. האם הרכב נבדק מדי חודש ע"י קצין בטיחות בתעבורה?

4. האם החברה והרכבים מבוטחים ?

5. איזה מודל הרכב? לרוב רכבים ישנים אינן מתוחזקים כראוי ומהווים סימן כי כדאי לבחור בחברה אחרת.

6. מי הם לקוחות החברה?

7. האם הנהגים מתודרכים באופן רציף? האם הנהגים מקפידים על תקנות שעות נהיגה ומנוחה?