מכס או היטל בטחה? קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מכס או היטל בטחה? קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה 

מאת    [ 03/07/2007 ]
מילים במאמר: 771   [ נצפה 2566 פעמים ]

 
 

המצב הכלכלי הקשה השורר ברחבי המשק, לרבות במגזר התעשייתי, העלה את שאלת ההגנה על תוצרת הארץ ("כחול לבן") למקום גבוה בסדר העדיפויות הכלכלי. נטען לא אחת כי הטלת מכסים והיטלים על היבוא המתחרה תסייע לתעשייה המקומית לשרוד ולעבור את המשבר הכלכלי. באופן זה, מכסים והיטלים שונים על היבוא מוזכרים ומדווחים בעיתונות הכלכלית באופן גובר והולך, תוך שכולנו נחשפים למושגים הנראים כלקוחים מז`רגון משפטי סתום ונעלם - "היטל בטחה", "מכסי מגן", "היטלי סחר", ועוד. במאמר הבא ננסה לעשות קצת סדר בעולם המושגים הנ"ל.
 
מכס - אמצעי ותיק ומוכר
 
האמצעי הוותיק והמקובל להענקת הגנה לתוצרת הארץ מפני יבוא מתחרה הינו המכס (customs duty). המכס הינו מס עקיף המוטל באופן בלעדי על טובין מיובאים, והוא נקבע בדרך כלל כאחוז מסוים מערכם של הטובין. המכס הינו מכשיר ותיק שהונהג במדינת ישראל מעת הקמתה, הטלתו מתבצעת באחריות שר האוצר, החותם על צווי תעריף מכס מעת לעת. גם כיום מוטל מכס על שורה ארוכה של מוצרים, תעשייתיים וחקלאיים כאחד.
 
למה השימוש בהטלת מכסים הולך ופוחת?
 
מעמדו של המכס כמכשיר הגנה על הייצור המקומי, הולך ונשחק במהלך השנים האחרונות. שלושה טעמים עיקריים חוברים לשחיקת מעמדו של המכס:
 
ראשית, כבר באמצע שנות השישים הצטרפה מדינת ישראל להסכם GATT (General Agreement on Tariffs and Trade). בין שאר תנאי ההסכם, התחייבה מדינת ישראל לכבול את המכסים החלים בשיטחה ולהפחיתם באופן הדרגתי על פני השנים. התחייבות זאת עודכנה ושודרגה עם הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון הסחר העולמי (WTO - World Trade Organization) בשנת 1995.
 
שנית, מתחילת שנות התשעים מנהיג משרד האוצר את תוכנית החשיפה ליבוא. על פי תוכנית זאת, מופחתים בהדרגה המכסים המוטלים מל מוצרים מיובאים, וזאת בקצב מהיר יותר מזה שהתחייבה לו מדינת ישראל בהסכם GATT. שיעור המכס המירבי החל כיום על מוצרים תעשייתיים עומד על 12%.
 
שלישית, בשנים האחרונות ישראל מצטרפת באופן גובר והולך להסכמי אזור סחר חופשי (הסכמי אס"ח) עם מדינות זרות. בין הסכמי האס"ח הבולטים נציין את ההסכם עם ארה"ב, הקהילייה האירופית, קנדה, מקסיקו, מדינות אפט"א, תורכיה, ירדן, פולין ועוד. אחד היסודות המרכזיים בהסכם אס"ח הינו הענקת פטור ממכסים למוצרים שמקורם במדינות המתקשרות להסכם. חלק ניכר מהיבוא של מדינת ישראל נעשה ממדינות שעימן יש לישראל הסכם אס"ח, ונמצא כי יבוא זה פטור עקרונית ממכס (בכפוף להוראות ההסכמים).
 
ירידת קרנו של המכס אינה דבר מפתיע. להיפך, הפחתת מכסים היתה אחת ממטרותיו המוצהרות של הסכם GATT שנעשה כבר בשנת 1947 (כאמור, ישראל הצטרפה אליו באמצע שנות השישים). עם זאת, המדינות החברות בהסכם חששו מאובדן טוטאלי של היכולת להגן על תוצרתם המקומית מפני יבוא מתחרה. "מה יקרה" - כך הן שאלו - "אם נפחית את המכסים אצלנו עד לביטולם המוחלט, ולאחר מכן יוזרמו לשטחנו כמויות עצומות של טובין מיובאים במחירים זולים? כיצד נוכל לספק הגנה על התעשייה המקומית? כיצד נמנע פיטורים מסיביים של עובדים?"
 
היטל בטחה - הכוכב החדש
 
לצורך כך הומצא מכשיר נוסף המהווה מעין "שסתום בטחון". ע"פ הסכמי הסחר, ניתן יהיה לנקוט לזמן מוגבל באמצעים כנגד היבוא - ע"י הטלת היטל או באופן אחר - כאשר יבוא מתחרה בכמויות מוגברות גורם (או מאיים לגרום) לנזק חמור לתעשייה המקומית של מוצר דומה או מתחרה-ישירות. המדינות רשאיות לעשות כן גם כאשר הן מנועות מלהטיל מכס. מכשיר זה קרוי בהסכמי הסחר Safeguard Measures, ובעברית: אמצעי ביטחה. מקורם של אמצעי הביטחה הינו בהסכם GATT, והם שוכללו ופותחו במסגרת ארגון הסחר העולמי (Agreement on Safeguards). גם הסכמי אס"ח מתירים את הפעלתם.
 
בשנת 1991 נחקק בישראל חוק היטלי סחר אשר מסדיר את הטלתו של היטל בטחה (סעיף 2(א)(3) לחוק). החוק קובע כי שר התמ"ס רשאי להטיל היטל בטחה, בין היתר לצורך "מתן הגנה על ייצור מקומי מפני נזק ממשי שנגרם או עלול להיגרם על ידי יבוא מתחרה, בהתחשב בתועלת למשק הנובעת מהיבוא". היטל זה גם הוא מס עקיף המוטל על הטובין המיובאים, והוא נקבע כאחוז מסויים מערך הטובין המיובאים או בשיעור קצוב.
 
מה נשתנה היטל הבטחה מהמכס?
 
על פי פסיקת בתי המשפט, היטל ביטחה יוטל במקרים ספציפיים ומוגדרים ולא באופן רחב, בשונה ממכס;
ההיטל יוטל כאשר מדובר ביבוא בכמויות מוגברות הגורם לנזק ממשי (נזק חמור) לתעשייה המקומית;
יש לבדוק את טובת המשק בכללותו (לרבות אינטרס הצרכנים הסופיים והיבואנים);
ההיטל יוטל לזמן מוגבל (שנתיים), אך אין הגבלה על גובהו, ולצורך הטלת ההיטל נדרשות הרשויות לערוך  בדיקה עובדתית.
 
ולא פחות חשוב - הגורם המוסמך לבחון את הצורך בהטלת היטל ביטחה ולהטילו הינו שר התמ"ס, וזאת בשונה ממכס (שר האוצר), וברור כי אין חובה ששני האישים יראו עין בעין את סוגיית חשיפת המשק ליבוא מתחרה ווהגנה על תוצרת הארץ.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין.

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב