העובדות
חברת אמקור נהגה לשווק את המקררים מתוצרתה באמצעות חברת אמפא, אשר הייתה משווקת אותם לסיטונאים, קמעונאים וצרכנים סופיים.
רשויות מס קניה הוציאו שומת מס קניה לאמקור מהנימוקים הבאים:
1. לטענת רשויות מס קניה, הדיווח שנהגה אמקור להעביר בנוגע למחיר הסיטוני (שהינו הבסיס לחישוב מס קניה), אשר התבסס על המחיר בו מכרה אמפא, בפועל, את המקררים לכלל לקוחותיה, לא תאם את הוראות חוק מס קניה, שכן הוא אינו בגדר המחיר הסיטונאי.
2. כמו כן טענו רשויות מס קניה כי אין להכיר בהנחות הכמות שביצעה אמפא לרוכשי המקררים, שכן אלו ניתנו לאחר מועד מסירת המקררים לרוכשים.
אמקור חלקה על עמדת רשויות מס קניה, ואף טענה, לחילופין, שהינה זכאית לפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, שכן אמקור לא מסרה ידיעה לא נכונה, לא היה עליה לדעת על החסר - מן הטעם שאמקור קיימה קשר הדוק עם רשויות מס קניה, ואלו לא מצאו לנכון להעיר לה על טעותה, ואמפא לא גילגלה את המס על הקונים.
פסק הדין
1. בכל הנוגע לקביעת המחיר הסיטוני, קיבל בית המשפט את עמדת רשויות מס קניה, וקבע כי בנסיבות הענין היה לבסס את המחיר הסיטוני על פי המחיר הקבוע לקמעונאי או המחיר השכיח לקמעונאי, על פי הנוסחה הקבועה בתקנות מס קניה, ולא היה מקום להתבסס אל מחירי המכירה של אמפא, שכן הללו, בחלקם, לא כללו רווח סיטונאי.
2. אשר להנחות הכמות, קיבל בית המשפט את עמדת אמקור, וקבע כי יש להביא בחשבון הנחות שניתנו לקמעונאי, בעקבות מכירת כמויות. בית המשפט אף הוסיף כי אין מדובר בהנחה רטרואקטיבית, שכן מדובר בהנחה שניתנת בפועל במועד הפדיון ואשר הזכאות לה גובשה בעבר.
3. בכל הנוגע לחוק מסים עקיפים, בית המשפט קיבל את עמדת אמקור וקבע, בין היתר, כי על אמקור לא היה לדעת על קיומו של החסר, שכן רשויות מס קניה ערכו ביקורות אצל אמקור במהלך השנים, אישר את דו"חותיה, ולא העירו לה על הטעויות. "במצב דברים זה", קבע בית המשפט, "איני רואה לזקוף את הטעות לחובתה (=של אמקור), והתנהלותה נראית לי סבירה בנסיבות הענין".
פרשנות
1. לפסק הדין השלכות רבות בנוגע לחוק מס קניה, ואף לפקודת המכס, בענין ערך טובין לצרכי מכס.
נציין בענין זה את סעיף 132(ה) לפקודת המכס הקובע כי "הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס לא יובאו בחשבון לענין קביעת ערך העיסקה של אותם טובין". בית המשפט קבע כי "כוונת הדברים היא להנחה הניתנת בדיעבד, בשונה מהנחה בפועל במועד הפדיון שזכאות לה גובשה בעבר".
2. חשובה לא פחות היא התייחסותו של בית המשפט לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים. הגם שבית המשפט קבע ביחס לאמקור כי "שוכנעתי ששיטת הדיווח שבו נקטה המערערת (=אמקור) סותרת את הוראות החוק ותכליתו", ועל אף שאמקור לא פנתה לרשויות מס קניה על מנת למצוא פתרון מוסכם לבעייתיות הכרוכה בסיווג לקוחותיה של אמפא, הרי שבית המשפט מוכן היה לקבוע כי אמקור לא ידעה ולא היה עליה לדעת כי שיטתה מוטעית, מן הטעם שאמקור קיימה קשר הדוק עם רשויות מס קניה, ובמצב דברים זה "איני רואה לזקוף את הטעות לחובתה (=של אמקור), והתנהלותה נראית לי סבירה בנסיבות הענין".
במלים אחרות, בית המשפט נתן משקל חשוב מאד להסתמכות הנישום על התנהגותה של רשות המס.
זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את תום לבה של אמקור בעריכת הדיווח למס, בכך שלא ניסתה לאחוז את המקל בשני קצותיו, כאשר שילמה סכום מס גבוה על המכירות של אמפא לצרכנים (על בסיס מחיר לצרכן), ולא ביקשה לנכות את עודפי המס, וגם פעולה זאת ביססה את קביעת בית המשפט כי אמקור פעלה בתום לב באופן הדיווח שלה.
ע"ש 1083/99 אמקור מקררים בע"מ נ` מנהל המכס ומע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק דין מיום 6.3.2005
