(חלק ד')
לא רק שדורשים מכם חוב של מסי יבוא, אלא שמאיימים עליכם שיעקלו לכם את חשבון הבנק, שיפעילו נגדכם את פקודת המסים גביה, ושימנעו מכם לשחרר משלוחים! מה עושים? כיצד מתמודדים?
חלק רביעי בסידרת המאמרים של עו"ד גיל נדל
דרישת חוב רטרואקטיבי הנוחתת על ראשו של היבואן מהווה כשלעצמה מהלומה קשה. סכום החוב עלול לא רק לחסל את כל הרווח מעיסקאות העבר, אלא לגרום להפסדים כבדים. ואם זה לא מספיק - ליבואן לא ניתנת שהות להתמודד עם המהלומה. שלם את החוב תוך 35 יום - אומרת הרשות, ואם לא - נתחיל בהליכי גביה וגם נעכב מטענים שיגיעו בעתיד ולא נאפשר את שחרורם מהמכס. מה ניתן לעשות עם המכות האלה?
הליכי גביה והליכי אכיפה
כדי להתמודד עם "מכה", צריך קודם כל להבין במה מדובר.
הכלל בנוגע לחוב של מסי יבוא הוא שהיבואן נדרש לשלם את החוב גם אם הוא משיג עליו, וזאת בניגוד למס קניה בייצור מקומי שבו הליכי השגה וערעור מקפיאים את תשלום שומת המס. במלים פשוטות, היבואן צריך לשלם את המס ובמקביל הוא רשאי לערער על החיוב בפני רשויות המס או בפני בית המשפט.
אם היבואן אינו משלם את חוב המס, רשאית הרשות לנקוט בהליכי גביה על פי פקודת המסים (גביה). רשות המכס אינה נדרשת לפנות לבית המשפט לקבלת פסק דין ו/או להוצאה לפועל כדי לגבות את החוב, אלא יכולה להפעיל מנגנון גביה עצמאי משלה.
מה הרשות יכולה לעשות? המון. לעקל רכבים ומיטלטלין של החייב, בין אם הם נמצאים בידי החייב ובין אם נמצאים בידי צד שלישי, ולאחר מכן, אם החייב לא שילם את חובו, למכור את המעוקלים. הרשות יכולה לעקל חשבונות בנקים. הרשות רשאית לרשום שיעבוד על מקרקעי החייב. בתנאים מסוימים רשאית הרשות להתפרץ לחצר החייב ולבצע את העיקולים.
בקיצור, דבר חקיקה דרקוני, נורא ואיום. ואין להתפלא על כך, שכן מדובר בפקודה מימי המנדט הבריטי, שניתנה לנתינים ולא לאזרחים. עם זאת, לאור חקיקת חוקי היסוד יש לפרש את הפקודה בצורה זהירה, והרשות נדרשת למלא באופן דקדקני את ההוראות הפרוצדורליות (משלוח הודעות וכו`). כשלון הרשות בעמידה בדרישות אלו עלול להכשיל את פעולות הגביה.
עד כאן - הליכי גביה. "הליכי אכיפה" הינם הליכים לפי סעיף 4 לחוק מסים עקיפים המאפשר לרשות המכס, במקרה שהחייב אינו משלם את חובו, לעכב שחרורי משלוחים של החייב. מכת מוות המונחתת על היבואן.
מה אפשר לעשות?
הידברות עם רשות המכס
בדרך כלל, נקיטת הליכי אכיפה וגביה משולבים זה בזה. כפי שהעיר בצדק מר רפאל, בתגובתו לחלק הראשון בסדרה, הרשות לא תמיד מממשת את הודעתה לנקוט בהליכי האכיפה והגביה מיד בתום 35 הימים הנקובים בהודעת החיוב, וליבואן ניתנת שהות מסויימת שבמסגרתה אין הוא משלם את החוב.
גורם המפתח בענין זה הוא הידברות עם רשות המכס. כבר בתוך תקופת 35 הימים רצוי מאוד שהיבואן יפנה באמצעות באי כוחו - סוכן המכס/עורך דין - אל רשות המכס ויפרוס את טיעוניו כנגד דרישת החוב. לעיתים מדובר בנימוקים מהותיים - מדוע, למשל, עמדת רשות המכס בעניין הסיווג אינה נכונה, או מדוע הטובין כן עומדים בכללי המקור. לעיתים מדובר בנימוקים מקדמיים - לא תמיד ברור מהודעת החיוב מדוע היא הוצאה, ואז זכותו המליאה של היבואן לקבל נימוקים ברורים בעניין.
הפרקטיקה מלמדת כי הידברות עם רשות המכס, לגופו של ענין (אך לא סתם "מריחת" זמן), עוצרת את הליכי האכיפה והגביה, לתקופה של מספר חודשים.
העמדת בטוחות לטובת רשות המכס
מעבר לכך, רשות המכס מסכימה בדרך כלל לקבל ערבות בנקאית כבטוחה לתשלום חוב המס, ובמקרה כזה היבואן אינו נדרש לשלם את המס עד לקבלת הכרעה בענין, ע"י גורמי המכס השונים (בית המכס, הנהלת המכס) או ע"י בית המשפט. עם זאת, לא תמיד הדבר מעשי.
במקרים מסויימים, רשות המכס נאותה לקבל בטוחות אחרות לתשלום החוב (שעבוד טובין בבונדד ועוד).
פניה לבית המשפט
לעיתים היבואן אינו יכול לשלם את החוב, ואף אין באפשרותו להעמיד ערבות בנקאית לטובת רשות המכס. הפרקטיקה מלמדת כי בתי המשפט, בהליך של בקשה לצו מניעה כנגד רשות המכס, עשויים להטות אוזן למצוקת היבואן ולאסור על נקיטה בהליכי אכיפה וגביה בכפוף לכך שהיבואן ימציא בטוחה כלשהי לטובת רשות המכס (ערבות אישית וכו`). לעיתים מגיעים להסדר כזה עם רשות המכס במסגרת הסדר פשרה בין כותלי בית המשפט.
קיימות דרכים נוספות אשר נרחיב עליהן בפעם אחרת.
תהיות והרהורים
אין אנו מסוגלים לסיים פרק זה מבלי לתהות על לשונה הקשה והתקיפה של הרשות בהוצאת הודעת החיוב (ראו בחלק הראשון של הסידרה). אם הרשות, כפי שהפרקטיקה מלמדת, נכונה להידברות ולמגעים, מוע היא מזדרזת לשלוף, ועוד בלשון תקיפה ומאיימת, את נשק יום הדין? ממדינה שזכות הקנין וחופש העיסוק זוכים בה למעמד חוקתי, היה ראוי לצפות שתתייחס לבניה ול"חייביה" כאל אזרחים בעלי זכויות יסוד, ולא כאל נתיני הנציב העליון של ממשלת הוד מלכותה.
גורלם הטוב של היצרנים המקומיים
ולסיום, נתעודד בגורלם הטוב של היצרנים המקומיים. כידוע מס קניה מוטל הן על היבוא והן על היצור המקומי. ואולם, יצרנים מקומיים אשר הוצאה להם שומת מס קניה אינם חייבים לשלמה על עוד הליכי ההשגה והערעור נמשכים. עוד יש עדיפות לתוצרת הארץ....
הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום המסים העקיפים, דיני יבוא ויצוא, וסחר בינלאומי. האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין.
