מהו הסנה? מדוע דווקא בו התגלה המלאך ומה הקשר לשיח הפטל 

וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל:  

בפסוק מופיעה המילה סנה שלוש פעמים. וזאת בכדי להראות שהיו כאן שלוש פעולות שונות, המלאך נראה, הסנה בער והסנה לא נשרף. על פי המדרש, המלאך נראה בלב  או במרכז האש והשכינה הייתה מעל המלאך, ומדוע היו צריכים להסביר שהמלאך היה בלב השיח. משה לא רצה להתבטל ממלאכתו ומסופר שראה את צאן יתרו וכל אותן השנים לא הסיר עיניו מהצאן ולא נתן לדבר להסיח את דעתו. לכן היה הקב"ה חייב לעשות דבר שגם משה לא היה יכול להתעלם ממנו. בילקוט שמעוני נכתב, כי המלאך נראה בלבת האש כי אם היה מופיע רק המלאך היה משה מתיירא להתקרב. כאשר המלאך הופיע באש, משה בא לבדוק מהי האש שהופיעה בשיח שלא נשרף ורק אז ראה את המלאך והקב"ה דיבר אליו. המפרשים מנסים למצוא מהו הסנה, רס"ג בפירושו שהובא על ידי אבן עזרא, מזהה את הסנה כקוץ גם אבן עזרא זיהה את הסנה כקוץ ומביא כי בערבית סנה הוא שם כולל לשיחים קוצניים. הכלי יקר מפרש שסנה הוא עץ שפל ונמוך שעל פי דעת זקנים, לא ניתן לעשות ממנו פסלים לעבודה זרה. הבחירה להתגלות דווקא בסנה, היא שהסנה מזכיר את עם ישראל, שהוא עם שפל רוח ולמרות שאש הצרות של מצרים אופפת אותו עם ישראל לא נשבר ומחזיק מעמד. לעומת זאת, יש המפרשים כי הסנה הוא דווקא מצרים, שהם כקוץ המכאיב  המשעבדים  את עם ישראל שבא למצרים מרצונו ורק לאחר מכן שיעבדו אותו שלא מרצונו. וזאת כמטאפורה לסנה שקוציו כפופים כלפי מטה ולהכניס את היד לתוכו ניתן בקלות, אך כשרוצים להוציא הקוצים תופסים ומכאיבים ליד. עוד מובא כי הסיבה שהסנה לא נשרף באה ללמד על העתיד. למרות שהמצרים יקבלו מכות הם יחזיקו מעמד כמו הסנה ולא ישחררו את ישראל. עקב הקשיית הלב מצידם יגרום להם לקבל מכות נוספות ומכאיבות עוד יותר למען הראות לעולם את גדלו וכוחו של  הקב"ה. 

אם כן, הוסכם על מפרשים רבים כי הסנה הוא  שיח קוצני, אך מהו אותו שיח? בשמות רבה כתוב כי בסנה  יש גם פירות וגם קוצים וכך הוא גם עם ישראל שיש בו גם צדיקים וגם רשעים. יהודה פליקס חוקר התנ"ך מזהה את הסנה עם שיח הפטל הקדוש הנקרא גם "אלסנא". שיח פטל זה מכונה כך בשל זיהוי עם הסנה. שיח זה היכול להתנשא לגובה של 5-2 מטר מכוסה קוצים קטנים חדים וכפופים. הפטל פורח בין החודשים ניסן עד תשרי ופרחיו הם בצבע אדום או ורוד, ובסביבות הקיץ הופכים הפרחים לפירות ירוקים שהופכים לפירות אדומים ולאחר מכן לשחורים. פירות אלו בעלי טעם חמוץ מתוק. תפוצתו של הפטל הקדוש באזור המזרח התיכון בעיקר ליד גדות נחלים ומעיינות אך ניתן למצוא שיחי פטל גם במקומות שבעבר היו בהם מקורות מים שהתייבשו. מנזר סנטה קטרינה שבסיני מכונה מנזר הסנה הבוער ומגדלים שם פטל קדוש עד היום. לפטל יש מינים רבים כמו פטל אדום או שחור. כיום  ניתן לרכוש במשתלות שיחי פטל לגידול עצמי מינים עם קוצים ומינים ללא קוצים. פטל שחור ניתן לגדל בכל רחבי הארץ אך יש מינים של פטל הדורשים גידול באקלים הנמצא בגובה רב כפי שדורשים רוב שיחי פירות היער כמו אוכמניות. יש מקומות בישראל  שניתן לקטוף בהם פטל באופן מסודר.

את הפטל ניתן לאכול כפי שהוא ונהגו בעבר להכין ממנו יין ותרופות טבעיות שונות להתמודדות עם מגוון של בעיות רפואיות. בגמרא במסכת עבודה זרה כ"ח ע"א נכתב שעשו תרופה בשם "גירידא דאסנא" המיועדת לטיפול בפצעים פתוחים. גם היום נוהגים להכין תה מעלי שיח הפטל ויש הממליצים לנשים בהריון לצרוך אותו לעזרה לתהליך הלידה בטענה שהוא מחזק את שרירי הרחם ועוזר להתמודד עם צירי הלידה. עם פרי הפטל ניתן לעשות ריבות, מיצים, רטבים לקישוט מנות אחרונות, להוסיף אותו למרקי פירות יער, לעשות ממנו מוס פירות ולהשתמש בו כקישוט לעוגות פאי פירות.

 מרק פרות יער ופטל

(אם אין טרי ניתן גם לקנות קפוא ולהפשיר)

חומרים:

1 ק"ג פירות יער כמו אוכמניות,פטל

300 סמ"ק מים

300 גרם סוכר

כפית תמצית וניל אמיתי

1 מקל קינמון

כפית מיץ לימון

כוס קרח כתוש

5 כפות ברנדי

אופן הכנה: 

מרתיחים את המים והסוכר עד שנוצר סירופ, מעבירים את הסיר ללהבה בינונית ומוסיפים תמצית וניל, מקל קינמון, מיץ לימון ומערבבים. מוסיפים את פירות היער, מבשלים ביחד 10 דקות ומכבים ומקררים במקרר. מוצאים את מקל הקינמון, מכניסים את התערובת לבלנדר, מוסיפים, קרח כתוש וברנדי, טוחנים ומעבירים לכוסות הגשה.