השתלת הדם הטבורי המוקדמת ביותר בוצעה עם כול הדם כטבורי. לפי כך , אין צורך בהפרדת תאי הגזע מהדם הטבורי במקרים מצלי חיים. מעולם לא בוצע מחקר השוואתי הבוחן השתלת דם טבורי מלא בחולים לעומד דם טבורי מעובד.
במשך השמים, תעשיית שימור הדם הטבורי הפכה לנוהל את הפרדת הדם הטבורי למרכיביו על מנת לפחות להקטין את נפחו של הדם כך שיחידת האחסון הסופית תהיה קטנה יותר, כך שיידרש פחות חנקן קריוגני או חומרי שימור ומאפשרת שימור של יותר יחידות שימור במיכל הקפאה.
שלושת המרכיבים העיקריים של דם טבורי , כמו בכל איסוף דם, ניתנים להפרדה על פי משקלם : השכבה הכבדה ביותר הם תאי הדם האדומים והקלה ביותר היא הפלסמה ( נוזל שקוף לבנבן) , השכבה האמצעית היא שכבה ורדרדה הנקראת גם "שכבה בוהקת" והיא מכילה בתוכה את תאי הדם הלבנים וכוללת תאי גזע.
כיום ( דצמבר 2009) רוב הבנקים לשימור דם טבורי ששומרים את השכבה האמצעית ללא כל קשר לשיטה בה הם משתמשים להפרדת תאי הדם. ישנם מספר בנקי שימור דם באירופה ששומרים את כל הדם.החריג הגדול ביותר היא סטמסייט , בנק שימור אמריקאי שמאפשר שימור ציבורי ופרטי במספר מדינות. סטמסייט שומר הן את השכבה האמצעית והן את תאי הדם האדומים בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת שאת תאי הדם האדומים יש להסיר לפני ההשתלה. סטמסייט פרסמה מחקר המתאר את פרוטוקול ההשלות שלהם בחולים .
מהי החיוניות ארוכת הטווח של דם טבורי קפוא ?
( למען האמת כל המחקרים על חיוניות דם טבורי בוצעו של תאי דם לבנים מונונוקלארים ולא על כל הדם. (
תשובה- עד כה הפשרה של דגימת תאי דם טבורי שהוקפאו הראתה כי לאחר הקפאה של 15 שנה התאים שומרים עלחיות של כ 90%.
בתאוריה ניתן לשמור תאים מוקפאים בטמפרטורה של -196 מעלות צלזיוס במשך אלף שנים , מתחת ל -130 מעלות צלזיוס לא קיימים שום מים במצב נוזלי בתאים מה שמונע מתהליכים ביוכימיים להתרחש ., הפירוק התאי היחידי שיכול להתרחש הוא עקב הופעה של קרינה קוסמית. בחישוב תאורטי ניתן לראות כי ניתן לשמור את התאים במשך 2000 שנה עד שיופיע נזק מהותי להם.
