אם אתה חושב על לעבור לדיור מוגן, יש סיכוי שהבנת כבר כי העניין הופך לדחוף עבורך. החברה שלנו נוטה להתעלם מהצורך להסדיר תמיכה במבוגרים ובטיפול בהם עד שהצורך מתחיל להפוך לדחוף, ואז הפתרונות כבר הופכים מוגבלים יותר.
ביצוע המהלך אחרי המשבר שבו הניידות שלך כמבוגר, או של הוריך, בן דור הביניים, מתעורר באופן דחוף ויכול להוסיף לחץ חזק על על כל המשפחה כאחד.
ישנם סימנים מסוימים המתגלים במבוגרים היכולים לעזור לקבוע האם רצוי להעביר אדם מסוים אל הדיור המוגן, והאם הוא עשוי להיות נחוץ עכשיו או בעתיד הקרוב:
1.האם הוריך מתחילים לאבד חברים? חברים מתרחקים, או שהאינטראקציה עימם קשה יותר והם מבקשים אף להתבודד?
2. האם הם מדברים על העובדה שהם חושבים כבר לוותר על נהיגה?
3. האם הם הופכים להיות חרדים יתר על המידה על שמירה על הבית, או נראים לחוצים מדי בעת קבלת החלטות על תיקונים בבית?
4. האם הם הביעו את דאגותיהם בנוגע להרגשת בדידות או שהחלו לדבר על הצורך שלהם בחוגים או בחברים חדשים?
5. האם הם מתחילים לאבד ניידות ראייה או שמיעה, זיכרון לטווח קצר?
6.האם הם איבדו או צברו חמישה קילוגרמים במשך תקופה של שישה חודשים?
7.האם הם העלו בפניכם את הנושא של אפשרות של מעבר לדיור מוגן?
ברוב המקרים, תגלו כי כאשר הוריכם המבוגרים מתחילים לדבר על מהלך אפשרי, הם נתנו יותר ממחשבה אחת לאפשרות של מעבר מאשר הם משתפים אתכם.
מבוגרים לרוב זקוקים לעזרה ועידוד בביצוע המעבר לדיור מוגן. סביר להניח שהם לא רגילים לקבל החלטות כאלו כיוון שהמעבר מסמל מבחינתם משהו גדול הרבה יותר מסתם מעבר דירה שעשו במהלך חייהם: הם לעתים קרובות מרגישים כי הם יהיו חייבים לעשות את הצעד, פיזית בכוחות עצמם, ואם תלוו אותם בצעדים הרבים המעורבים בכך תוכלו להפחית פחד או דאגה מיותרת.
אפיק הירדן
