האם ילדים לא אוהבים לאכול בריא? 

ראשית משימה לכם הקוראים ואז גילוי נאות. המשימה: אם אתם מאמינים שילדים אוהבים רק צ'יפס ושוקולד, תצפו בסרטונים בסוף המאמר ותיווכחו במו עיניכם שהראל הבן שלי לא מפחד מנבטים ושותה בשקיקה מיץ סלק וגזר. אבל לפני שתתחילו לתייג אותי כקיצונית ומטורללת וכל מה שאומרים אלה שמפחדים לסטות 10 מעלות ימינה או שמאלה מההרגלים שלהם- הבן שלי אוכל גם שוקולד והרבה צ'יפס.
אני אומרת- הכל עניין של הרגל. מבחינתי כמובן הוא יכול היה גם לא לאכול ממתקים בכלל, אבל אז הוא היה מצמיח קרניים מרוב מוזרות, בעיני אחרים. מה זה ילד שלא אוכל ממתקים? אז בסדר? גם הילד שלי אוכל ממתקים. אבל הוא אוכל גם הרבה מאד דברים אחרים, אתם יודעים, אוכל אמיתי כזה, לא בתוך עטיפות? כן. גם ברוקולי. אפילו נבטים!!
אני מדברת על זה הרבה עם חברתי היקרה ואמא לשתי בנות כובשות. עם ילדתה ה- 3 וחצי, היא מבצעת כל מיני "ניסויים עם אוכל בריא", נניח עם אורז מלא, או רחמנא ליצלן עם איזה ממרח שקדייה על פרוסה מחיטה מלאה. אלו מסתיימים בדרך כלל בפרצופה העקום של הבת ובאמירה בוטה, שלחלוטין אינה משתמעת לשתי פנים: "אמא זה פשוט מגעיל". המממ...
לתפיסתי, זה הכל עניין של הרגל, לטוב ולרע. חשבתי על זה והגעתי לכמה תובנות, לגבי מה קריטי בבניית הרגלים של אכילה בריאה לילדים:

• מה מתקיים  בתמונה הגדולה? ילד לומד דרך חיקוי, לא דרך הטפה מזויפת. לכן קריטי שההורים יאכלו בריא, כדרך חיים ולא בתיאוריה. אי אפשר לצפות מילד שיעדיף תמר על ממתק אם הוא לא ראה בבית שלו תמרים.  כמובן שעדיף שגם בגן יאכלו בריא (והגיע הזמן להפסיק עם קישוטי עוגות היומולדת, למי שעוד מתעקש להתעלם- אלו חומרים רעילים לחלוטין שנכנסים לגופי הילדים שלנו כל יום שישי) . אם האמא אוכלת פירות בסבבה שלה, גם הילד ירצה. אם האבא יאכל כרוב בתיאבון, גם הילד ירצה לטעום. אם מגישים בטטה בגן, זה מה שהוא יאכל.
• חזרתיות . "הילד שלי לא אוהב אורז מלא". כמה פעמים ניסית? פעם אחת. כמה פעמים הוא ראה אורז מלא? פעם אחת. אז פעם אחת לא תספיק בכדי לבנות הרגל. הרגל הוא משהו שעושים אותו שוב ושוב ושוב. בפעם העשירית שהוא רואה שכולם בבית אוכלים לחם דגנים,  הוא ירצה גם.
• 80% בריא 20% פחות בריא הוא היחס האידיאלי לסוג המזון בבית. להציף את הבית באוכל בריא ולהצניע את האוכל המעובד. אם המגירה של החטיפים זמינה ושופעת, הטעמים החזקים- כמו המתוק מאד והמלוח מאד האלו ימשכו את הילד לשם שוב ושוב. יהיה בלתי אפשרי להציע במקום הבמבה נשנושים כמו פלפל אדום, או קרקר עם אבוקדו  או טחינה וסילאן או פירות טריים ויבשים במקום.
•  ידע + יצירתיות. אני רוצה לתת דוגמא שוב מהראל, כדי לשמור על האמינות, שלא תגידו שאני ממציאה. בחורף אני מפחיתה  בתזונה של הראל מוצרי חלב בגלל הליחה שהם מועדדים (גם ככה הוא חוזר לא פעם מנוזל מהגן). מתוך הידע שלי, עשיתי ניסויים ומצאתי: הראל מכין איתי את השוקו שלו ושותה אותו בכיף אמיתי ומבקש עוד: כפית אבקת חרובים, כפית סירופ אגבה, חצי כוס מים רותחים וחצי כוס חלב שקדים. הסוכר שהוא מקבל מהחרובים ומהאגבה (סוג של קקטוס) במנה הזו הוא טבעי, עם ערך תזונתי רב, (במקום סוכר מזוקק שמזיק לשיניים, לדם, למע' העיכול ועוד) ויש בחלב שקדים חלבון, סידן, ברזל ועוד.   
 

לדעתי אלו התנאים החשובים שצריכים ויכולים להתקיים, אם מחליטים שזהו השינוי שרוצים לערוך בבית : דוגמא אישית- כי זה חייב לבוא באופן אותנטי מההורים, התמדה- לא לוותר אחרי פעם אחת, איזון נכון- לא להכנס להיסטריה וקיצוניות, ידע - קל מאד לרכוש ויצירתיות מינימלית.