האם העלאת דמי כניסה לאתרים כגון קיסריה ומצדה משפיעה על תנועת התיירות הנכנסת לישראל? 

האם דמי כניסה גבוהים גורמים לתיירים לדלג על יעדים ולוותר עליהם - לא בטוח

לאחרונה נתקלנו בהתמרמרות של מורי דרך שהפיצו בינינו (מארגני תיירות נכנסת, אנשי משרד התיירות, ארגוני תיירות ועוד) מחאה נוכח דמי הכניסה לאתרי רט"ג (רשות הטבע והגנים) כגון מצדה ובמיוחד קיסריה. הגן הלאומי קיסריה שודרג בשנים האחרונות ללא הכר ודמי הכניסה אליו הכוללים סרט או מיצג עומדים על 36 ש"ח למבוגר (לקבוצות מחיר זול יותר של 32 ש"ח לאדם). האם עלות של כ-10 דולר ארה"ב לכניסה לאתר מושקע, מטופח ובעל חשיבות כקיסריה הינה עלות גבוהה? לטעמי האישי – לא !!! מדובר בעלות סבירה בהחלט, מה גם שלמרבית המשפחות הישראליות המבקרות תכופות באתרי הרט"ג יש כרטיס מטמון המקנה להן כניסה חופשית בתמורה לתשלום סמלי. לגבי תיירות נכנסת, הרי שכרטיסי תייר כמו הכרטיס הכחול המקנה כניסה ל-3 אתרים עולה בסה"כ 60 ש"ח, כרטיס ירוק המקנה כניסה ל-6 גנים לאומיים עולה 90 ש"ח עלויות סבירות ביותר ואף נמוכות ביחס לאתרים מתוחזקים פחות במדינות שונות בכלל ובמדינות שכנות בפרט. גם עלות הכניסה לגן הלאומי מצדה הכוללת שימוש ברכבל חדיש ומרווח ביותר לשני הכיוונים הינה עלות סבירה ביותר ועלותה היא  67 ש"ח בסה"כ, סכום סביר בהחלט בהתחשב ברמת התחזוקה, הסטנדרטים, עלויות התפעול ומעבר לכל בהתחשב בכך שמדובר באתר מורשת עולמי נחשב ביותר!

כמארגן תיירות נכנסת אני לרוב לא חוצה את קו המאה דולר ארה"ב לצורך כניסה לאתרים גם לאלו הבאים ארצה לשבוע ימים, סכום סביר ואף נמוך ביחס למדינות אחרות, בלונדון רק כניסה למגדל לונדון ולמוזיאון מדאם טוסו יעלו יותר מסכום זה...

דוגמא לכך שעליית מחירי דמי הכניסה אינה פוגעת בתעשיית התיירות גם אם ההתייקרות בחוצפה עיקרה ניתן למצוא מעבר לגבול – בירדן! הירדנים העלו השנה את דמי הכניסה לפטרה לאלו הבאים מישראל לטיול יומי מסכום של 21 דינר ירדני (כ-30 דולר ארה"ב) לסכום מטורף וחסר תקדים של 90 דינר ירדני (כ-140 דולר ארה"ב)... לא , רמת השרות באתר לא השתפרה והיא רחוקה שנות אור מרמת התחזוקה, הניקיון (זאת עוד לפני שנספר על נושא הנגישות לנכים שעליה לא שמעו עדיין בירדן) מאתרי הרט"ג המחייבים לרוב סכום של כ-20 ש"ח לאדם (למעט בית שאן, קיסריה ומצדה). תנועת התיירות לירדן לא נעצרה כלל כתוצאה מהעלאת דמי הכניסה לפטרה. המגמה היחידה שנרשמה הייתה שינוי באופי התייר המרשה לעצמו לסייר בפטרה ובירדן. לא עוד תיירים עניים אלא תיירים בעלי ממון המותירים בקופת הירדנים סכומים נכבדים בהרבה – ממש תיירות פרימיום במדינה נכשלת ביחס אלינו. הירדנים לא הסתפקו בשנה האחרונה בהעלאת דמי הכניסה בכל האתרים שבתחומם אלא אף הטילו SERVICE TAX כמס יציאה מירדן שעלותו כ-12 דולר ארה"ב לאדם. לפני כשבוע קיבלנו הודעה מהשותפים שלנו בירדן כי גם עלות הויזה לירדן מוכפלת החל מ-1 בינואר מ-10 דינר ירדני ל-20... ממש כך הכפלת עלות אשרת כניסה בהתראה של פחות מחודש... תחושת הבטן שלי כמארגן טיולי ירדן (כמו פטרה ועקבה) היא כי תנועת התיירות לירדן לא תיפסק או תיחלש. הירדנים עושים בחכמה רבה, בשנים של שגשוג הירדנים מאותתים לעולם כי הם חפצים בתיירות פרימיום, תיירות עסקית וגם בקבוצות, אך לרוב בקבוצות אמידות

זעמם של חלק ממורי הדרך על דמי הכניסה לקיסריה תמוהה בעיניי. מיותר לציין כי דווקא חלק מאלו שיצאו בזעקה הם מורי הדרך שגובים שכר הדרכה גבוה בהרבה משכר ההדרכה עליו חתומה אגודת מורי הדרך אל מול לשכת מארגני תיירות נכנסת בישראל. התיירות כולה מבוססת על היצע וביקוש, בשנים של ביקוש גואה מותר וצריך להעלות מחירים במיוחד עם העלאת המחיר מלווה בשדרוג האתר כמו במקרה המדובר