מדוע המתודולוגיה בשימוש המודיעין התחרותי נמצאת אחרי כלי מערכות המידע1
אבנר ברנע
מאמר שפירסם לאחרונה קנט סאוקה [ Sawka ], מהחוקרים הבולטים בתחום המודיעין התחרותי [ Competitive Intelligence ]בארה"ב, המבוסס על מחקר שבוצע ע"י חברות הייעוץ המובילה אקסנצ'ר בקרב יותר מ- 1000 מנהלים בדרגות ביניים בחברות גדולות בארה"ב, בחן כיצד מנהלים מטפלים בכמויות המידע העסקי הרב המגיע לשולחנם2. האם מהפכת המידע הפכה את הארגונים לחכמים יותר? התוצאות של המחקר מראות בברור כי התשובה שלילית.
"ממצאים אלה מראים שפירמות נכשלות בהבאת המידע הרלוונטי לידיעת המנהלים", אומר רויס בל, מנהל שירותי ניהול המידע על אקסנצ'ר ומוסיף "מנהלים ועובדים מתקשים לטפל במידע הרב הזורם אליהם, המגיע ברובו באמצעים טכנולוגיים".
הפיכת המידע לשימושי יותר לפירמה לא מושג באמצעות כלי הפצה טובים יותר. מיליארדי דולרים הושקעו בשיפור הדרכים לטיפול במידע, אך מנהלים מתוסכלים מאחר והם מתקשים לשים את היד על מידע שבאמת דרוש להם. מחקר אחר אשר נעשה ע"י American Productivity and Quality Center [APQC] בשנת 2003 3 מאיץ במנהלי מודיעין תחרותי בפירמות להיות יותר אפקטיביים בתהליך התמיכה בחלטות אסטרטגיות ע"י שיפור באיכות התוצרים שהם מפיצים למקבלי החלטות ובכך למנוע ממנהלים לטפל במידע גלמי בלתי חשוב.
בעשר השנים האחרונות התפתחויות שונות בתחומי מערכות מידע היו רלוונטיות לתחום המודיעין התחרותי. כיצד התפתחויות אלה השפיעו על השימוש במערכות מידע ייעודיות ע"י אנשי המודיעין התחרותי? עד כמה תרמו מערכות מידע אלה לתהליך קבלת ההחלטות בפירמות?
התקדמות שנעשתה בפיתוח כלים ייעודיים אשר מסוגלים להענות לצרכי המודיעין התחרותי מקבילה לתהליך ההתפתחות של מערכות מידע בתחומים אחרים. עבור מודיעין תחרותי, הכלים הייעודיים שפותחו תרמו בעיקר לאיסוף וארגון המידע ממקורות פנימיים וחיצוניים. מחקרים שונים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך שבסופו של תהליך, ישנם כלים מעטים יחסית אשר יודעים לטפל היטב בכלל התהליך של המעגל המודיעיני הכולל איסוף, מיון, ניתוח והפצה. ואמנם, עולה דרישה מאת האנליסטים אשר פועלים בתחום זה לתת להם כלים טובים יותר.
אלה הפועלים בתחום המודיעין התחרותי נחשפים לכמויות עצומות ויש להם קושי ניכר לטפל במידע באופן שיתן לפירמה ערך מוסף משמעותי. הם מבזבזים זמן רב בניסיון לבצע אינטגרציה של המידע שיתמוך בניתוחים שלהם, בשעה שהם עדיין מסתמכים יתר על המידה על הניסיון המצטבר שלהם, הזכרון האישי, לא הארגוני, וההבנה שלהם כדי לתת ערך ומשמעות למידע. שיטת פעולה זו איננה טובה מספיק. היא לא עומדת בדרישות של מנהלי המודיעין התחרותי ובעיקר של צרכני ?הפנים בפירמה. התקדמויות בתחום הטכנולוגי הביאו בעיקר לאיסוף יותר מידע, אולם רב הטכנולוגיות לא יכולות לסייע בהבחנה בין אותות לרעשים, בין מידע משמעותי לכזה שאיננו תורם. בסופו של התהליך יש צורך בלתי נמנע במוחו של האנליסט כדי לבצע "סגירת מעגל" איכותית, אך השאלה היא האם האנליסט יכול לתת ערך מוסף כאשר כמויות המידע כל כך גדולות. המתודולוגיה של המחקר בתחום זה לא התפתחה בכיוון של ניתוח ואינטגרציה באמצעות מערכות מידע ייעודיות ובוודאי שלא כפי שהתפתח נושא חיפוש המידע ואיחסונו לצורך איחזור ושימוש נוסף. אנשי המודיעין התחרותי עדיין נסמכים על תהליכי עבודה מלפני 10- 15 שנה. בניית תמונת מודיעין כוללת היא קשה ביותר ומעבר לכך שהיא נסמכת על הזכרון האישי, הניסיון ותפישות העולם של העובד- עולה השאלה, מדוע הטכנולוגיה לא מסייעת באופן יותר משמעותי.
אתגר מאד משמעותי בתהליך הפיכת המידע למודיעין הוא המנעות מהטיות קוגניטיביות והשפעות אחרות על מנתחי המידע. להטיות אלה יש לעיתים קרובות מדי משקל יתר והן מקשות לראות את ה"נקודות המתות", אותם פרטי המידע אשר אינם ברורים מאליהם במיוחד אם האנליסט לא מייחס להם חשיבות מסיבות שאינן ענייניות. שימוש בכלים אנליטיים אמור להקטין את משקלן של ההטיות מאחר ואלה מצביעים על המידע הרלוונטי, מעלים אותו על שולחן העבודה ובכך מקשים על ההתעלמות ממנו. במיוחד אם בתהליך הטיפול במידע מתקיים תהליך אמיתי של שיתוף במידע [ sharing of information] באמצעות מערכות מידע ייעודיות אשר מגבירים את הסיכוי לטיוב ברמת העיבוד והניתוח.
מקבלי החלטות מציינים באופן קבוע כי הם מצפים לקבל מודיעין עסקי איכותי ולא פיסות מידע שאין ביניהם קשר ובעיקר שלא נותחו המשמעויות שלהן. הם מציינים כי הפצת מודיעין ולא מידע, תביא לכך שיופץ אליהם פחות מידע גולמי אשר תרומתו נמוכה. מערכות מידע יודעות להפיץ במהירות פרטי מידע שונים למנהלים אך יש צורך לעצור ולשאול האם זה מה שדרוש להם. למנהלים יש ציפיות גבוהות מהערך המוסף שהם יקבלו מיחידת המודיעין התחרותי והם לא מבינים מדוע הדבר לא מתממש. במיוחד לאחר שהושקע רבות בגיוס האנשים הנכונים, בהדרכתם בתחום העסקי וברכישת טכנולוגיות מידע. מנהלים אלה מתקשים להצביע על הסיבות לתסכול הגובר שלהם. מה צריך לעשות לאחר שלב איסוף המידע והמיוןו הבסיסי? ובכן- הבעיה היא באיכות העיבוד והניתוח.
המצב יכול להשתפר משמעותית אם יעשה שימוש בכלים כלהלן:
v כלים איכותיים בתחום ניתוח טקסטים כדי להגביר את תהליך הלמידה וההתמקדות במידע נשוא העניין.
v שיפור ביכולת איחזור ממקודת עפ"י דרישות של האנליסט כאשר פרטי המידע אינם עומדים בפני עצמם אלה הינם חלק מתמונה כוללת.
v יצירת קישורים אוטומטיים וידניים בין פרטי מידע שונים כדי לשפר את יכולת ההיסק.
v שימוש במפות דינמיות אשר מנתרות אחר המידע הקיים והחדש, מזהות שינויים ומתעדכנות בהתאם.
v שימוש בכלים ויזואליים אשר כבר הוכח כי הם משפרים את כושר ההבחנה והמיקוד של האנליסט.
v יכולת לערוך מידע המגיע ממקורות רבים באופן כמעט אוטומטי ולאפשר להגיע במהירות לשלב הסופי כמעט שבו האנליסט "סוגר קצוות" לאחר שהחומר הרלוונטי נמצא לנגד עיניו.
v חשיפה של אנליסטים שונים העוסקים בתחום, וגם של אחרים בתוך הפירמה אשר יכולים לתרום, לדוגמא מומחים בתחומים שונים, גם אם נמצאים בקצוות שונים של הגלובוס, למידע שנאסף. בהמשך לבצע את תהליך הניתוח באופן שכולם חשופים לאותם פרטי מידע, והמיקוד הוא על החלפת דעות לגבי המסקנות, ההשלכות והמשמעויות.
v יכולת אוטומטית להציף פערי מידע וזאת לאחר שקודם לכן הוגדרו נושאי העניין והמידע שהתקבל נבחן תוך קורולציה עמם ובמידת הצורך להתמקד בהמשך ב"סגירתם".
v התהליך לא מסתיים בהפצת המידע למקבלי החלטות ולצרכני פנים בחברה - המידע הרלוונטי אשר שימש להכנת הדוח המודיעיני נשמר במערכת וניתן לבחון אותו במסגרת תהליך של משוב והפקת לקחים. כך לא יווצר מצב שבו לאמיתו של דבר לא ברור מהו החומר הגלמי אשר שימש כמצע להערכה שהוכנה והופצה.
התשובה איננה טמונה בהכרח בכלי אנליטי מסוים. הפתרון הוא באינטגרציה של פתרונות שונים, כאלה אשר מצד אחד יודעים לטפל בכמויות מידע גדולות מאד, לבצע מיון בסיסי והצגת פרטי מידע עם קישורים רלוונטיים לבקשה יזומה של אנשי המודיעין התחרותי על סמך מה שמצוי ברשותם והתשובות הנדרשות. האנליסט המודיעיני צריך לפעול במצב שעומדים לרשותו כלים ייעודיים אשר מסייעים לו משמעותית כאשר הוא מתמקד בעיקר בניתוח המידע. בכלים הקיימים בשוק יש עדיין צורך בביצוע שיפורים ניכרים, אך אלה לא יעשו אם לא יהיו שימוש שוטף בכלים הקיימים והשיפורים הנוספים יבוצעו על הניסיון שיצטבר מהשימוש בהם.
ככל הנראה המצב שהוצג לעיל איננו שונה מהותית בתחום המערכות המודיעיניות לצורכי הביטחון הלאומי. לא פעם מדובר על פערי מידע כעל הגורם לטעויות בהערכות מודיעיניות. הניסיון מצביע על כך כי לא כאן "קבור הכלב". במצב של חוסר במידע רלוונטי, לא פעם ניתוח מושכל יכול לסייע משמעותית בסגירת הפערים. מידע נוסף איננו מוביל בהכרח שיפור בניתוח ובתוצר הסופי שהוא המודיעין. פעמים רבות, דווקא הטיפול בכמויות מידע גדולות ללא יכולות להתמקד במה שכבר ידוע יכול לגרום לקושי ניכר בניתוח הסופי. ההיסטוריה של מדינות רבות רצופה במקרים של טעויות מודיעיניות משמעותיות, כאשר ניתוח לאחור מגלה כי הבעיה לא היתה כלל בתחום האיסוף אלא לכשלים ניכרים בתחומי הניתוח. די אם נעיין בדוח ועדת החקירה של הקונגרס האמריקאי על אירועי 9/11 שפורסם ביולי 2004. הבעיה לא היתה כלל חוסר במידע אלא בקושי לגבש תמונה מודיעינית כוללת וניתוח שטחי ומבוזר אשר הביא בחשבון פרטי מידע מעטים ומהם ניסה להקיש, מה שהסתיים בתקלה חמורה ביותר ובאירוע אשר לדעת הועדה ניתן היה למנוע.
סיכום
מחקר השוואתי שבוצע ב- 2006 ע"י חברת הייעוץ Fuld & associates 4 סקר 17 חברות בינלאומיות העוסקות בתחום התוכנות הייעודיות לצרכי מודיעין תחרותי. אף לא אחת נמצאה כנותנת פתרון מלא ברמה טובה.
בישראל פותחו כלי מידע ייעודיים אשר מסוגלים לשפר משמעותית את עבודת המודיעין התחרותי [ ראה יתר פירוט במאמר המקורי של הכותב וכן במאמר נוסף שלו שפורסם ב- 2005 5]. כלים אלה לא הצליחו עדיין לבצע חדירה משעותית ליחידות מודיעין תחרותי בחברות בינלאומיות, אחת מסיבות מהחשובות היא חוסר המודעות ליכולת והתרומה של כלים אלה והתחרות העזה הקיימת בתחום זה.
שימוש בכלי ניתוח טובים יותר יביאו ללא ספק לשיפור ניכר בתוצר הסופי של יחידת המודיעין התחרותי, להבנה טובה יותר של השווקים שבהם פועלת הפירמה וכן אודות פעילות וכוונות המתחרים והאיומים העסקיים, כל זאת כדי לסייע בהשגת יתרון תחרותי.
הכותב הוא בעל תואר מוסמך מאת האוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר בכיר בקהיליית המודיעין ופעיל כיום כיועץ אסטרטגי בתחום המודיעין התחרותי בפירמות ישראליות ובינלאומיות. מרצה אורח בנושא המודיעין התחרותי בתכניות MBA, בקורסי ניהול שונים ובכנסים בינלאומיים שעניינם אסטרטגיה עסקית ומודיעין תחרותי.
avnerpro@netvision.net.il
הערות
1. המאמר המלא של הכותב Why Is Methodology Still behind CI Technology tools- פורסם ב- Competitive Intelligence Magazine היוצא לאור בבוסטון ארה"ב, בגיליון מאי-יוני 2007.
2. Sawka, Ken. [2007], Lots of Data few Insights. Outward Insights, [ February] www.outwardinsights.com
3. American Productivity and Quality Center [2003], Developing a successful competitive Intelligence program www.apqc.org/portal/apqc/ksn?paf_gear_id=contentgearhome&paf_dm=full&pageselect=detail&docid=100685
4. www.fuld.com
5. Barnea, Avner [2005]. Link Analysis as a tool for Competitive Intelligence, Competitive Intelligence Magazine, and July/August 2005.
אבנר ברנע
מאמר שפירסם לאחרונה קנט סאוקה [ Sawka ], מהחוקרים הבולטים בתחום המודיעין התחרותי [ Competitive Intelligence ]בארה"ב, המבוסס על מחקר שבוצע ע"י חברות הייעוץ המובילה אקסנצ'ר בקרב יותר מ- 1000 מנהלים בדרגות ביניים בחברות גדולות בארה"ב, בחן כיצד מנהלים מטפלים בכמויות המידע העסקי הרב המגיע לשולחנם2. האם מהפכת המידע הפכה את הארגונים לחכמים יותר? התוצאות של המחקר מראות בברור כי התשובה שלילית.
"ממצאים אלה מראים שפירמות נכשלות בהבאת המידע הרלוונטי לידיעת המנהלים", אומר רויס בל, מנהל שירותי ניהול המידע על אקסנצ'ר ומוסיף "מנהלים ועובדים מתקשים לטפל במידע הרב הזורם אליהם, המגיע ברובו באמצעים טכנולוגיים".
הפיכת המידע לשימושי יותר לפירמה לא מושג באמצעות כלי הפצה טובים יותר. מיליארדי דולרים הושקעו בשיפור הדרכים לטיפול במידע, אך מנהלים מתוסכלים מאחר והם מתקשים לשים את היד על מידע שבאמת דרוש להם. מחקר אחר אשר נעשה ע"י American Productivity and Quality Center [APQC] בשנת 2003 3 מאיץ במנהלי מודיעין תחרותי בפירמות להיות יותר אפקטיביים בתהליך התמיכה בחלטות אסטרטגיות ע"י שיפור באיכות התוצרים שהם מפיצים למקבלי החלטות ובכך למנוע ממנהלים לטפל במידע גלמי בלתי חשוב.
בעשר השנים האחרונות התפתחויות שונות בתחומי מערכות מידע היו רלוונטיות לתחום המודיעין התחרותי. כיצד התפתחויות אלה השפיעו על השימוש במערכות מידע ייעודיות ע"י אנשי המודיעין התחרותי? עד כמה תרמו מערכות מידע אלה לתהליך קבלת ההחלטות בפירמות?
התקדמות שנעשתה בפיתוח כלים ייעודיים אשר מסוגלים להענות לצרכי המודיעין התחרותי מקבילה לתהליך ההתפתחות של מערכות מידע בתחומים אחרים. עבור מודיעין תחרותי, הכלים הייעודיים שפותחו תרמו בעיקר לאיסוף וארגון המידע ממקורות פנימיים וחיצוניים. מחקרים שונים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך שבסופו של תהליך, ישנם כלים מעטים יחסית אשר יודעים לטפל היטב בכלל התהליך של המעגל המודיעיני הכולל איסוף, מיון, ניתוח והפצה. ואמנם, עולה דרישה מאת האנליסטים אשר פועלים בתחום זה לתת להם כלים טובים יותר.
אלה הפועלים בתחום המודיעין התחרותי נחשפים לכמויות עצומות ויש להם קושי ניכר לטפל במידע באופן שיתן לפירמה ערך מוסף משמעותי. הם מבזבזים זמן רב בניסיון לבצע אינטגרציה של המידע שיתמוך בניתוחים שלהם, בשעה שהם עדיין מסתמכים יתר על המידה על הניסיון המצטבר שלהם, הזכרון האישי, לא הארגוני, וההבנה שלהם כדי לתת ערך ומשמעות למידע. שיטת פעולה זו איננה טובה מספיק. היא לא עומדת בדרישות של מנהלי המודיעין התחרותי ובעיקר של צרכני ?הפנים בפירמה. התקדמויות בתחום הטכנולוגי הביאו בעיקר לאיסוף יותר מידע, אולם רב הטכנולוגיות לא יכולות לסייע בהבחנה בין אותות לרעשים, בין מידע משמעותי לכזה שאיננו תורם. בסופו של התהליך יש צורך בלתי נמנע במוחו של האנליסט כדי לבצע "סגירת מעגל" איכותית, אך השאלה היא האם האנליסט יכול לתת ערך מוסף כאשר כמויות המידע כל כך גדולות. המתודולוגיה של המחקר בתחום זה לא התפתחה בכיוון של ניתוח ואינטגרציה באמצעות מערכות מידע ייעודיות ובוודאי שלא כפי שהתפתח נושא חיפוש המידע ואיחסונו לצורך איחזור ושימוש נוסף. אנשי המודיעין התחרותי עדיין נסמכים על תהליכי עבודה מלפני 10- 15 שנה. בניית תמונת מודיעין כוללת היא קשה ביותר ומעבר לכך שהיא נסמכת על הזכרון האישי, הניסיון ותפישות העולם של העובד- עולה השאלה, מדוע הטכנולוגיה לא מסייעת באופן יותר משמעותי.
אתגר מאד משמעותי בתהליך הפיכת המידע למודיעין הוא המנעות מהטיות קוגניטיביות והשפעות אחרות על מנתחי המידע. להטיות אלה יש לעיתים קרובות מדי משקל יתר והן מקשות לראות את ה"נקודות המתות", אותם פרטי המידע אשר אינם ברורים מאליהם במיוחד אם האנליסט לא מייחס להם חשיבות מסיבות שאינן ענייניות. שימוש בכלים אנליטיים אמור להקטין את משקלן של ההטיות מאחר ואלה מצביעים על המידע הרלוונטי, מעלים אותו על שולחן העבודה ובכך מקשים על ההתעלמות ממנו. במיוחד אם בתהליך הטיפול במידע מתקיים תהליך אמיתי של שיתוף במידע [ sharing of information] באמצעות מערכות מידע ייעודיות אשר מגבירים את הסיכוי לטיוב ברמת העיבוד והניתוח.
מקבלי החלטות מציינים באופן קבוע כי הם מצפים לקבל מודיעין עסקי איכותי ולא פיסות מידע שאין ביניהם קשר ובעיקר שלא נותחו המשמעויות שלהן. הם מציינים כי הפצת מודיעין ולא מידע, תביא לכך שיופץ אליהם פחות מידע גולמי אשר תרומתו נמוכה. מערכות מידע יודעות להפיץ במהירות פרטי מידע שונים למנהלים אך יש צורך לעצור ולשאול האם זה מה שדרוש להם. למנהלים יש ציפיות גבוהות מהערך המוסף שהם יקבלו מיחידת המודיעין התחרותי והם לא מבינים מדוע הדבר לא מתממש. במיוחד לאחר שהושקע רבות בגיוס האנשים הנכונים, בהדרכתם בתחום העסקי וברכישת טכנולוגיות מידע. מנהלים אלה מתקשים להצביע על הסיבות לתסכול הגובר שלהם. מה צריך לעשות לאחר שלב איסוף המידע והמיוןו הבסיסי? ובכן- הבעיה היא באיכות העיבוד והניתוח.
המצב יכול להשתפר משמעותית אם יעשה שימוש בכלים כלהלן:
v כלים איכותיים בתחום ניתוח טקסטים כדי להגביר את תהליך הלמידה וההתמקדות במידע נשוא העניין.
v שיפור ביכולת איחזור ממקודת עפ"י דרישות של האנליסט כאשר פרטי המידע אינם עומדים בפני עצמם אלה הינם חלק מתמונה כוללת.
v יצירת קישורים אוטומטיים וידניים בין פרטי מידע שונים כדי לשפר את יכולת ההיסק.
v שימוש במפות דינמיות אשר מנתרות אחר המידע הקיים והחדש, מזהות שינויים ומתעדכנות בהתאם.
v שימוש בכלים ויזואליים אשר כבר הוכח כי הם משפרים את כושר ההבחנה והמיקוד של האנליסט.
v יכולת לערוך מידע המגיע ממקורות רבים באופן כמעט אוטומטי ולאפשר להגיע במהירות לשלב הסופי כמעט שבו האנליסט "סוגר קצוות" לאחר שהחומר הרלוונטי נמצא לנגד עיניו.
v חשיפה של אנליסטים שונים העוסקים בתחום, וגם של אחרים בתוך הפירמה אשר יכולים לתרום, לדוגמא מומחים בתחומים שונים, גם אם נמצאים בקצוות שונים של הגלובוס, למידע שנאסף. בהמשך לבצע את תהליך הניתוח באופן שכולם חשופים לאותם פרטי מידע, והמיקוד הוא על החלפת דעות לגבי המסקנות, ההשלכות והמשמעויות.
v יכולת אוטומטית להציף פערי מידע וזאת לאחר שקודם לכן הוגדרו נושאי העניין והמידע שהתקבל נבחן תוך קורולציה עמם ובמידת הצורך להתמקד בהמשך ב"סגירתם".
v התהליך לא מסתיים בהפצת המידע למקבלי החלטות ולצרכני פנים בחברה - המידע הרלוונטי אשר שימש להכנת הדוח המודיעיני נשמר במערכת וניתן לבחון אותו במסגרת תהליך של משוב והפקת לקחים. כך לא יווצר מצב שבו לאמיתו של דבר לא ברור מהו החומר הגלמי אשר שימש כמצע להערכה שהוכנה והופצה.
התשובה איננה טמונה בהכרח בכלי אנליטי מסוים. הפתרון הוא באינטגרציה של פתרונות שונים, כאלה אשר מצד אחד יודעים לטפל בכמויות מידע גדולות מאד, לבצע מיון בסיסי והצגת פרטי מידע עם קישורים רלוונטיים לבקשה יזומה של אנשי המודיעין התחרותי על סמך מה שמצוי ברשותם והתשובות הנדרשות. האנליסט המודיעיני צריך לפעול במצב שעומדים לרשותו כלים ייעודיים אשר מסייעים לו משמעותית כאשר הוא מתמקד בעיקר בניתוח המידע. בכלים הקיימים בשוק יש עדיין צורך בביצוע שיפורים ניכרים, אך אלה לא יעשו אם לא יהיו שימוש שוטף בכלים הקיימים והשיפורים הנוספים יבוצעו על הניסיון שיצטבר מהשימוש בהם.
ככל הנראה המצב שהוצג לעיל איננו שונה מהותית בתחום המערכות המודיעיניות לצורכי הביטחון הלאומי. לא פעם מדובר על פערי מידע כעל הגורם לטעויות בהערכות מודיעיניות. הניסיון מצביע על כך כי לא כאן "קבור הכלב". במצב של חוסר במידע רלוונטי, לא פעם ניתוח מושכל יכול לסייע משמעותית בסגירת הפערים. מידע נוסף איננו מוביל בהכרח שיפור בניתוח ובתוצר הסופי שהוא המודיעין. פעמים רבות, דווקא הטיפול בכמויות מידע גדולות ללא יכולות להתמקד במה שכבר ידוע יכול לגרום לקושי ניכר בניתוח הסופי. ההיסטוריה של מדינות רבות רצופה במקרים של טעויות מודיעיניות משמעותיות, כאשר ניתוח לאחור מגלה כי הבעיה לא היתה כלל בתחום האיסוף אלא לכשלים ניכרים בתחומי הניתוח. די אם נעיין בדוח ועדת החקירה של הקונגרס האמריקאי על אירועי 9/11 שפורסם ביולי 2004. הבעיה לא היתה כלל חוסר במידע אלא בקושי לגבש תמונה מודיעינית כוללת וניתוח שטחי ומבוזר אשר הביא בחשבון פרטי מידע מעטים ומהם ניסה להקיש, מה שהסתיים בתקלה חמורה ביותר ובאירוע אשר לדעת הועדה ניתן היה למנוע.
סיכום
מחקר השוואתי שבוצע ב- 2006 ע"י חברת הייעוץ Fuld & associates 4 סקר 17 חברות בינלאומיות העוסקות בתחום התוכנות הייעודיות לצרכי מודיעין תחרותי. אף לא אחת נמצאה כנותנת פתרון מלא ברמה טובה.
בישראל פותחו כלי מידע ייעודיים אשר מסוגלים לשפר משמעותית את עבודת המודיעין התחרותי [ ראה יתר פירוט במאמר המקורי של הכותב וכן במאמר נוסף שלו שפורסם ב- 2005 5]. כלים אלה לא הצליחו עדיין לבצע חדירה משעותית ליחידות מודיעין תחרותי בחברות בינלאומיות, אחת מסיבות מהחשובות היא חוסר המודעות ליכולת והתרומה של כלים אלה והתחרות העזה הקיימת בתחום זה.
שימוש בכלי ניתוח טובים יותר יביאו ללא ספק לשיפור ניכר בתוצר הסופי של יחידת המודיעין התחרותי, להבנה טובה יותר של השווקים שבהם פועלת הפירמה וכן אודות פעילות וכוונות המתחרים והאיומים העסקיים, כל זאת כדי לסייע בהשגת יתרון תחרותי.
הכותב הוא בעל תואר מוסמך מאת האוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר בכיר בקהיליית המודיעין ופעיל כיום כיועץ אסטרטגי בתחום המודיעין התחרותי בפירמות ישראליות ובינלאומיות. מרצה אורח בנושא המודיעין התחרותי בתכניות MBA, בקורסי ניהול שונים ובכנסים בינלאומיים שעניינם אסטרטגיה עסקית ומודיעין תחרותי.
avnerpro@netvision.net.il
הערות
1. המאמר המלא של הכותב Why Is Methodology Still behind CI Technology tools- פורסם ב- Competitive Intelligence Magazine היוצא לאור בבוסטון ארה"ב, בגיליון מאי-יוני 2007.
2. Sawka, Ken. [2007], Lots of Data few Insights. Outward Insights, [ February] www.outwardinsights.com
3. American Productivity and Quality Center [2003], Developing a successful competitive Intelligence program www.apqc.org/portal/apqc/ksn?paf_gear_id=contentgearhome&paf_dm=full&pageselect=detail&docid=100685
4. www.fuld.com
5. Barnea, Avner [2005]. Link Analysis as a tool for Competitive Intelligence, Competitive Intelligence Magazine, and July/August 2005.
הכותב הוא בעל תואר מוסמך מאת האוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר בכיר בקהיליית המודיעין ופעיל כיום כיועץ אסטרטגי בתחום המודיעין התחרותי בפירמות ישראליות ובינלאומיות. מרצה אורח בנושא המודיעין התחרותי בתכניות MBA, בקורסי ניהול שונים ובכנסים בינלאומיים שעניינם אסטרטגיה עסקית ומודיעין תחרותי.
avnerpro@netvision.net.il
avnerpro@netvision.net.il
