מהי אותה זמרת הארץ שהביאו בני יעקב למצרים? מדוע? ובאיזה כמות.ומה הקשר לפיסטוק חלבי? 

ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (בראשית פרק מ"ג פסוק יא)

כאשר בני יעקב חוזרים למצרים להביא אוכל מציע אביהם שיקחו  עימם מזמרת הארץ. רש"י מפרש כי זמרת הארץ היא הדברים המשובחים שגדלים בארץ כנען, שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם. שפתי חכמים כותב, כי היה זה כעין ניסיון שעשה יעקב  למלך המצרי. אמר לבניו: אם תביאו לפניו את הפירות וזה יפייס אותו כנראה שרוגזו עליכם הוא דבר טבעי, שאולי לא נתתם לו כבוד בפעם הקודמת. אך אם לא יקבל זאת כנראה שרוגזו בא משמים ואזי מה שיעזור לכם הוא רק תפילה לקב"ה. ספורנו כותב, מדוע נתנו רק מעט צורי או מעט דבש נכאות? היה סביר להניח שהיו צריכים להביא דווקא כמות נכבדת ורבה מן הדברים. הסיבה לכך היא שאדם או מלך שיש לו הכול ולא מתייחס לעלותם של דברים, צריך להביא לפניו מעט מכל דבר, ובזה להראות לו שהבאנו לו דבר מובחר שאין ממנו הרבה, ורק הוא זכה לקבלו. ראינו שכבר בפרשת "וישב"  המפרשים ניסו למצוא מהם צרי, דבש נכאות ולט.  המפרשים שמפרשים את הפסוק שלנו לא התקשו לפרש מהם השקדים, אך התקשו למצוא מהם הבוטנים. כותב רש"י, "לא ידעתי מהם אך במילונו של רבי מכיר ראיתי שפירש "פושטציא"ס" ונראה לי שהם אפרסקין ויש הגורסים אפסטקין. אבן עזרא כותב כי בכל התורה לא מופיע עוד כמילה זו ויש שאומרים שאלו אגוזים. המפרשים וחוקרי התנ"ך זיהו את הבוטנים עם הפרי של עץ האלה האמתית (Pistacia vera) או  בשם אלת הבוטנה, אך בבראשית רבה נכתב כי מדובר על שמן שהפיקו מהאלה הארץ  ישראלית ולא על הפרי.

 אלת הבוטנה הוא עץ נשיר שיכול להגיע לגובה של 10 מטרים. מוצאו מחלקיה ההרריים של  אירן  ומקור שמו אכן בשפה הפרסית, גם כיום עיקר גידולו באירן אך הוא גדל גם באפגניסטן, בטורקיה ובסוריה, ובשל כך הפיסטוק מכונה פיסטוק חלבי שמקורו בעיר חלב שבסוריה. גם בישראל מגדלים את הפיסטוק ויתכן שגדל כבר בתקופת התנ"ך.  בקליפורנייה שבארה"ב ישנו גידול חשוב של פיסטוק. ישנם מחקרים הכותבים על תכונותיו הבריאותיות הטובות, וממליצים לאכול את הפיסטוק ללא קלייה. פרי הפיסטוק הוא בלוט ולאחר שהוא נקטף ומתייבש הקליפה נפתחת ואת הזרע אנו אוכלים. הפיסטוק נאכל קלוי ומשתמשים בו במאכלים כמו קנאפה, רחת לאקום ובקלווה. כמוכן נמצא פיסטוקים ומחיות פיסטוק בגלידות קינוחים ועוגות. 

 אם כן, ראינו שמה שהביאו בני יעקב אין הכוונה למה שאנו מכנים בוטן או אגוז אדמה, ששייך למשפחת הקטניות שבהם אוכלים את זרע הצמח. הבוטנים מקורם בדרום אמריקה וגידולם התפשט למרכז אמריקה ולצפונה לאחר הכיבוש הספרדי. בשל אותו כיבוש הובא הבוטן לאירופה ואף  לדרום מזרח אסיה לאותם מקומות שהגיע גם הקולוניאליזים המערבי. את הבוטנים אוכלים בצורתם הטבעית, קלויים או מטוגנים. יוצרים מהם את חמאת הבוטנים, ומפיקים ממנו גם שמן. במטבח האינדונזי הבוטנים  תופסים מקום של כבוד במרינדות רטבים לטבילה.

    שיפודי סאטה

1 ק"ג פרגית עוף חתוכה לקוביות

 מרינדה: 

 1   בצל - מגורד בפומפיה גסה

2   שיני שום  - כתושות 

1 כף  סוכר חום 

4 כפות מיץ לימון  

חצי כפית זנגוויל

¼ כפית צ'ילי גרוס

4 כפות רוטב סויה 

 רוטב: 

1   בצל - מגורד בפומפיה גסה     

1 כפית  סוכר חום 

½ כפית  מלח   

2 כפות מיץ לימון  

4 כפות חמאת בוטנים 

1 כוס חלב קוקוס

כף שמן בוטנים 

 אופן ההכנה:

מערבבים את חומרי המרינדה בקערה ומוסיפים את קוביות הפרגית ומשרים ל 5 שעות לפחות.

רוטב - מחממים שמן ומטגנים את הבצל עד שקיפות, מוסיפים את השום,  מערבבים ומסיפים את חלב הקוקוס ושאר חומרי הרוטב ל- 10 דקות על אש נמוכה עד הסמכה, מקררים  וטוחנים.   משפדים ארבע קוביות על כל שיפוד מניחים על גריל או על מחבת חמה מאוד ומגישים עם הרוטב.