לפני שמגיע אלי זוג שנמצא בקשר קצר יחסית עולה אצלי השאלה מה יש לי להציע להם שהטבע וההתאהבות לא נותנים להם באופן טבעי?
אם המיניות טבעית מדוע יש כל כך הרבה ספרים, מדורי הדרכה, ותסכול סביבה גם במערכות יחסים שיש בהן אינטימיות רגשית מספקת?
מה קורה למיניות שלנו אחרי שמגיעים הילדים?
ולאחר שנים רבות של נישואין?
לאחרונה פגשתי זוג בתחילת שנות העשרים, והתרשמתי מחיבור וקשר רגשי עמוק בניהם, ועם זאת הופתעתי לשמוע לקראת סוף המפגש את הצעירה שואלת "איך אני יכולה לדעת אם יש לי אורגזמה?"
חשבתי לעצמי איזה יופי שהיא הרשתה לעצמה לשאול...
בתרבויות שבטיות היו מעבירים לצעירים מניסיונם של הבוגרים בטקסי ההתבגרות, ובנוסף החיים היו יותר קרובים לטבע, ולא הרחיקו אותנו מטבענו המיני.
בתרבות שלנו המתירנית לכאורה, לא תמיד קימת פתיחות לשוחח על מיניות בין הורים למתבגרים, ורוב האינפורמציה שזמינה היא מפרסומות, אינטרנט או סרטים שמטרתם אינה חינוך וקרבה למציאות, אלא הגדלת המכירות והרייטינג.
לכן האינפורמציה שמועברת אינה מספקת שום מודל למיניות בריאה ומציאותית, ולמעשה מעוותת את הציפיות שלנו ממיניות מספקת.
נוסיף לזה דורות רבים של התייחסות למיניות כביטוי ליצרים, שעדיף שנדכא על מנת להגיע לדרגת אדם תרבותי ונאור - מסר של רוב הדתות והמשטרים, האומר שעלינו לדכא את הטבע שלנו ע"מ להתעלות ולהתקרב לאלוהים, או להיות נורמטיבים ולהשתלב בחברה.
עם חלוף הדורות נוצרה מתירנות יחסית לגבי המיניות הגברית, ושיפוט חברתי שלילי לביטוי של מיניות נשית.
לגברים צעירים יש יותר רשות חברתית להחליף בנות זוג ולהתנסות , לעומת סטיגמה שלילית וזולה שמוצמדת לנשים באותו הקשר.
במפגש בין גבר צעיר לאשה צעירה, רבים הסיכויים שהגבר ירגיש מנוסה ובטוח יותר בביטוי מיניותו וכך יוצא שנשים רבות לומדות על מיניותן מגברים. (גם בסרטים אנו רואים בעיקר מיניות גברית)
קיים שוני בצרכים הרגשיים , ובתהליך העוררות המינית בין גברים ונשים, אך מכיוון שרוב הנשים לומדות על סקס מגברים לעיתים קרובות הן מקבלות על עצמן את הדרך הגברית, ולא נוצרת למידה הדדית של הצרכים המיניים של כ"א מבני הזוג.
כתוצאה מכך שנשים רבות מתרחקות מטבען- אנו פוגשים זוגות רבים בהם הנשים מדווחות על ירידה ודעיכה בחשק המיני, למרות מערכת יחסים קרובה ואינטימיות רגשית מספקת.
זוגות רבים מדווחים על תסכול מתמשך עקב הבדלים גדולים בחשק המיני ובתדירות המספקת עבור כ"א מבני הזוג.
למידה של הצרכים השונים, מתן עידוד לתקשורת פתוחה , ונכונות ללמוד זה מזה ע"י משוב רגיש יכולים לחולל נפלאות. לטנטרה דרכים נוספות כדי לגשר על ההבדלים בין המינים, ולאפשר לכל אחד מבני הזוג לקבל את מה שהוא זקוק לו.
להרחבה על ההבדלים בין מיניות גברית ונשית
תקופות שונות בחיינו הזוגיים מביאות איתן השפעה על האינטימיות הרגשית והמינית:
כשאנחנו פוגשים זוגות עם ילדים צעירים, הם מזכירים לנו את החיים המאוד אינטנסיביים שהם מנהלים, משקעים המון אנרגיה בגידול הילדים, בקריירה, שלא נותרת אנרגיה וזמן לקצת מרחב אישי לכל אחד, וזמן ופניות ליחד לתמיכה ולמגע , וכמובן שכתוצאה מכך גם המיניות סובלת.
זוגות אלה יכולים להרוויח מלמידה חווייתית של דרכים פשוטות, ליצירת פסקי זמן ,בין כל העומס הקשור לתפקידים הרבים שלנו בשלב הזה, ליצור מרחב זוגי פנוי רגשית ולהזכר באינטימיות שהובילה ליצירת הקשר מלכתחילה, להוסיף לקשר מגע, שיעיר את המיניות והאינטימיות.
מגיעים אלינו גם זוגות ותיקים- 20,30 שנה ביחד, לעיתים נוצרה חברות נפלאה על יסוד השיתוף והמשברים והאתגרים שעברו ביחד, ועם זאת רובם מדווחים על ירידה בחשק או שגרה בתחום המיני גם אם הוא נחשב טוב בעיני שני בני הזוג.
נוצרים דפוסים מקובעים של מיניות שאינה מתפתחת יחד עם ההתפתחות האישית- ומה פתאום לבקש משהו אחר אחרי 20 שנה יחד, למה לא אמרת קודם? לא היית ישר איתי עד עכשיו? ואיך אפשר ליצור ראשוניות וערנות בכל מפגש מחדש?
מניסיוננו למידה כדי להוסיף ולהרחיב את הקיים עדיפה על חיפוש פתרונות לאחר שנוצר מרחק ומשבר.
באהבה
נחמה מדן
מטפלת זוגית בתפישה הוליסטית, מעבר למילים, לאינטימיות, קרבה, ביטחון, חיוניות ומיניות.
מניסיוני לדבר על הדברים אינו מספיק, לכן אני משתמשת בכלים משולבים מהאקדמיה, הטנטרה, נשימה מעגלית, מגע ורפואה סינית לחיבור עמוק בין בני הזוג עוד לפני שעוסקים בקליפות המקיפות את מהותנו האמיתית שהיא שקט ואהבה.
סדנאות זוגיות
