ככה עושים פרסומת? 

ככה עושים פרסומת?

לא מבינה את עולם הפרסום, כן, שוב אני חוזרת לזה, כי במיוחד מקרים מסוימים, וזה אחד מהם, לא מבינה מדוע מסע פרסום מראה שכאילו דואג למישהו אחד, על חשבון מישהו אחר....איזה אמינות זה יוצר? לא יודעת.

מדובר במסע הפרסום החדש (מש' גלר נסיס), בשילוב כל קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת) "בעידוד (?) משרד הבריאות" ואיך לא, חברת תרופות גדולה, הפעם פרייזר.  את התמונה ניתן לראות בפוסט באתר שלי כאן

אנשים מוזהרים שלא לרכוש תרופות (זולות יותר) רק במקומות אחראיים מורשים לכך כדי לא להיות "שפן ניסיונות"....כלומר שהן עלולות להיות מזויפות, לכן גם להוות סכנה לבריאות.

אפילו מנסים להפחיד את הציבור ולזרוע פאניקה, כמו למשל בכתבה: ynet "סכנת נפשות: תרופות ללא פיקוח נמכרות בשוק" (24.11.2010) טובה דדון

באין מפריע ותוך התעלמות בוטה מהוראות משרד הבריאות, מוכרים בסטיונרים בשוק העירוני של קרית גת תרופות שהוברחו לארץ לאנשים קשי היום שאינם יכולים לממן תרופות חוקיות. התוצאה יכולה להיות הרעלה קטלנית

אולי אני תמימה במידה מסוימת, אך מאמינה שלצד הדאגה לרווחים הכספיים (במיוחד מצד חברות התרופות) בהחלט יש דאגה לבריאות הציבור, שמירה עליו (במיוחד קופות החולים).

הדאגה והשמירה על ערך החיים באשר הוא, ראוי ומכובד לכל גורם שהוא, אלא שכאן עושה רושם שקופות החולים נגררו ע"י ענקית התרופות באופן שלהם, בכל אופן, אינו מנחיל אמינות וכבוד.

מה שמתאים לענק תרופות עולמי אינו בהכרח מתאים וראוי לקופות חולים.

מי שמזלזל או עושה בדיחה מחיים של יצור חי אחד, כאן שפן, מי שמראה דאגה לבריאות ולחיים של מישהו אחד, על חשבון מישהו אחר - איך יצור אמינות בציבור לגבי שמירה על בריאות בכלל ועל יחס מכובד לחיים ?

אם אני חברת תרופות וזה קמפיין שלי בלבד, ידוע הרי שכולן עושות ניסויים בבעלי חיים (יש מי שמגדיר זאת כהכרחיים, אני רואה זאת יותר כהרגל, דפוס מחשבתי מקובע, ושיקול כלכלי).  

אך אם אני קופת חולים, כלומר גוף שעניינו דאגה לשלום הציבור, ואפילו הוא חייב להיות במציאות של היום כלכלי, ואפילו הוא עושה שימוש בתרופות - עדיין מטרתו וצביונו שמירה על בריאות וערך החיים של ציבור מסוים. האם גם לגוף כזה מתאים וראוי קמפיין כזה ?!

כאן יש כתבה על קמפיינים ותכנים פרסומיים ואיך הם משפיעים במישרין ועקיפין ובתת מודע על כל אחד מהציבור:

הארץ גלריה "הלוחשים למוחות: המפרסמים נכנסים לכם למוח" (23.11.2010) נטשה סינגר, ניו יורק טיימס

חברות ענק כמו גוגל ודיסני כבר נעזרות בשיווק עצבי. האם הטכנולוגיה החדשה, הפונה לחלקים הלא מודעים של מוח הצרכן, תהפוך את כולנו לרובוטי קניות? 

וכאן כתבה על צד נוסף ידוע פחות של תעשיית חברות התרופות, צד שלא כולם מודעים לו, האם גם כאן מופגנת "דאגה לשלום ולבריאות הציבור"?

גלובס "גלובס" חושף את האמת על התרופות שרושמים לכם" (25.11.2010) איתי רום

תחקיר G: לתרופות הוותיקות אין יחצנים שדוחפים אותן, וליצרנים כבר לא משתלם לשווק - רופא: "אנחנו עושים מה שהתועמלנים אומרים" - משרד הבריאות: הקדמה הטכנולוגית מחייבת

אז במיוחד כשאני רואה קמפיין כזה, אני קודם כל מזדעקת מחוסר ההגינות והכבוד בו לערך החיים באשר הוא.  כי המסר העקיף שנובע ממנו, שפגיעה ביצור חי אחר מותרת, הכרחית, לא חשובה...וזה בכלל אינו נכון או מדויק, זה מה שרוצים להחדיר לציבור לחשוב....(ראו הכתבה בהארץ איך המפרסמים נכנסים למוח), בנוסף אני מתעוררת קצת ובמקום לפתוח את הפה ולבלוע את מה שהקמפיין הזה מנסה להאכיל אותי, ואת הציבור כולו, אני מנסה לחשוב....

ובאמת אחרי שראיתי כמה פעמים את מודעות הפרסום הללו עם השפן שמתי אז לב במיוחד לכתבות החושפות צדדים אחרים של תעשיית התרופות.

אז חזרה להתחלה, מבקשת לציין שאינני מבינה את עולם הפרסום, מודה, אינני מבינה. מאד מנסה לשמור על קו מחשבה "עצמוני" יותר ושואלת את עצמי מדוע מפרסמים בוחרים לבסס קמפיין שלם על משהו שמזלזל באינטליגנציה של הציבור, משהו שמביע אי כבוד לערך חיים וסבל של יצור חי אחר, משהו שבחלק מהציבור עלול לעורר אפילו התנגדות?

אין כבר גימיקים אחרים לבסס עליהם מסע פרסום כזה?

כמו החברה שלנו שאינה מתחשבת בחלש ואינה רואה אותו, שהאלימות פושה בה בכל פינה ובכל מקום, גם מסע פרסום צריך להיות מבוסס דווקא על הנמכת האחר כדי להעלות את עצמו והמסר שלו?