כנס עמותת אשנב על הורים בעידן הדיגיטלי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כנס עמותת אשנב על הורים בעידן הדיגיטלי 

מאת    [ 12/06/2007 ]
מילים במאמר: 1477   [ נצפה 3312 פעמים ]

 
 
כנס עמותת 'אשנב' התקיים בסוף השבוע שעבר, 7.6.07, במכללה למנהל בראשל''צ. יום הכנס נקבע בסמיכות ליום הזכרון העשירי לערן אדרת ז''ל, שלהנצחת זכרו יסד אביו, ד''ר אבשלום אדרת, את העמותה למען שימוש נבון באינטרנט. הכנס הציג את נושא ההורים בעידן הדיגיטלי, אחריותם ומחויבותם לגלישת ילדיהם ברשת.

יו"ר העמותה, מר ברוך הינוך, פתח ואמר שהתפקיד שנטלה העמותה הוא לפעול להגברת המודעות של הציבור להשפעה של הרשת על החברה, בדגש על שימוש נבון ברשת. הוא העלה את שני הנושאים שבהם היתה מעורבת העמותה השנה. האחד: הדרכת מאות כיתות של החטיבות העליונות בבתי הספר בארץ, בשיתוף עם בית הספר הארצי לתקשוב של צה"ל, המוכר כבה"ד 7, ועם משרד החינוך, שבמהלכו התברר כי קיימת בורות רבה של ההורים לגבי גלישת ילדיהם ברשת. הלקח הנובע מכך הוא "שיש לפעול להגברת מודעותם של ההורים". הפרויקט הנוסף אותו ציין הוא האמנה לשימוש נבון באינטרנט, שהוכנה על ידי מומחי ומתנדבי העמותה. "יש חשיבות רבה בהפצת האמנה לכל בית בישראל, בצירוף דף הנחיות להורים "כיצד לגלוש ולחזור הביתה בשלום", כשם המשנה של הכנס.

ד"ר אבשלום אדרת דיבר מעמקי לבו וריגש את הקהל. כאב לערן ז"ל, שאנשים באינטרנט סייעו לו והדריכו אותו כיצד להתאבד בצורה יעילה בעזרת רובהו כחיל חובה בצה"ל. "אני, שחוויתי את מורא הרשת באופן שאין גרוע ממנו, מאמין שצריך חופש ברשת, אך לא אנרכיה". הוא ציין שכאשר בנו ערן ז"ל גלש ברשת לפני עשור, היא היתה שונה מהותית מכפי שהיא כיום, "ובהתאבדותו הפסיד את כל היופי שבעולם המופלא הווירטואלי". אבשלום הוסיף שככל שהאינטרנט מתפתח, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, גדלות הסכנות, ולכן יש לפעול על מנת לצמצמן. "רק לאחר מותו של ערן למדתי כי לאינטרנט יש גם צד אפל... חשוב לפצח את קשר השתיקה, לפעול ולהפיץ את הבשורה של הורדת האלימות בעולם בכלל ובמרחב הווירטואלי בפרט".

אבשלום הוסיף ואמר שמחקרים בארץ ובעולם מצביעים על פערים בין מה שהורים חושבים שהילדים עושים ברשת, לבין מעשיהם בפועל. מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה, מצביע על כך, שילדים מדווחים על חשיפה משמעותית לפורנוגרפיה באינטרנט. לילדים בגיל התיכון, חשיפה זו מגיעה עד 73% ונמוכה יותר בגילאים הנמוכים יותר. לעומת זאת, רק 10 עד 18 אחוז מהוריהם העריכו שילדיהם אכן נחשפים לפורנוגרפיה באינטרנט. "הפגיעה הנפשית שסופג ילד מחשיפה לא מבוקרת למגע וירטואלי עם חורשי רעה, יכולה להיות קשה בהרבה ממה שיקרה לו בהפסקת בית הספר, או במסיבות אלכוהול במועדונים".

עוד אמר ד"ר אדרת: "כדי לחנך, להנחות ולהתוות דרך בנושא כלשהו, יש להתמצא היטב באותו תחום. לצערי, אפשר לקבוע שיותר מדי הורים אינם עושים את המאמץ הנדרש כדי ללמוד ולהרחיב את השכלתם בכל הקשור לאינטרנט. הבעיה העיקרית היא שמרבית ההורים אינם רוצים לדעת על הסכנות באינטרנט, מכמה סיבות: נוח יותר לא לדעת מאשר להיות במצב שבו ההורה נדרש לפעול. אי הידיעה מונעת מהורים להתערב בצורה נחרצת בהתנהגות ילדיהם באינטרנט, ומלקבוע כללים וסייגים ולאכוף מגבלות בענין זה". לדעתו, דומה המצב לזה שהיה קיים במשך שנים בנושא שימוש בסמים בקרב בני נוער. אלא שבנושא זה התגייסו התקשורת והממשלה, באמצעות הרשות למלחמה בסמים, להסברה של הסכנות והבהרה להורים בדבר התוצאות האומללות שעלולות להגיע עד לבתיהם, אם ימשיכו בהתעלמות מהנושא.

"מי שסומך על סינון תכנים וסגירת ערוצים - טועה"

כך אמר ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, והסביר כי "בוועדת המדע המדע והטכנולוגיה שבראשותי, למדנו שאין דרך יעילה כזו. לכן ההתמודדות היא בראש ובראשונה - חינוכית, והיא מוטלת על מערכת החינוך. זו, עד כה, אינה ממלאת את חובותיה בנושא זה. לצד מערכת החינוך, מוטלת החובה והאחריות גם על ההורים - להתעניין, ללוות את הילדים, לדעת מה הם עושים, היכן הם משוטטים - לא רק מבחינה גיאוגרפית ברחובות, אלא גם מבחינה וירטואלית - באינטרנט".

אורלב מביע הוקרה לכל ארגון שמעלה לסדר היום את הנושא. "מתחוללת מהפכה בעולם של הילד. הסביבה בה הילדים גדלים שונה לאין ערוך מזו שבה גדל הדור שלנו. הסביבה היא הרבה יותר מסוכנת, הופכת סכנות לנגישות יותר. יש נתונים על היפגעות של ילדים בצ'אטים ובפורומים שונים. החוק החדש קובע שאפילו רק נסיון לפתות ילדים מינית באינטרנט מהווה עבירה פלילית. אבל ברור שהמשטרה בכוח אדם הדל שלה באינטרנט ובנושא עבירות מחשב, לא יכולה לעשות הרבה".

הבעיה העיקרית, לדברי אורלב, היא בעית החינוך וקשורה גם להורים. "אותם הורים שמתירים לילדיהם להיות מאחורי הדלת, חושפים את ילדיהם לסיכונים. המשימה החשובה היא למצוא את הדרך הנכונה ולעורר את מודעות ההורים. הבעיה היא שהבית נתפש כמקום הבטוח ביותר לילדים. זו אשליה - ביתי אינו מבצרי. עיקר התאונות והעבירות נעשות בתוך הבית. בבית הילד חשוף לסכנות ועדיין לא רכש מיומנויות של התגוננות בכל התחומים: מים, חשמל, נפילות. זה נכון וקיים גם לגבי סוגית המחשבים".

אורלב אמר שוועדת המדע והטכנולוגיה היא הנשמה שלו. "היו דיונים בוועדה באשר ליכולת הסינון: האם הטכנולוגיה יכולה לתת פתרון ע"י סינון. לדעתו: "מי שסומך על סינון תכנים וסגירת ערוצים - טועה. כל עבירה מתבצעת בטריטוריה מסוימת, למעט עבירות מחשב. מה הטריטוריה בעבירות מחשב? מי נמצא שם? היכן? שלא כמו בסמים, שם אנו אומרים: אל תחשוף את עצמך להם, מסירים אותם. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים להסיר את האינטרנט. רוצים את היתרונות שלה, אבל יש סכנות באינטרנט. חינוכית זו בעיה מסובכת לפתרון - בעיה שהופכת להיות מורכבת".

"עדיין אין התמודדות רצינית בתוכנית הלמודים, שיהיו לילדים כלים להתמודד עם הסכנות, כמו בנושא זהירות בדרכים, שבו יש מאמצים, יש ערכות, יש שיטות מדריכות, אולי לא מספיק, אבל יש התמודדות". אורלב ממליץ שיקדישו יותר משאבים כמו לתאונות בדרכים, גם לסכנות מחשב. אורלב סיים בברכו את עמותת אשנב "על התפקיד המשמעותי שנטלו לעצמם לסייע להורים ולילדים ולכלל הציבור, לדעת איך לנצל באופן מיטבי את השימוש במחשבים ובאינטרנט, לצד הידיעה כיצד נשמרים מפני הסכנות ברשת". לדעתו, התועלת של כנסים כאלה בהעלאת המודעות ושכנוע השלטונות לעשות יותר ולהקדיש להצלת נפשות גם בתחום זה.

אינטרנט והשגחה הורית

פרופ' חיים עומר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב דיבר על אינטרנט והשגחה הורית. "הביטוי של נוכחות הורית הוא בהשגחה. לילד מובן שאני ההורה שלו, לא ניתן לבטל את זה, ההורה נוכח. ההורה עושה הכל לדעת מה קורה עם הילד, היכן נמצא, עם מי הוא מבלה. הוא עושה זאת יותר כשהסימנים מראים שהילד נחשף לפיתויים, לנטיות שליליות, לסיכונים. פחות כשאין סיכון. זה צריך להיעשות בשיתוף, להישאר במגע קרוב, עם האצבע על הדופק, בשיחה, שיתוף, קרבה שיוצרת השגחה, תוך פתיחות מצד הילד. ההשגחה ההורית מנבאת את אי ההסתבכות בסיכונים. כשהילד מתחיל להסתבך, אם ההורים מצליחים להעלות את יכולת ההשגחה שלהם, רמת הסיכון של הילד יורדת ומאפשרת את השתחררותו מהסבך".

"כמה דילמות בהעלאת רמת ההשגחה: דילמת הפרטיות - מצד אחד רוצים שתהיה להם פרטיות, מצד שני, ההשגחה מתנגשת בפרטיות. הילד מראה התנגדות להשגחה - 'את האמא היחידה שעושה את השטויות האלה'. לכן הכלל הוא שהפגיעה בפרטיות של הילד היא פונקציה של הסיכון הקיים. אם אין סימנים מדאיגים - פחות השגחה, רק שיח ושיתוף בפתיחות של הילד. כשיש סימנים מעוררי דאגה כמו: נעילת דלת בשימוש באינטרנט, החלפת מסך כל פעם שההורה נכנס, מתקבלים סימנים מבחוץ, מחברים, שכנים, בית הספר וכו' - אז צריך להעלות את רמת ההשגחה. כדי להיות ביכולת השגחה, חשוב שיהיו שיתוף ופתיחות מצד הילד".

"'אני שמחה שסיפרת שאתה מעשן, אבל כהורה חובתי להשגיח ולעשות שתפסיק לעשן - זו חובתי ההורית'. כשהילד עונה 'זה לא ענינך', סימן שזה יתגבר. יש דברים שהם מחוץ להשגחה, כמו יומנים אישיים ותוכן ההתכתבות שלהם באינטרנט. ההשגחה היא לא בילוש, לא בסתר, אלא השגחה על השולחן, להודיע לילד שמגבירים השגחה, בצורה מוצהרת. 'מעתה ואילך נעשה זאת כך... אבל לא נסתכל בתכתובת שלך באינטרנט'. ההשגחה פועלת מעצם זה שהיא על השולחן, שהילד יודע עליה ושההורים יודעים היכן הוא יהיה. היא מונעת מהילד להתפתות ורואים סימנים של הקטנת הסיכון".

"העלאת רמת ההשגחה נדרשת ככל שהסיכון גדל. העלאת רמת ההשגחה עדיין תוך שיתוף פעולה עם הילד. כלומר, צריך להסביר: 'זו חובתי ואין לי ברירה'. שלב עליה אחד הוא שלא יהיו יותר דלתות נעולות. הרמה הגבוהה יותר היא של פעולות חד צדדיות בלי ליידע את הילד. אוספים טלפונים של חברים של הילד ומטלפנים כשהילד לא חוזר. כך משאירים סימנים של נוכחות הורית. אומרים לחבר שיודיע לבן שהתקשרתי לחפש את הבן שלי, כי אני כהורה מודאג. מבקשים שיודיע לו שחיפשתי אותו כי אני מודאג. הילד שלי יתלונן שעשיתי לו פדיחה ואומר לו: 'אם תודיע לי היכן אתה, לא אהיה מודאג ולא אתקשר'".

טיפול המשטרה בעבירות מחשבים

רפ"ק רם יקיר ציין שהמשטרה אינה גורם מטפל, אלא גורם אוכף. היא מנסה לאתר עברינים, לגלות עבירות מחשב במחשבים ובאמצעות מחשב, בהתבסס על חוק המחשבים. "תחום אחד של החוק עוסק בעבירות כנגד מחשב, וירוסים, חדירה למחשבים, הפצת מידע כוזב וכל מה שקשור בפגיעה ממחשב אחד למחשב אחר. התחום השני הוא תחום החיים הממשיים: עבירות שמתבצעות באמצעות מחשב. כאן המחשב הוא הסיכון, הוא אחד הכלים לביצוע הפשע. עבירות כמו איומים, קשירת קשר לביצוע פשע, מין, סמים, פדופיליה וכדומה".

רפ"ק יקיר תיאר כיצד המשטרה מתמודדת במקרים כאלה: היא מפנה לגורמי טיפול כמו גורמי סעד, עמותות, או המלצה להעמדה לדין. השוטרים נכנסים לצ'אטים ברשת לדוג מתחזים לצורך ביצוע עבירות מין, פדופיליה, סמים, מאיימים בהתאבדות. אולם מספר השוטרים בנושא, לדברי רפ"ק יקיר, הוא כמספר אצבעות יד אחת של חבלן. יקיר הוסיף שלצורך זה נעזרים החוקרים גם בשתופי פעולה עם משטרות זרות וגם באינטרפול. הרוב הגדול של של הפשעים מאותר בעקבות תלונות הורים, או ילדים המספרים על דברים "רעים" שקרו להם בגלישתם ברשת. רפ"ק יקיר סיים בציינו את תרומתה של עמותת אשנב להעלאת המודעות לנושא בקרב הורים וילדים. לדעתו, התחום יכול לקבל טיפול טוב יותר בעזרת יצירת "באז" תקשורתי בבתי הספר ובאמצעי התקשורת.

בני ישראלי, M.B.A, מנהל שיווק, הרצאות, סדנאות, אימון אנשי מכירות, ספרי: "איך להצליח בחיים", "ארוטיקה סקס וסיפור" ומנהל אתר האינטרנט:
http://www.loveyoursuccess.net
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב