אוטומציה? לא בכל מחיר!
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים כמעט בכל פינה "רוצים אוטומציה, אבל...".
האם האנשים שמאחורי המשפט הזה (רוב מנהלי הבדיקות בארץ) באמת מבינים את משמעות שילוב האוטומציה? ברב המקרים, מסתבר שלא.
במאמר הזה, אנסה להעביר לכם מעט מהמשמעויות של שילוב אוטומציה במערכות שלכם, ואשתדל לתת לכם ראיה קצת יותר רחבה בנושא, שאולי תשפיע על קבלת ההחלטות שלכם ברמה האסטרטגית, וגם ברמה הטקטית.
שיקולים אובייקטיביים
בואו נדבר רגע על השיקולים שמביאים אתכם לרצות אוטומציה, או לבחור כלי אוטומציה.
אם להיות אמיתיים, השיקולים שלנו, מנהלי הבדיקות, לא תמיד אובייקטיביים. איננו רואים את התמונה הגדולה יותר, ועם יד על הלב, אנחנו גם מעט משוחדים – אנחנו רוצים אוטומציה לצוות הבדיקות, גם אחרי שראינו את מחירי הכלים, ואת המשמעות הפיננסית.
ואתם יודעים מה, בצדק.
כל מנהל רוצה, וצריך לקדם את האינטרסים של המחלקה שלו, ולשפר את רמת הידע של הצוותים שתחתיו. גם המנהל עצמו רוצה לעסוק יותר באוטומציה, וגם זה מצוין.
אבל כל מנהל, לדעתי, צריך להתיישב מדי פעם בכסא של הבוס, ולנסות לראות את השיקולים שרואים משם.
ניקח למשל מנהל צוות QA של 5-7 בודקים ידניים, בתחום ה WEB, בהנחה שאין כרגע כלי אוטומציה בחברה.
הצוות משתלט, בד"כ בדם יזע ושעות מאוחרות, על הגרסאות ועל התמיכה בייצור ( production).
יש לא מעט חברות בתחום האינטרנט שמעסיקות קבוצות בודקים כאלה.
בא מנהל הבדיקות ומציע לשלב כלי אוטומציה, ומבטיח להביא לתוצאות טובות יותר, כיסוי בדיקות רחב יותר, ובזמן קצר יותר.
נשמע מעולה, לא?
כמובן שמנהל הבדיקות מציע את פתרון האוטומציה על-בסיס מצגת מקיפה שמתקפת את פעילות הבדיקות, הזמן המושקע בבדיקות רגרסיה ועומסים, כמות כיסוי הקוד, הבאגים שדורשים חקירה מעמיקה לפני שנפתחים וכוללת הרבה פעמים איסוף לוגים וכד'.
בסוף המצגות מסוג זה, מופיע פתרון האוטומציה כפתרון כל הבעיות.
מובן שיש הרבה נושאים פתוחים אך אין ספק שזה יפתור את הבעיות הכי כואבות של הצוות, ייקצר את הזמנים וירים גם את הפאסון.
כאן נכנסים השיקולים האחרים.
מה שמנהל הבדיקות לא רואה ברב המקרים היא עלות הבודקים הידניים, מול עלות של שילוב אוטומציה.
כחברה, או כגוף פיתוח, החישוב הוא די פשוט.
כמה אנחנו מוציאים היום על בדיקות (אקסל פשוט של עלויות). כמה הנושא של הבדיקות הידניות מפריע לנו? וכמה אנחנו באמת מוכנים לשלם על זה?
בנוסף, ישנו שיקול לטווח ארוך – ביום שלאחר האוטומציה, כשאצרך לצרף בודק לצוות – העלות תתייקר באופן משמעותי.
ובכלל, כמה עולה הטמעה של הכלי, מבחינת רכישה, הדרכההטמעה, שינוי מתודולוגיות שישפיעו גם על הפיתוח, וכמה אנשים ייצטרכו לתחזק את האוטומציה עם כל שינוי שנעשה פה כל שני וחמישי?
לפעמים חייבים, ולפעמים לא.
נכון, ישנם מקרים שבהם החברה מוכרחת לעבור לאוטומציה. למשל בחברות המפתחות מערכות תעופהנשק. ישנם מקרים שהלקוח, או הרשויות דורשות עמידות בתקנים, שחלקם מבדרים על הוכחה של כיסוי כמות קוד, ומטריצת עקיבות בין דרישה לבדיקה.
במקרים כאלו – עדיף לחברה לשלם את שנדרש כדי למכור את מוצריה. בחברות כגון אלו, בדיקות הרגרסיה צורכות משאבי זמן יקרים מאד, וארוכים מאד, ולכן אוטומציה משתלמת שם כמעט בכל מחיר.
אך ברב החברות, אין זה יותר משאיפה של מנהלי הפיתוח והבדיקות.
"אנחנו רוצים אוטומציה". אוטומציה שממילא לא תכסה את כל הבדיקות, ואני עדיין אצטרך לשלם משכורות לאותה כמות בודקים, ואולי יותר ויותר יקרים.
אז, לרדת מזה?
כמו שכתבתי בתחילה, אינני יודע את התשובה, ולכל חברה האופי שלה, משאביה, ותעוזתה.
אבל אם תגידו "החלטנו ללכת על פתרונות ידניים" – אל תרגישו שאתם מאחור. אתם בסדר. בסופו של דבר, הבודק הידני עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר, ולשכל האנושי יש עדיין יתרון על פני מכונה.
אז לפני שאתם רצים לבזבז את זמנכם על פגישות POC ובחינת כלים אוטומטיים – עשו חשבון פשוט. אם תגיעו למסקנה שבסוף זה יעלה לחברה פחות – לכו על זה. אם לא, אז לא...
בהצלחה!
נתנאל מוחוני - מנכ"ל חברת קומיט בדיקות מערכת, בעל נסיון רב בהובלת בדיקות תוכנה, מומחה אוטומציה, ומרצה בכיר.
נשוי ואב לתמר ורועי.
