עתיד שחור ליבשת השחורה (חלק 2)- ניתוח של הבעיות באפריקה- מקור, התפתחויות צפויות, ומה יכול העולם לעשות (איידס, דרום אפריקה, סודן ועוד) 

סקירה על מדינות אפריקה - מאת גיא יריב
שנה לא קהל עומדת לעבור על אפריקה- אירועי ה11 בספטמבר הסיטו את תשומת הלב העולמית מהיבשת, שכבר לפני כן היתה במצב נואש. תרומות עתק שמגיעת לנפגעי הטרור בארה"ב, ולשיקום אפגניסטן יהיו חסרות מאד ביבשת השחורה. תקציבי הסיוע, שצנחו מ18 ל-12 מיליארד$ מאז 1990, עומדים לצנוח עוד יותר.
בעיית האיידס
בעיית האיידס חריפה באפריקה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. גם הטיפול בה הינו הכושל ביותר- למעט יוצאים בודדים מן הכלל כגון אוגנדה ומוזמביק. בשאר המדינות נדיר לשמוע מהממשלה שיחסי מין בלתי-מוגנים גורמים לאיידס, מרביתן מדגישות שאיידס נגרם מהזרקת סמים במחטים מזוהמות.
פעולות אלמנטריות נוספות שניתן היה לבצע אינן מתבצעות- קונדומים הינם יקרים מאד וקשה להשיגם. מחלות מין כגון סיפיליס וגונוריאה, המסייעות להתפשטות האיידס, אינן זוכות לטיפול, בדיקת איידס הינה הרחק מהישג ידם של מרבית האפריקאים.
במקום זאת נוהלה מלחמה עקשנית (אם כי מוצלחת) לכפות על יצרני התרופות במערב לספק תרופות נגד איידס במחיר עלות כ300$ במקום 15000$ במערב- התועלת מכך היא אפסית- המחיר הוא עדיין הרחק מעבר להישג ידם של מרבית החולים (שאינם יכולים לעבוד ואין להם ביטוח בריאות). גם אלו שמצליחים להרשות זאת לעצמם לא מקפידים לרוב על משטר המינון הקפדני והדרקוני - יש לקחת למעלה מ20 כדורים, ב7 מועדים שונים לאורך היממה, ובדיוק של חצי שעה לכל מועד. לפיכך התרופות אפילו לא עוזרות אלא רק גורמות לתופעות לוואי לא נעימות, ולהתפתחות זנים עמידים.
כתוצאה מכך במרבית ארצות אפריקה אחוז הנשאים עולה על 10% ובחלקן הוא מגיע ל25%. במדינות עם מערכת בריאות חלשה, משמעות הדבר היא שכל האנשים הללו, וכל אלו שהם ידביקו, ימותו בתוך פחות מעשור.
דרום אפריקה
אוכלוסיה- 43 מיליון. 75% שחורים, 13% לבנים. תמ"ג לנפש 2570$
המדינה העשירה והחזקה באפריקה. גובלת במוזמביק, זימבאבווה, בוטסואנה ונמיביה. לסותו סוואזילנד מהוות מובלעות בתוך דרא"פ.
לאחר 60 שנה של שלטון המפלגה הלאומית, שהנהיגה את משטר האפרטהייד, נכנע הנשיא דה-קלרק ב1994 למשטר סנקסציות שהטיל עליו המערב במשך כעשור, והונהג שווייון זכויות מלא לשחורים ול"צבעוניים". מפלגת הafrican NATIONAL CONGRESS זכתה בבחירות ומנהיגה, נלסון מנדלה, נבחר כנשיא השחור הראשון (וזכה בפרס נובל לשלום).
ביוני 99 פרש מנדלה ואת מקומו ממלא מאז ת'אבו מבקי. מרקסיסט אדוק לשעבר, מנהיג היום מבקי סידרה של רפורמות כלכליות לקראת כלכלת שוק. עם זאת, חוקי העבודה בדרא"פ קשוחים מאד ומחייבים מיכסה של עובדים שחורים בכל דרג בכל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה.
חוקי האפליה המתקנת והEMPOWERMENT הביאו להקמתן של חברות קש רבות בשליטת שחורים, היוצרות עיוותים קשים באוכלוסיה. מצבם של השחורים עדיין קשה מאד, ומרביתם חיים עדיין בתנאים של עולם שלישי, ושיעור האבטלה אצלם עולה על 30%. חברות הEMPOWERMENT רק יצרו שכבה דקה של מתעשרים חדשים שחורים אשר שנואים על שחורים ולבנים גם יחד.
התפרקות של הגבלות מתקופת האפרטהייד הותירה ואקום אכיפתי, וכתוצאה מכך שיעור הפשע בדרא"פ הוא מהגבוהים בעולם, אם לא הגבוה בהם.
בניגוד למדינות אפריקה האחרות, דרא"פ נהנית מתשתית נרחבת ומודרנית, לרבות סקטור פיננסי רחב, חברות טכנולוגיה רבות, מינהל תקין למדי ויעיל למדי ואוכלוסיה שמרביתה בעלת השכלה מינימלית לפחות, ובעלת גישה לשירותי בריאות מינימליים לפחות.
בעיית האיידס בדרא"פ חריפה מאד (כ25% מהאוכלוסיה השחורה נגועה), ובולטת שבעתיים על רקע היעדר כמעט מוחלט של מאמץ ממשלתי להלחם בה. מבקי זכה לקיתונות של בוז כאשר תמך בתיאוריית שוליים לפיה איידס אינו נגרם מHIV ולמעשה איננו "מחלה אמיתית". בעקבות לחצים חריפים מארגונים למלחמה באיידס בדרא"פ ומחוצה לה חזר בו מבקי (לפחות כלפי חוץ) מהתמיכה בתיאוריה זו, ואף אירח בספטמבר שעבר את הועידה הבינ"ל למלחמה באיידס. כתוצאה מהאיידס ירדה תוחלת החיים בדרא"פ לממוצע של 51 שנה (52 לנשים). http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/sf.html
סודן
רפובליקה איסלאמית קיצונית, מקיימת יחסים תקינים רק עם איראן ותימן. בדרום סודן מתרחשת בעשרים השנים האחרונות מלחמת אזרחים רצחנית בין הממשלה המייצגת את הערבים הלבנים של הצפון לבין המורדים השחורים הנוצרים של הדרום. עד כה מתו במלחמה כמליון וחצי אזרחים, רובם מרעב, ומיליונים אחרים הפכו פליטים.
מימשל איסלאמי קיצוני מהסיגנון האיראני והטליבני, הפך את המדינה למוקצה. נסיון התנקשות בנשיא מובארק, שהעקבות אליו הוליכו לחארטום הבירה גרם לקרע עם השכנה הגדולה והעשירה מצפון. אולם בשנה החולפת חלו שינויים דראסטיים: הנשיא הדיח וכלא את האימאם הראשי, שעמד בראש הפלג הפונדמטנליסטי של המימשל. היחס לארה"ב השתפר מאד, ולאחר ה11 בספטמבר סודן העבירה לאמריקאים מידע רב על בין-לאדן (שזכה לאירוח מלכותי בתקופה הפונדמנטליסטית יותר).
התקווה הגדולה של סודאן הוא סקטור הנפט שגדל בהתמדה, ומתפתח בזכות חברות כמו SINOIL, חברת הנפט הסינית, שמוכנה לפעול בסודאן. מרבית החברות המערביות מסרבות עקב הסכנות ועקב לחצים של ארגוני זכויות האזרח.
תמ"ג לנפש 940$ לשנה. http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/su.html
הערות נוספות
בסומליה מלחמת אזרחים שנמשכה מ1977, הביאה ב1991 את המחוזות הצפוניים להקים מדינה עצמאית בשם סומלילנד. למרות שאזורים אלו רגועים יותר מהתוהו ובוהו בשאר המדינה לא הכירה אף ממשלה בריבונותה של סומלילנד.
החל מ93 ניסה האו"ם לקיים פעילות PEACEKEEPING, אך ב95 היא הופסקה עקב ריבוי האבדות. ארה"ב ניסתה למלא את הואקום, אך כאשר 17 מחייליה נהרגו (כנראה במעורבות של אל-קעאידה) נאלץ קלינטון לפנות את הכוחות ממוגדישו. בסומליה עצמה אין שום סוג של שלטון מרכזי, מקסימום ראשי-כנופיות מקומיים. מסיבות אלו סומליה היא בסיכון גבוה להפוך למקום מפלט לאנשי אל-קעאידה שנמלטו מאפגניסטן.
אחת המדינות העניות בעולם, 300$ לנפש, כאשר כ40% מהאוכלוסיה הם נוודים. http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/so.html
טריבונל לשפיטת פשעי המלחמה שבוצעו ברואנדה מתקיים בעיירה ארושה שבטנזניה. 800,000 אזרחים נרצחו במהלך שלושה חודשים מזעזעים (הקצב הממוצע בשואה היה 300,000 יהודים לפרק זמן דומה...). מחסור חמור בשופטים מקשה על התקדמות התהליך - מרבית השופטים נרצחו בג'נוסייד. כמו כן קשה למצוא מקום למורשעים לרצות את עונשם- בתי הכלא המערביים הינם גן-עדן שמרבית אזרחי רואנדה יישמחו לעבור לגור בהם, ולעומת זאת בתי הכלא המקומיים אינם עומדים בסטנדרטים של האו"ם.
טריבונל נוסף עומד לקום השנה כדי לשפוט את פשעי המלחמה בסיירה-לאון. מחסור בתמיכה כספית ופוליטית מן המערב היקשה על הקמת הטריבונל, אך כרגע אפילו ארגוני המורדים תומכים בטריבונל- ובתנאי שיישפוט גם את פשעי המלחה.
דיבייט צפוי בנושא יעסוק בהעמדה לדין של חיילים-ילדים שביצעו זוועות מסמרות שיער בסיירה-ליאון וברואנדה (למשל הצתת כנסייה שבה הסתתרו 300 נשים וילדים).
אריתריאה ואתיופיה חתמו לפני שנה על הסכם שלום לאחר ששתיהן הגיעו לתשישות כספית מוחלטת ממלחמת אזרחים שפרצה מחדש ב98, (מלחמה קודמת שארכה 30 שנה הסתימה ב91). צריך אופטימיות רבה כדי להניח שזהו אכן סוף הסיפור.
מוזמביק היא הסינדרלה והתקווה הגדולה של אפריקה- מלחמת האזרחים הסתיימה ב98, ובניגוד למקובל היא באמת הסתיימה. מאז צומחת כלכלת מוזמביק בקצב מזרח אסייתי של כ10% בשנה. השטפונות הנרחבים בדצמבר שעבר גרמו לנזקים נרחבים, אך גם סייעו לשכנע את הIMF להעניק סיוע רחב למוזמביק.
באנגולה נמשכת מלחמת אזרחים מיום עצמאותה של המדינה ב75. מורדי הUNITA הצליחו, בסיוע אקטיבי של הממשלה, להביא לסיומם את חייהם של למעלה משני מליון אזרחים, ולהעניק לאנגולה את התואר "מפיקת הנפט העניה בעולם". בעיית מוקשים נרחבת מונעת מהחקלאים לעבד את השדות.
צ'אד- היעלמותה של ימת צ'אד המתייבשת מביאה לסכסוכי גבולות בי צ'אד לשכנותיה ניגריה וקמרון
מרוקו מחזיקה כבר 25 שנה בכח בטריטוריית מזרח אפריקה. תביעות חוזרות ונשנות של האו"ם לקיים משאל עם שבסיומו יוחלט עתי החבל נגררות על ידי השלטון. בו זמנית המרוקאים מיישבים בחבל כמויות גדולות של "מתנחלים" מרוקאים ע"מ לטשטש את זהותו האתנית. המלך חסן ביצע לאחרונה סיור נרחב בטריטוריה זו, וכמעט שום מדינה לא הביעה מחאה, למעט ספרד (המעצמה הקולוניאלית לשעבר). תוכנית למשאל עם חדש ומוגבל נבנית כרגע למען האו"ם ע"י ג'יימס בייקר, לשעבר שר החוץ האמריקאי.
ב1997 התיר המלך חסן 2 קיום בחירות לפרלמנט חלש, וכיום בנו, מוחמד ה6 מתיר בהדרגה זכויות אזרח רבות יותר.