עתיד שחור ליבשת השחורה- ניתוח של הבעיות באפריקה- מקור, התפתחויות צפויות, ומה יכול העולם לעשות (זימבבווה, קונגו וניגריה) 

שנה לא קהל עומדת לעבור על אפריקה- אירועי ה11 בספטמבר הסיטו את תשומת הלב העולמית מהיבשת, שכבר לפני כן היתה במצב נואש. תרומות עתק שמגיעת לנפגעי הטרור בארה"ב, ולשיקום אפגניסטן יהיו חסרות מאד ביבשת השחורה. תקציבי הסיוע, שצנחו מ18 ל-12 מיליארד$ מאז 1990, עומדים לצנוח עוד יותר.
זימבאבווה
מדינה כלואת יבשה השוכנת בדרום היבשת, גובלת בדרא"פ, מוזמביק, בוטסואנה וזמביה. 12 מיליון נפש. קיבלה עצמאות לפני 20 שנה מבריטניה, ומאז נשלטת ע"י מפלגת ה-ZANU-PF של רוברט מוגאבה.
לפני שנה, עקב לחצים כלכליים כבדים החל מוגאבה בתהליך של הפקעת אדמות של איכרים לבנים (תמ"ג לנפש 2,400$, צמיחה שלילית בעשור האחרון, מחסור במט"ח ובדלק). איכריום אלו המהווים כ1-%3 מהאוכלוסיה שולטים על כ30% מהאדמות החקלאיות. מטרת התהליך היתה להסיח את דעת הקהל מהקשיים הכלכליים (הנובעים בחלקים מהתערבות צבאית יקרה וחסרת מטרה בקונגו). כמו כן המטרה היתה לרצות את תומכי הZANUPF ע"י מתן הטבה משמעותית מאד.
ההשתלטויות הוצגו כמבוצעות ע"י "ותיקי מלחמת העצמאות", המקבלים את האדמות שהובטחו להם בסוף מלחמת העצמאות ב-79. במציאות, רבים מהפולשים היו בני פחות מעשרים.
ההשתלטויות הביאו למחאות חריפות מהעולם, והביאו לבריחה של השקעות ומט"ח, וכתוצאה מזה הביאו את הכלכלה לסף שיתוק. באפריל שעבר התקיימו בחירות פרלמנטריות בהן זכתה מפלגת האופוזיציה (MDC) ברוב קטן (יש להניח שהרוב היה גדול יותר אילולא זיופי בחירות נרחבים, אלימות ממוסדת נגד האופוזיציה, ואמצעי תקשורת שפעלו בשליחות הממשלה), אך מכיוון שהנשיא ממנה שליש מחברי הפרלמנט לא היתה לכך משמעות בפועל.
הכאוס בזימבאבווה גרם לאובדן נרחב של אמון משקיעים גם מחוץ למדינה, והביא למשל לקריסת הבורסה של יוהנסבורג (בירתה הכלכלית של דרא"פ השכנה) ושל מטבע הראנד עקב חשש של משקיעים מפני הישנות התסריט במדינה זו ובאחרות.
בתחילת ספטמבר הכריז ה COMMONWEALTH הבריטי על איום בסנקציות, אבל שבוע אח"כ התרסקו אי-אלו מטוסים ודעת הקהל בעולם עברה לעסוק בנושאים אחרים. מאז עוברים מעשי הדיכוי של מוגאבה בשתיקה של דעת הקהל העולמית- לפני חודש למשל הוא העביר חוק עיתונות חדש שלמעשה מבטל את העיתונות החופשית (טלוויזיה מעולם לא היתה חופשית, והרדיו מגיע מתחנות זרות). דעת הקהל בזימבאבווה על סף רתיחה, והעוינות למוגאבה על סף התפרצות (בגראפיטי ובעיתוני האופוזיציה קוראים לו סלובודן מוגאבה)
אגב, ב1995 זכה מוגבה ב'מפתיע' בהגרלת הלוטו של זימבאבווה המנוהל על ידי בן דודו, שר האוצר, ובכסף בנה את הארמון החמישי שלו... http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/zi.html
ניגריה
המדינה הגדולה באפריקה מבחינת אוכלוסיה - 123 מיליון, במערב היבשת, גובלת בצ'אד, קמרון, ניג'ר בנין והאוקיאנוס האטלנטי.
לאחר 16 שנים של שלטון צבאי התקיימו ב99 בחירות דמוקרטיות למדי בהן ניצח אולסוגן אובסנג'ו, עו"ד, שמנסה מאז להכניס מעט סדר למדינה בעלת קווי חלוקה שבטיים ודתיים רבים. בצפון המדינה אימצו בשנה שעברה שני מחוזות את ה'שריעה' (ההלכה המוסלמית) כחוק המדינה, וגרמו למתחים חריפים עם המיעוט הנוצרי באותם מחזות, ועם הרוב הנוצרי בשאר חלקי המדינה.
ניגריה עשירה בנפט (25$ מיליארד בשנה) אך שליטיה המושחתים נכשלו בניצול הנפט לטובת פיתוח המדינה ויצירת מקורות הכנסה. הנפט מהווה כיום כ20% מהתמ"ג, 95% מהמט"ח ו60% מהכנסות המס. עליית מחירי הנפט בשנה שעברה שיפרו משמעותית את מאזן התשלומים הניגרי, והביאו לאיזון תקציבי נדיר. לאור זאת ניתן לצפות במהלך השנה להשקעה גדולה של הIMF בחינוך וכן בצירוף ניגריה למדינות שזכו לשמיטת חובותיהן כלפי העולם העשיר. מכיוון שניגריה מספקת 10% מתצרוכת הנפט של המערב, ושיש בה 60 מליון מוסלמים, ניתן להניח כי בניגוד למדינות אפריקאיות אחרות, המימשל האמריקאי ידאג להקצות לה תשומת לב והקשבה- ייתכן שהתביעה להשמטה של עוד 35 מיליארד $ תיזכה להיענות.
יש להדגיש שלמרות הכנסות הנפט העצומות הניגרים עם עני מאד עם תמ"ג לנפש של 370$ לשנה ומרביתם חיים מחקלאות בסיסית. חלק ניכר מהכנסות הנפט מגיע לחברות נפט מהמערב, בראשן SHELL ההולנדית-בריטית. http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/ni.html
הרפובליקה הדמוקרטית שלקונגו (לשעבר זאיר)
המדינה השניה בגודלה (אחרי סודן) באפריקה מבחינת שטח, כ2.4 מיליון קמ"ר. שוכנת במרכז אפריקה, גובלת באנגולה, זמבינה, טנזניה, רואנדה, בורונדי, צ'אד סודאן, הרפובליה המרכז אפריקאית ורפובילקת קונגו (השם דומה, אך זו מדינה אחרת, יציבה יותר וקטנה יותר).
היוותה במאות ה17,18 ומחצית ה19 המקור העיקרי של עבדים לעולם החדש. ב-1878 נכבשה ע"י לאופולד מלך בלגיה כאחוזה פרטית שלו (ללא פיקוח של הממשלה והשיפוט הבלגי) ונשלטה על ידיו באכזריות. זכתה בעצמאות ב1960 ושקעה מיד בסידרה של מלחמות אזרחים בלתי פוסקות שנסתיימו בעלייתו בסוף שנות השבעים של מובוטו ססה-סקו, אחד המנהיגים האכזריים והגרוטסקיים בתולדות אפריקה. שינה את שם המדינה לזאיר ובאופן כללי התייחס אליה כאל רכושו הפרטי, כאשר ידידים ויריבים מוחזקים בפיקוח על ידי חיבורם באופן ישיר לאוצר המדינה. קריסת התשתיות שבנו הבלגים הביאה את קונגו להתפוררות ל'נחלות' פסוודו-פאודליות שנשלטו על ידי ברונים מקומיים.
עם מותו של ססה-סקו היתה המדינה במצב של מוות קליני, והארגון היחיד שפעל ברמה לאומית היה הכנסיה הקתולית. אפילו ארגוני הפשע והברחת היהלומים היו מפורדים ומפולגים.
ב1994 היו תומכיו של ססה-סקו מעורבים בג'נוסייד ברואנדה שבו טבחו אנשי ההוטו את הטוטסי המקומיים. ב96 החליט הממשל הרואנדי החדש לחפש נקמה ופלש לקונגו כדי להניח יד על הפושעי מלחמה, והפלישה הצליחה מעל למצופה, כשהרואנדים ובני בריתם האוגנדים הגיעו עד לבירה קינשאסה (בערך כמו המרחק בין ישראל ליוון...) והכתירו שם את לורנט קבילה לנשיא. ססה-סקו שהיה חולה אנוש בתקופה זו נמלט ומת בגלות.
ב98 קבילה ניסה להשתחרר ממרות פטרוניו (הרואנדים והאנגולים) ואלה ניסו לפלוש שוב ולהדיח אותו, אך קבילה נשען על מיליציות של הוטו, וכאשר הוא נדחק למובלעת סביב קינשאסה הבירה הגיע כח התערבות של זימבבוואה, אנגולה, נמיביה, סודן וצ'אד. מלחמת האזרחים/מדינות שפרצה תבעה עשרות אלפי קורבנות, ואיפשרה לצבאות הפולשים ולצ'יפים המקומיים לשדוד משאבי טבע (זהב, יהלומים, נפט ואורניום) בסכומי עתק. הסכם שלום שנחתם בלוסקה ב98 הגיע למצב של מוות קליני, כאשר גם הנסיונות הפתטיים של נלסון מנדלה וקופי ענאן להחיאה נתקלים בג'ונגל של תככים, שקרים ובגידות - בעיקר מצד קבילה.
במרץ שעבר קרה לקונגו הדבר הכי טוב שניתן היה לצפות לו- הנשיא לורנט קבילה נרצח, ואת מקומו תפס בנו ג'וזף. בבת אחת נעלמו כל המכשולים, וכח או"ם נמצא בתהליך של הצבה. הקבינט המושחת הוחלף בטכנוקרטים יעילים , רבים מהם גולים קונגולזים שחזרו. הבנק המרכזי שחוייב להדפיס כסף בכל פעם שהממשלה רצתה כסף קיבל עצמאות. התקציב אוזן . הסכמים עם חברות זרות אינם מבוטלים בהינף יד.
התוצאות, כמובן לא איחרו לבוא: משקיעים זרים החלו, לאט ובזהירות, לחזור לקינשאסה. התוצר עומד לגדול השנה לראשונה מאז 95. הIMF והבנק העולמי חזרו למעורבות במדינה, ורמת החיים תגיע השנה לממוצע האפריקאי (אוי להישג שכזה).
כל הזכויות שמורות לגיא יריב