הקשר בין שגרה וחירום בתחבורה, נמלים וספנות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הקשר בין שגרה וחירום בתחבורה, נמלים וספנות 

מאת    [ 23/11/2010 ]
מילים במאמר: 962   [ נצפה 1619 פעמים ]

 
 

שאלה 1: מה לדעתך ההמלצה המשמעותית של הוועדה?

תשובה:

בלי להתייחס לממצאים ולבקורת של הוועדה על אירועים ואישים ,  הועדה ממליצה המלצה חשובה ומאידך טבעית, של הקמת מוקד חירום שייקרא רת"ח שבזמן חירום יתפעל וירכז את הפעילות בתחום הנמלים, הספנות וגורמי תחבורה ותובלה יבשתיים כגון רכבת. אין ספק שיש חשיבות רבה בתיאום והפעלת מערכי התחבורה הקריטיים והאסטרטגיים באופן מתואם מצד אחד עם התפתחות הלחימה והאילוצים והמגבלות התפקודיים שנוצרים עקב מצב החירום ומאידך מתן מענה לצרכים הקריטיים של יבוא, יצוא ושינוע מטענים ואנשים תוך כדי ובמהלך האירועים .

 

שאלה 2: מהו הכשל העיקרי ממנו צריך להיזהר במסגרת יישום המלצות הועדה?

תשובה: אחד העקרונות הבסיסיים של תורת השליטה וההפעלה של מערכי חירום הינו שפונקציה ארגונית ותפעולית שאינה פעילה בשגרה לא תצליח לתפקד בצורה מספקת ובצורה נאותה בחירום. לכן חיוני שמוקד או מוקדי השליטה/ ההפעלה בחירום שיש המלצה להקים, יהיו מבוססים על גופים מוסמכים שקיימים ופועלים בשגרה עם אותם סמכויות במסגרת הנושאים הרלבנטיים, ולא לנסות להמציא פונקציות חדשות עם סמכויות חדשות שיגרמו לבלבול וכפילויות בסמכויות/אחריות.  

עקרון זה מתבסס על לקחים שנצברו במדינה מאז הקמתה ובמיוחד לאור לקחי מלחמת יום כיפור שהיתה מלחמת פתע ודרשה מהמערכים הצבאיים והאזרחיים של משק לשעת חירום להיות מופעלים ללא זמן התארגנות ובאופן פתע. גם מלחמת לבנון השניה נופלת בקטגוריה של מלחמת פתע שבו נדרשו מערכי החירום של התחבורה והלוגיסטיקה להיות מופעלים ללא התרעה מקודמת וללא ידיעה מראש.

בתחום הנמלים והספנות קיים גוף שאחראי על הפעלה וניטור הפעילות של הספנות והנמלים בשגרה ובחירום והוא רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה. גוף זה מקיים גם כיום, וקיים גם במהלך המלחמה חדר מצב למקרים של אירועי חירום ומצבי חירום. מצד שני, זו המלחמה הראשונה בה הנמלים פעלו לאחר פירוק רנ"ר - רשות הנמלים והרכבות. חברת הרכבת, וכל אחת משלוש חברות הנמל, מצאו את עצמן כישויות עצמאיות, שאינן מתורגלות  בחירום בניהול ותיאום פעילותן בינן לגופים המקבילים להן, ובינן לרשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה. בקריאה של התשובות שהתפרסמו ע"י הנמלים לממצאי הועדה, הנהלות הנמלים מציינות כי נענו לאחר 3-5 ימים לבקשות של נמל אחר. ב 3-5 ימים מלחמה יכולה להתחיל ולהסתיים..., או לחילופין, תוסף הדלק יכול לאזול ולהשבית את צי הרכב...  קבועי זמן לויסות משאבים ולתגובה לוגיסטית בחירום, בין כלל הגופים האסטרטגיים במשק צריכים להיות נידונים מיידית ומטופלים סביב השעון ע"י גוף מתאים ובשליטה מרכזית. מאידך צריך לזכור בהתבוננות אוביקטיבית של אירועי המלחמה, שלא הוכרז מצב חירום ולא הופעל רשמית מל"ח, והשאלה מופנית חזרה לפיתחה של הממשלה וגורמי הביטחון בנושא הגדרת רמת החירום שהוגדרה במשק, כולל המשק התחבורתי.  בכל מקרה, אין ספק שמערך וקהילית הנמלים שלאחר השינוי המבני שיצר חוק הנמלים ידרש להשלים תהליכי תכנון, הטמעה ותרגול של תורת עבודה בחירום, תרגול שבוצע שלא מרצון על "רטוב" לפני התרגול "היבש".

 

שאלה 3:  איזו היערכות נדרשת על מנת לעבור בצורה יעילה וחלקה ממצב שגרה למצב חירום

תשובה: במעבר ממצב שגרה לחירום יש לקחת בחשבון תסריטי פעולה שונים שהעיקריים ביניהם: א. כניסה למצב חירום  בצורה יזומה מראש שבו קיים זמן התארגנות. ב מצב פתע שבו ההתארגנות צריכה להיות מיידית. על מנת שמערך כזה יפעל בצורה תקינה ואיכותית יש לטפל בהיבטים של איוש מתאים בשגרה ותגבור בחירום של המערך השלדי השוטף. יש לתכנן פונקציות מתאימות ואמצעים לוגיסטיים שיבטיחו קיום תקשורת, שליטה הפעלה ומקורות מידע , ולספק אותם תוך מתן מענה לאיום פגיעה פיזית באתר. דהיינו מיקום מוגן המאפשר עבודה גם במצב של ספיגה בעורף. חיוני שמערך המידע יהיה כזה שיאפשר ניהול תמונת המידע והנתונים העדכניים על מנת לקיים תמיכה הולמת בתפקידים של מוקד החירום. לדוגמא: אם באופן שוטף רשות הספנות והנמלים מקיימת מעקב אחר פקידת אוניות את נמלי המדינה ומקום עגינתם, וכמו כן את מיקום האניות הישראליות בעולם בכל זמן נתון, הרי מעבר למצב חירום, תוך שימוש באותן מערכות מידע יאפשר באופן מיידי ואמין המשך תמונת מצב עדכנית בזמן אמת של מיקום האוניות הישראליות ומצב המעגנים בנמלים ונוכחות הספינות בנמלים. לחלופין, נסיון להקים מוקד חירום שלא יפעל בשגרה ויאוייש ויפעל  על מידע, שליטה ותקשורת שאינם פעילים במצב שגרה, מגביר את הסיכוי שהפעלת מרכז כזה תארך זמן רב ובנית תמונת המצב לא תושלם במשך פרק זמן ניכר ( אם בכלל) ממועד הפעלתו.

 

שאלה 4: האם ההדגשים למסקנות הללו הם ייחודיים לתחום הספנות, נמלים ותחבורה ?

תשובה: הדגשים אלה נכונים לכל סוג של מוקד או מרכז ניהול ושליטה בחירום בכל תחום פעילות שהוא. הם יושמו ומיושמים במגזרים רבים, בטחוניים ואזרחיים, על בסיס לקחים מצטברים, שבמדינה כמו שלנו, לא חסרים. במקרה הנדון של שינוע מטענים, ספנות ונמלים, מדובר בתחום המייצר אשליה אופטית, שהינה מסוכנת וקברניטי המשק טעו בה ולא פעם: לכאורה מדובר בתחום אזרחי ולא בטחון/לחימה, ולכן הוא בעדיפות שנייה ושלישית, למשאבים, תשומת לב, ואפילו מיגון!! ולא נכביר מילים על כך. מאידך, כיום התובנות הינן ברורות, הרוב המוחלט של אספקת כל האמצעים מכל הסוגים, "החמצן" לצורך הענין, עובר דרך הספנות והנמלים, מפוזר באמצעים מסוימים של שינוע יבשתי, כשכל השרשרת הזו מייצרת מספר ערוצים קטן וסופי וצווארי בקבוק מובהקים. זהו תחום קריטי לתפקוד המדינה בזמן חירום, להבטחת אספקת סחורות ואמצעים חיוניים אל המדינה וממנה ובתוך המדינה, ולכן מוקד כזה או מוקדי שליטה שמטרתם להבטיח רצף אספקה, באופן יעיל, תוך ניצול מיטבי של אותם עורקים ואפיקים פעילים (לא ניתן להבטיח כי כולם יהיו פעילים, בכל מצב ובכל תנאי, כפי שהוכח) ולכן מתן מענה להתפתחויות, ומאידך הפעלה היעילה ביותר והמתואמת ביותר האפשרית עם שאר מוקדי החירום הבטחוניים , מל"ח ופיקוד העורף על הינם חיוניים בעת קיום מצב חירום במדינת ישראל.

MEIR GIVON CEO GIV Solutions Ltd Tel:       +972-9-7757117 Fax:      +972-9-7602544 www.GIV-Solutions.com www.GIV-Solutions.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב