אז איך זה קורה אה? עשינו איזה סדנא או שניים יש הבטחה בעתיד הנראה לאופק שהאושר יגיע אם רק נתרגל טיפה יותר מדיטציה אם רק נלך לעוד סדנא אז נגיע לאותו רגע קוסמי שהציפורים יציצו השמים תמיד יהיו כחולים ושמש נעימה וחמימה תעטוף אותנו ...רגשות מקסימים ונעימים יציפו את גופנו ואנחנו נחיה בלה , לה לנד לנצח ...אופס התבלבלנו
אולי הסדנא הזו תהיה טובה יותר אולי הדרך הזאת תעשה את העבודה אז זהו זה שלא ! פשוט לא עבודת מודעות ולא משנהאיך היא נעשית או מתי מטרתה היאאחת רק לגרום לנו להיות נוכחים ואותנטים באמת שמהשיש בפנים זה בדיוק מה שקורה גם בחוץ פה ולב שווים. כן זה אומר שאם אתם בכעס נראי תנו לו להתבטא תוציאו את זה החוצה , אחד הדברים שאני אישית נתקלתי בהם שכשרגשות " רעים" או כאלו שלא נחשבים לא עולים בי , תחושת רוע או תחושת תסכול וכעס אני לעיתים נלחמת בהם פשוט לא רוצה אותם והתנגדות כמו כל התנגדות רק מביאה לעוד ממה שלא רצינו מכתחילה.
ואם לרגע אחד נכיל אותה וכן נצעק נכעס נתעצבן ונקבל את הרגשות השליילים בדיוק כמו את החיוביים גם הם ייעלמו מהר יותר וגם תגיע ההבנה הפשוטה שרגשות הם כמו הים יש גאות , יש שפל וגם ללב יש עונות הרגשות הפחות נעימים הם אלו שבונים את אלו הנעימים ככה שמי שמתחמק מכאב או מקושי האקזיסטינס המופלא יביא לו את שוב ושוב עד שהוא ייכנע , ייכנע לטבעו האנושי שמכיל את כל הרגשות.
לא מעט פעמים קרה לי וגם ראתי אצל אחרים אכזבה מהדרך המודעת והרוחנית , בניגוד גמור לאופיינו המערבי אין כאן מטרה זה לא "מסלול הכשרה של מוארות" שסימנת לך סדנא ועוד סדנא והעלת את האתגר הסדנאות , המדיטציה מטרתם אחת לעזור לנו כל פעם קצת לגמרי בקצב הנכון לנו לחשוף את טבענ והאמיתי שהו א גם צוחק , גם בוכה ,גם מתיאש גם מלא תקווה , אוהב , שונא זה אותנטי זה נכון !
אם יש מישהו שכל הזמן אומר לי הכול בסדר או אצלו תמיד הכול טוב אז אני לא מאמינה לו לא יכול להיות שהוא נפרד מהטבע האנושי...לפחות לא בעולם שלי
אז למרות שהיינו רוצים להצמד לאשלייה המתוקה שיום יבוא ונהיה בסיום "מסלול ההכשרה למוארים" והכעס והעצב יילכ מאיתנו לעולם אז לא... מה לנו נותר לעשות אך ורק לדאוג לאושר שלנו את הקושי החיים יביאו לנו לבד אז יאללה לעבודה תמשיכו לחשוף את הבודהה שבכם את הרגשות את הצחוק את הבכי הכעס את הכול , הכול מותר והכול יפה אחרי הכול אנחנו ייצורים מורכבים ונהדרים.
ימים יפים אהבה וקבלה
לילה
לילה בן הרוש - מפיקה ויח"צנית, עיתונאית, אמנית ועורכת הניוזלטר לאן נושבת הרוח.
