מהי פרדיגמה? זיהוי פרדיגמות באימון אישי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מהי פרדיגמה? זיהוי פרדיגמות באימון אישי 

מאת    [ 16/11/2010 ]
מילים במאמר: 1462   [ נצפה 9731 פעמים ]

 
 

מהי פרדיגמה? זיהוי פרדיגמות באימון אישי
שיעור למאמנים ב- i.C.U, חלק א - מאמר 1 מתוך 4
מה היא פרדיגמה, מדוע חשוב לזהות פרדיגמות בתהליך אימון אישי, וכיצד לעבוד אתן לאחר הזיהוי. השיעור כולל 4 חלקים.

חלק א
מה היא פרדיגמה?
פרדיגמה היא מונח יווני שמשמעותו תבנית או "להראות כשלם". כלומר, פרדיגמות מציגות מכלול תפיסתי שלם ותהליך התנהלות מסוים הנובע ממנו.  
כמונח מדעי, פרדיגמה מציינת את הנחות היסוד המובילות את המחקר המדעי, את האסטרטגיות, את השאלות הנשאלות, את הידע המצטבר, ועוד. אולם, לצורך עבודת המאמן, אנו נגדיר פרדיגמה כ"מכלול תפיסתי המשפיע על התהליך, המיקוד והתוצאות". האופן בו אני תופסת עניין מסוים קובע או משפיע על מחשבותיי ותגובותיי בהקשר לאותו עניין.  
מבחינת האדם, פרדיגמה היא מעין פרספקטיבה המקובלת עליו באופן כללי בזמן נתון, או במילים אחרות תבנית-חשיבה. בדומה לתבנית-אפייה בצורת לב אשר תמיד תייצר עוגה בצורת לב, הפרדיגמה תניב תמיד אותה "עוגה" באותה צורה אם תצא מהתבנית הנתונה. 
אפשר גם להמשיל פרדיגמה למשקפיים מיוחדים אשר מראש צובעים עבורך את העולם בגוון מסוים, וגורמים לך לראות ולתפוס עניינים שונים בדרך מסוימת אחת ולא אחרת.

הפרדיגמה כמטרייה קובעת מציאות

מעניין להבין כי פרדיגמה מייצגת את תפיסת המציאות הסובייקטיבית של האדם אך בו-בזמן גם משפיעה על המציאות בה הוא חי.
אפשר להמשיל פרדיגמה למטרייה גדולה שמצד אחד מגינה עליך ממה שעשוי ליפול מלמעלה, ומצד שני קובעת מה תראה ומה יהיה נסתר מעיניך בגלל המטריה הזאת.

-       פרדיגמה מייצגת את תפיסת המציאות הסובייקטיבית של האדם אך בו-בזמן גם משפיעה עליה -  

תפקיד הפרדיגמות בחיינו

הידע המצומצם המוקנה במסגרות אימון מסוימות מעוות את ההבנה לגבי פרדיגמות. פרדיגמה היא לא דבר רע מיסודה. להיפך. מטרתה לאפשר חיים נוחים.
לאחר שנבין את תפקיד הפרדיגמות בחיינו נוכל לראות מתי פרדידמה עשויה לעכב אותנו או להפריע לנו.
  
מה טוב בפרדיגמה? 
היתרון הגדול של פרדיגמות הוא שהן מעניקות הרגשה ש"אני יודע". אנחנו מגבשים לעצמנו תפיסות סגורות ומסקנות מוחלטות על עניינים שונים ואחר כך חיים ב"אזור הנוחות" הכולל חוויה של ידיעה. גם אם מה שנדמה לי שאני יודע הוא שגוי - עדיין יש לי הרגשה נוחה אם נדמה לי שאני יודע.

הפרדיגמות שלי מעניקות לי נתיב התנהלות. כמו מי הגשם המגיעים אל הנחל ומשם ברור כי הם יזרמו, בסופו של דבר, אל מקום קבוע,כגון שפך נהר, או הים הגדול. הן קובעות מראש מה אעשה, מה אחשוב, כיצד אנהג. וזה נוח.

הידיעה "מה יבוא הלאה" מאפשרת לנו לפעול במרחב ידוע, ומצב מוכר וידוע הוא נוח ומעניק לנו תחושת עידוד וביטחון.
למעשה, פרדיגמות הן הכרחיות עבורנו על מנת שנוכל להתנהל במצב נפשי רגוע, שקט, בטוח. רוב הזמן חשוב לנו, מבחינה רציונאלית וגם נפשית - לדעת מה הולך להיות. לדעת למה נוכל לצפות. המחשבה על חיים בלי סדר קבוע מלחיצה ויכולה ממש "לשגע". פרדיגמות מאפשרות לנו להתנהל ממקום שאנחנו כאילו יודעים, כאילו מבינים, כאילו שהכול ברור. עד שה

מה רע בפרדיגמה?
כמו שאמרנו למעלה, פרדיגמה היא "מכלול נתון המייצר תהליך קבוע". לתהליך קבוע יש יתרון בכך שהוא מעורר שקט ותחושת ביטחון, אבל אם התוצאה הסופית אינה רצויה - אז בהחלט יתכן כי כל התהליך עצמו, למרות היותו מוכר ומרגיע, אינו רצוי. כל עוד תהליך קבוע תורם לנו או מחזק אותנו או מוביל אותנו למקום טוב ונוח - כדאי לנו לעזוב אותו לנפשו. אולם, ברגע שאנו מזהים כי תהליך קבוע מסוים אינו מעניק לנו "טובה" אלא גורם לנו "רעה" - יתכן ויש מקום לבחון אותו בתהליך האימון.
מה שעשוי להיות רע בפרדיגמה הוא דווקא הנוחות-כביכול שהיא מעניקה לנו מהיותה מוכרת וקבועה.

פרדיגמה ואימון אישי
פרדיגמה מציגה מכלול תפיסתי המייצר התנהלות צפויה מראש. היא יוצרת תהליך אשר תמיד מתנהל באופן מסוים או אמור להתנהל באופן קבוע מסוים.
הרלבנטיות של פרדיגמות לאימון אישי הוא בדיוק במקום בו יש תהליך (בדרך כלל סמוי, תת-קרקעי) המאפשר לנו לצפות מראש את התוצאות. על מנת להגיע לתוצאות שונות מאלה שהגיע אליהן בעבר - יתכן ויהיה על המתאמן לזהות את הפרדיגמה המנווטת אותו.
מבחינתנו, כמאמנים, פרדיגמה קשורה לתוצאות אליהן המתאמן מגיע. תהליך אימון אישי מסוגל לסייע למתאמן להשיג את מטרותיו ולהיטיב את התוצאות, אבל הדבר כרוך בשינויים מסויימים: שינוי אמונה פנימית, שינוי התנהלות, ועוד. ואמנם, יש מצבים בהם כדאי לנו להתעמת עם פרדיגמה מסוימת שאמנם מעניקה "נוחות" מסוימת אבל בפועל היא מפריעה לנו במקום לעזור. 

מדוע ומתי חשוב לזהות פרדיגמות?
דוגמאות למצבים שונים בהם רצוי או מתאים לזהות פרדיגמה של המתאמן: 
·       המתאמן תקוע במצב שאינו נוח לו בעליל
·       לא מתקדם
·       מתקשה לממש רצונות
·       לא מצליח להגשים את מטרותיו
·       נכשל שוב ושוב בניסיונות ליצור לעצמו חיים טובים יותר
·       סובל או לא מרוצה מהאופן בו הוא מתנהל
·       לא מבין מדוע הוא מכשיל את עצמו
·       מתקשה לקיים את ההחלטות שלו
·       וכד'.
בקצרה, יש מקום לתהות על הפרדיגמה המנווטת את המתאמן כאשר הוא רוצה לשנות את מצבו בהווה, את התוצאות אליהן הוא מגיע, ויש יסוד להניח כי הדבר קשור לפרדיגמה הבסיסית והמרכזית שלו. 
במילים אחרות, פרדגימה עשויה לסייע במעבר מהווה רצוי לעתיד רצוי, או יותר נכון "מעתיד רצוי להווה מצוי". (על כך ר' מאמר נפרד)

סיכום ביניים
אפשר לסכם ולומר כי לפרדיגמה, כמו לכל מטבע, יש שני צדדים. צד אחד הוא חיובי ומייצג את היתרונות שאנו עשויים להפיק מתהליכים קבועים, כמו בטחון, נוחות או נינוחות, והצד השני, השלילי, מייצג מה שעלול להזיק לנו או לפגוע בנו, דווקא בגלל הקביעות, בגלל החזרה הקבועה. עניין זה יובהר היטב באמצעות התרגילים.  

שינוי פרדיגמה
רבים מאמינים בטעות כי שינוי פרדיגמה הוא עניין של שינוי התנהגותי או "הסרת חסם". הם מאמינים כי המאמן מציג למתאמן את ה"פרדיגמה" שלו ומעודד אותו לאמץ "פרדיגמה" אחרת, וכך המתאמן פותר את הקשיים שלו ופוטר עצמו מחסמיו.
אין דבר רחוק יותר מהאמת.
שינוי פרדיגמה הוא שינוי משמעותי, שינוי הכרוך בזיהוי התפיסה והדעות המרכיבות את הפרדיגמה, זיהוי הערכים הנמצאים בתוכה, התפיסה המובילה אותה, ועוד ועוד. שינוי פרדיגמטי משנה את הגישה, את ההתנהלות, ואת החיים, והוא לא רק עניין נקודתי, מחשבתי או התנהגותי. זה לא באמת קל כמו לקנות זוג חדש של משקפיים.
אמנם יתכן לפעמים שינוי "קל", אבל בדרך כלל שינוי פרדיגמה אינו עניין של החלטה בלבד.

- שינוי פרדיגמה הוא שינוי של הגישה, ההתנהלות, החיים. וזה לא באמת קל כמו לקנות זוג חדש של משקפיים -

איך נדע מתי בדיוק לבחון פרדיגמות?
מאחר ואין טעם לבחון את כל הפרדיגמות של מתאמן, ויש גם סכנה לנפשו של המתאמן בפירוק פרדיגמות ביוזמת המאמן, עלינו להיות זהירים בבחירת העניינים אותם נבחן מקרוב יחד עם המתאמן. נזכור כי בחינה מקרוב של עניינים מסוימים, התעסקות אתם או "טיפול" בהם - עלולה להזיק למתאמן.
המאמן יכול לשאול את המתאמן: האם תרצה שנבחן לעומק מדוע אתה תקוע, מתקשה, חש חסר אונים ...?  ויחד עם זאת, גם כאשר תשובת המתאמן היא חיובית המאמן צריך לדעת מתי להפסיק ללחוץ, לסגת מהחקירה. 

דוגמה
פ. אמרה "אני תמיד יוצאת עם גברים שמתעללים בי". 
פ. בעצם אומרת כי "מתחת לקרקע", בבסיס התנהלותה, שוכן תהליך קבוע שאינו מיטיב עמה. המילה "תמיד" מרמזת על תהליך בעל מסלול קבוע. הבעיה של פ. לא תיפתר מכך שהמאמן "יציג" לה את ה"פרדיגמה" שלה.
במצב כזה, כמו של פ., מצב של התנהלות שאיננה טובה למתאמן, והוא איננו רוצה בה עוד, יתכן ויש מקום לבחון את התהליך המוביל לתוצאות המכאיבות, השליליות או הבלתי-רצויות, אולם חייבים לזכור כי יש תהליכים שמאמנים אינם לומדים כיצד לבצע ועל כן אסור להם לעסוק בהם. תהליכים פנימיים מסוימים קשורים לעניינים רגישים מן העבר וצריך להשאיר את העיסוק בהם לפסיכולוג או לפסיכיאטר.
המאמן יכול לשאול א פ. "האם את רוצה שנבחן עניין זה?"
אם היא תשיב " כן, כי נמאס לי מזה," אזי יש מקום לנסות למצוא יחד אתה איזה רעיון או מחשבה שמשמשים בבסיס ההתנהלות שלה. אולם, אם תשובתה איננה חיובית באופן חד-משמעי יש מקום לוותר.

באימון אישי אין תהליך טבעי של היפתחות או צמיחה כמו בטיפול פסיכולוגי.
מתי בדיוק אפשר להעלות הצעה לבחינת פרדיגמות ומתי כדאי להציע למתאמן לשנות אותה? בשלב ראשון יש לאפשר למתאמן להחליט האם אמנם הוא רוצה לבחון פרדיגמות שלו. אבל, יש מתאמנים שאינם בשלים לעבודה המלחיצה של שינוי עצמי, שינוי האמונות הפנימיות, או שינוי ההתנהלות, ודווקא הם עשויים להראות נכונות לעבודה אתך. לכן, מעבר לנכונות המתאמן, על המאמן ללמוד לזהות מתאמנים כשירים לתהליך המלחיץ של עבודה על פרדיגמה וכמובן לדעת לזהות מי אינו כשיר. (עניין זה קשור ללימודי אתיקה באימון אישי.)
מאחר ותהליכי אימון הם "מזורזים", ואין תהליך טבעי של היפתחות או צמיחה כמו בטיפול פסיכולוגי, עלינו ללמוד מתי וכיצד לבצע תהליכי התערבות. בכל מקרה, על המאמן לפעול בתבונה וברגישות.
כבר ראינו כי מאמן שאינו מפעיל אינטואיציה מיומנת בצד אינטליגנציה בהירה עלול פשוט להחמיץ את העיקר ואף לגרום נזק. 

בשיעור הבא נלמד לעבוד עם מודל לזיהוי פרדיגמות, ולאחר מכן נלמד ונתרגל טכניקה מובנית של "סדיקת" פרדיגמה שהמתאמן בוחר לשנות. נראה גם כיצד אפשר לגייס את הפסיכולוגיה החיובית לתהליך זה.
טכניקת "סדיקת פרדיגמה" מבהירה למאמן כמו גם למתאמן כי לא ניתן לסלק פרדיגמות כלאחר-יד, לא ניתן להחליף פרדיגמה לא-רצויה עם פרדיגמה אחרת בזריזות או בקלילות, ובקיצור - יש לעבור תהליך מובנה, שלם ומסודר, על מנת להגיע לתוצאות הרצויות למתאמן.  

הצצה לחלק ב - מאמר 2 מתוך 4
אם אשאל את עצמי "מדוע אני מתנהל בצורה מסוימת ולא אחרת?" יש סיכוי כי אוכל לאתר את הפרדיגמה המובילה אותי   

אסתי פישר-היים,
מנהלת המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית
ביה"ס iCU  לאימון אישי 
www.my-intuition.com

אסתי פישר-היים מנהלת את ביה"ס ICU להכשרת מאמנים אישיים - המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית.  
מתמחה בעבודה עם משפחות ויעוץ זוגי
מלמדת ומרצה על הדרכת הורים, זוגיות, פסיכולוגיה חיובית, ADHD.
מנהלת מרכז אימון ארצי בו פועלים עשרות מאמנים ומטפלים.
מחברת הספרים:
1. "זריחה פתאומית" - הוצאת ידיעות אחרונות, 1996
2. "פתאום הבנתי - הדרך לאינטליגנציה אינטואיטיבית" - הוצאת דיונון, 2006
אתר ביה"ס וממרכז אימון אישי: www.my-intuition.com   
טלפון:  03-6488108

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב