הניצוץ שבעיניים 

הניצוץ שבעיניים

כל בוקר אנחנו חולפים על פני המראה, כחלק מהרוטינה היומית.

מסתכלים במראה בחטף ורואים, לא רואים השתקפות.

לא תמיד אנחנו שמים לב ומבינים כי ההשתקפות שלנו היא רק בעיני עצמנו.

זר שיראה אותה, לא יבחין בדקויות. רק אנחנו, כן רק אנחנו יכולים לחוש בהשתקפות שלנו, לפרשה נכון. רק אנחנו, יכולים להקרין מתוך תוכנו החוצה בכזו עוצמה את מה שאנו מרגישים וחושבים. זר לא יבין.

"מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר"...

מה משתקף במראה?

ההשתקפות בראי היא הדימוי העצמי שלנו. היא התפיסה שלנו את עצמנו בחיים, ביום יום- כל יום. אחד יחייך וישיר מבט למראה, השני, יחלוף על פניה וירכין ראש. זוהי בסך הכל מראה, אנחנו פוגשים בה כל יום- היא עוצמתית ולעולם לא משקרת, היא דומם. אנחנו חיים.

לא אחת אני פוגשת אנשים חסרי ניצוץ בעיניים. כאלה שבוודאי קמו בבוקר ולא ראו כלום במראה מלבד ריקנות וחושך. אני יודעת, גם אני הייתי שם לפני ארבע שנים. זה מפחיד.

אני זוכרת כאילו זה היה הבוקר, כמו בכל בוקר בדרכי לעבודה חלפתי על פני המראה במהירות שיא, מקלחת, שיניים, פנים, קרם והופ לבגדי העבודה. בוקר אחד העזתי ושלא במודע, והישרתי מבט למראה.

לא היה שם ניצוץ. ההשתקפות השיבה לי בגוונים קודרים למרות שבגדיי היו צבעוניים, למרות האודם, למרות המחרוזת המושקעת. היה אפור. היה ריק.

אני חושבת, שכל אדם מחוייב להביט במראה. לעצור. להרגיש, לחשוב ולהמשיך את חייו בדרך שבה המראה- ההשתקפות, היא חלק מחייו. היא המדד, התחזית למתרחש עמוק עמוק בתוך נשמתו. להביט בלי פחד-

רק אנו רואים, מביטים כדי להבין מה ואיך עושים אחרת כדי להתקדם, כדי לחיות באמת את החיים שנועדנו אליהם.

המחשבות שלנו מקיימות את הרגש ויוצרות מציאות. אני מזמינה אתכם, להביט במראה ולא בחטף, לעמוד 3 דקות ופשוט לקבל משוב מן המראה. לאחר שתראו בעיניים פקוחות את המשוב, תשאלו את עצמכם: "למה"?.

חכו למשוב של המראה ותקבלו החלטה בו במקום, לראות את עצמכם כל חייכם באור חיובי. תשאלו את עצמכם: "אני רוצה"? תמתינו למשוב של המראה- היא תגלה לכם כבר הכל.

אושו כתב "אתה יכול לקחת מהעולם רק מה שהבאת אליו".

ההשתקפות מראה לנו, מה יש לנו, מה יצרנו עד כה- מה נוכל לקחת מהעולם.

אני רוצה לקחת איתי את הניצוץ שבעיניים, הניצוץ הזה הוא המנוע שלי בחיים, הוא המוטיבציה, הוא הדימוי העצמי שביחד איתו אוכל לרוץ למרחקים ארוכים.

אני רצה למרחקים ארוכים, החיים מזמנים לנו כל כך הרבה, הדבר היחיד שנדרש מאיתנו זה להישר מבט למראה- ללמוד את ההשתקפות את הנשמה- כל יום מחדש ופשוט לרוץ את החיים.

"מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר" (מתוך סינדרלה, האחים גרים)...סיפור ילדים או עומק חיים? רואים מה משתקף?

מאחלת לכם ניצוץ בעיניים,

בברכת שפע

מירב לוי- ליבוביץ

"מירב האפשרויות"