פרשת וישלח - מה שכח יעקב שבגללו חזר לאחוריו ועל מה נאבק עם המלאך? 

 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה:  בראשית פרק  ל"ב פסוק ל"ג

 יעקב אבינו עובר את מעבר יבוק, מעביר את בני משפחתו וחוזר לצידו השני של המעבר נותר לבדו ונאבק אם המלאך. מדוע יעקב חזר לצידו השני של המעבר? רש"י כותב "שכח פכים קטנים וחזר אליהם" על פי דעת זקנים ובעלי התוספות יש לקרוא את הפסוק "נשאר לכדו" ולא "לבדו" שהלך להביא כדי שמן זית שמוציאים אותם מבית הבד ולכן כתבו לבדו. אם כן מהי חשיבותם של אותם כדים ומהיכן הגיעו. על פי האגדה יעקב פגש לראשונה בכד השמן כאשר יצק שמן על האבן ששם למראשותיו כשברח מביתו. יעקב אבינו שם לב כי כאשר השמן אזל בכד, הכד  התמלא מחדש, יעקב הבין כי בכד זה יעשו ניסים. ואכן בשמן זה נמשך המשכן וכליו ונמשכו אהרן ובניו הכוהנים. כד זה היה בידי אליהו כשנתן אותו לאישה הצרפתית ובידי אשת עובדיה הנביא. בשל כך יעקב החליט לחזור ובכך לסכן את עצמו. יעקב נשאר שם בלילה ועל פי בעל הטורים פגש שם את מלאכו של עשיו. כאשר מלאכו של עשיו נאבק  עם יעקב תקע את כף ירכו מאחר ורצה לפסול אותו מלשמש ככהן. הכהונה הועברה ליעקב בעת שעשיו מכר לו את הבכורה. בהמשך מאבקם, יעקב לא שחרר את המלאך והמלאך אמר האם לא אמרת "עשר תעשרנו לך" . כלומר שתתן מעשר מכל אשר לך, מיד יעקב הפריש מעשר ממקנהו. אמר לו: ומה עם בניך?, הפריש יעקב את ארבעת הבכורים של ארבעת האמהות נשארו שמונה. ספר משמעון עד בינימין וחזר ומי שנבחר היה לוי. העלה אותו המלאך לשמים והקב"ה ברך את לוי שיהיה משרתו על הארץ, וכמו שלמלאכים המשרתים בשמים מזונם ניתן על ידי הקב"ה כך גם בארץ מזונם של הלויים הוא המעשר אתו העם מפריש לקב"ה. במאבק זה, שבו יעקב נלחם לבדו ובנס נפגע רק בירכו ולא מת, שמר יעקב על הכהונה בידי עם ישראל. מאחר ובמאבק נפגע יעקב בירכו, בני ישראל אינם אוכלים את גיד הנשה שזהו הגיד המחבר את עצם השת וחוט השדרה לירך. אי אכילת גיד הנשה מלמדת את עם ישראל שלא יניחו לאדם לצאת להלחם יחידי אלא יצטרפו אליו.

ישנו דיון בהלכה היהודית האם לגידים יש טעם או שאין להם טעם, נפסק להלכה כי אין להם טעם, והם אינם נחשבים לאוכל. ולכן חלב שבושל עם גידים אינו טרף. האיסור על  בני ישראל  הוא שלא לאכול את גיד הנשה שנמצא בבהמות הטהורות. ועל פי חוקי ההלכה חלקי הפרה האחוריים חייבים לעבור פעולה של הרחקת גידים הקרומים והחלב.גידים וחלקי פנים נוספים, כגון כבד, היוו חלק חשוב בתפריט של  המטבח היהודי במזרח אירופה. בשל מצבם הכלכלי נוצר הצורך להשתמש בכל חלקי הפרה והעוף. מגבלות הכשרות והצורך להכין את האוכל לפני שבת בשל חוסר היכולת לבשל בשבת, יצר במטבח זה מנות כגון: חמין עם כנפיים, קישקע, כבד קצוץ, צוואר ממולא ורגל קרושה. רגל קרושה נוצרת בצורת בישול של גידים ועצמות לזמן ארוך עד שייצא הג'לטין מהם. גידים ניתן להוסיף לתבשילי קדירה להעשרת הטעם נסו להכניס לחמין. במטבח הישראלי משתמשים בחלקי פנים כמו כבד, לבבות וטחולים, במעורב ירושלמי.

 כבד קצוץ

  חומרים:

 800 גרם כבד 

5 ביצים קשות

2 בצלים חתוכים לרצועות

כפית אבקת מרק

מעט פלפל שחור טחון

רבע כפית מלח

50 גרם מחמאה

5 כפות מים

אופן הכנה:

 צולים את הכבד, מבשלים את הביצים לביצים קשות וחותכים את הבצל לרצועות. מטגנים את הבצל במחבת רחבה עם המחמאה עד השחמה קלה. מוסיפים את הביצים הקשות וממשיכים לטגן כ - 3 דקות. מוסיפים את הכבד הצלוי ומתבלים באבקת המרק, הפלפל והמלח. ממשיכים לטגן עוד 3 דקות עד שהמרכיבים מעט מתייבשים. מוסיפים את המים, נותנים ערבוב קל לשם העלאת טמפרטורת המים ומסירים מהאש. מקררים לילה במקרר ולמחרת טוחנים במטחנת בשר את התערובת.